אם יש משחק אחד שמגלם את כל התשוקה, היריבות והדרמה של הכדורגל האיטלקי – זהו הדרבי של רומא, ה-Derby della Capitale. מפגש ענקים בין רומא ללאציו, שתי הקבוצות שמייצגות לא רק עיר, אלא גם אורח חיים, פילוסופיה וזהות. זהו אחד מהדרבים החמים ביותר בעולם, כזה שלא משאיר מקום לנייטרליות – בעיר הזאת, אתה או כחול או אדום-צהוב, ואין דרך ביניים.
היסטוריה של יריבות מדממתהסיפור מתחיל ב-1927, כשהשלטון הפאשיסטי ניסה לאחד את כל הקבוצות של רומא למועדון אחד, שיתחרה בענקיות הצפון – יובנטוס, מילאן ואינטר. אך בזמן שאחת מהן, רומא, נולדה מהאיחוד, הקבוצה שסירבה להצטרף הייתה לאציו, שכבר הייתה קיימת מ-1900. כך נולדה היריבות ההיסטורית, שמבוססת לא רק על ספורט אלא על הבדל בתפיסות עולם – רומא נחשבת לקבוצה של העם, של השכונות, של הרגש, ואילו לאציו נתפסת כקבוצה של המעמד הגבוה, הצבא, והמסורת הישנה של העיר.
אגדות, גיבורים ונבליםכל דרבי יוצר אגדות. פרנצ'סקו טוטי, הקיסר של רומא, חגג בדרבי היסטורי כשהניף חולצה עם הכיתוב "ניצחתי אתכם שוב" אחרי שער מרהיב. מנגד, פאולו די קאניו, אוהד מושבע של לאציו, זכור לנצח אחרי שחגג שער עם הצדעה צבאית, מהלך שעורר סערה פוליטית של ממש. גם ג'וזפה סיניורי, שכבש בדרבים בלי סוף, ואלסנדרו נסטה, קפטן לאציו הנצחי, חתומים על רגעים שהפכו את הדרבי הזה לאגדה.
האולימפיקו – המקדש של הדרביהדרבי של רומא משוחק באצטדיון האולימפיקו, הבית המשותף של שתי הקבוצות, מה שהופך אותו לאחד הדרבים הבודדים בעולם בליגות הגדולות שבהם שתי הקבוצות חולקות את אותו המגרש. ביום משחק, האולימפיקו הופך לזירה של קרנבל צבעוני – יציעי הסוד (Curva Sud) של רומא ויציעי הצפון (Curva Nord) של לאציו מתמלאים באוהדים משולהבים שמציפים את היציעים בפירוטכניקה, שירים ודגלים.