קונצרן הרכב הענק - סטלנטיס, מחזיק תחת כיום כנפיו 14 מותגים פעילים (ועוד כמה שלא) באירופה ובארה"ב, זאת לאחר איחודם של FCA (פיאט-קרייזלר) עם פיג'ו-סיטרואן (PSA) והקמתו בשנת 2021. כבר בתחילת דרכו של קונצרן הענק שבראשותו הוצב קרלוס טווארס, מי שהיה מנכ"ל פיג'ו-סיטרואן עד לרגע האיחוד, כי הוא מכבד ותומך בכל אחד ממנהלי המותגים שלו והוא אפילו מוכן להעניק להם חסד של 10 שנים בכדי לעמוד על הרגליים, לחדש ולהתחדש ולהעלות את המכירות כהוכחה לכך שהפעילות והמחשבה מאחורי הפיתוח, העיצוב והייצור יהיו נכונים ובעיקר רווחיים.
הראשונים לעלות על המוקד היו המותגים האירופאיים. לנצ'יה כמועמדת הבולטת לסגירה, שבזמנו עוד ייצרה את האפסילון מהדור השלישי במשך 13 שנה, כדגם יחיד ומוצלח למדי (מבחינת מכירות) בשוק האיטלקי והיחיד שלה. לאחר מכן אלפא רומיאו, עם שני דגמים וותיקים יחסית, הג'וליה והסטלביו וחיזוק בדמות הטונאלה ו-DS הצעירה שאומנם דאגה להתחדש ולבלוט, אך המכירות לא צמחו כמצופה.
הקונצרן, שהיה יחסית שבע רצון מהמותגים האמריקאים, עם נתח שוק חשוב לג'יפ וצמיחה עקבית ב"ראם" למשל, החל בתהליך ההבראה לזרוע האירופאית שלו - עם דגמי פיאט 600, אבארט 600, אלפא רומיאו ג'וניור ולנצ'יה אפסילון, כולם מבוססי פלטפורמת CMP של פיג'ו-סיטרואן, וכמובן יישור קו בין כל המסחריות, כולל אלו של אופל, עם תאומות סיטרואן ברלינגו וג'מפי וכמובן האחיות הזהות של פיאט דוקאטו.
אך לאחרונה מגלים בסטלנטיס כי לעומת המכירות בשוק האירופאי, בחציון א' של 2024 שעלו בשיעור זניח של 1.3%, המכירות בצפון אמריקה המורכבות רובן ממותגים אמריקאים כמובן, ירדו פלאים ב-15.7% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, מ-939 אלף רכבים ל-791 אלף, כאשר הממוצע הכללי הגלובלי עליו מדווח הקונצרן נמוך בהרבה ועומד על ירידה של 5.7% במכירות. כך לפי הדו"ח שפרסמה המחלקה הפיננסית של סטלנטיס והעומדת בראשה, נטלי נייט (CFO), שאף הוסיפה ואמרה שתוצאות המחצית הראשונה של 2024 עלולות להוביל לקבלת החלטות קשות, קרי צמצום או סגירת פעילות של מותגים.
ואם חשבתם לרחם על הרווחיות של סטלנטיס, אל דאגה, הרווח הנקי אומנם נחתך ב-48.2% לעומת החציון הראשון של 2023, אך עדיין מדובר ברווח של 5.647 מיליארד יורו. אז למרות הרוח הגבית שניתנה למנהלי המותגים אי-שם לפני 3 שנים, נראה כי הרוח שכחה יחד עם שורת ההכנסות שהצטמצמה, מה שגורם לפעמוני האזהרה לצלצל חזק מאוד במשרדי, קרייזלר ודודג', כאשר בזיכרון האמריקאי עוד צרובים סגירתם של מותגי ג'נרל מוטורס בתחילת שנות ה-2000, עת נפרדו מאולדסמוביל (2004), פונטיאק וסאטורן (2010).