המנון לאהבה: מאחורי השיר של סלין דיון

השיר, שנכתב במקור ע"י אדית פיאף, מכיל סיפור גדול מהחיים. צפו בהופעה

אבישי סלע
אבישי סלע
Getting your Trinity Audio player ready...
שנה גודל פונט א א א א

בשעה טובה, נפתחו אמש (שישי) המשחקים האולימפיים בטקס מרגש, גרנדיוזי וארוך (יהיו שיאמרו ארוך מדי). פריז, עיר האורות, חנכה את המשחקים בפעם השנייה בתולדות האולימפיאדות (הפעם הקודמת היתה בדיוק לפני מאה שנה - ב-1924), ותקווה לארח שבועיים של ספורט טהור, מזוקק ואמוציונלי.

אחד מרגעי השיא של הטקס הגיע בסיומו - כאשר הזמרת סלין דיון, ביצעה את השיר "המנון לאהבה" (Hymne A L'Amour) - בהופעה שהיתה גם קאמבק מרגש לבמות אחרי היעדרות של שנתיים, בשל מחלה נוירולוגית ממנה סבלה. דיון הופיעה בצורה נפלאה, וריגשה לא מעט - וזו הזדמנות גם לספר את הסיפור המעניין שמאחורי השיר הזה.

את השיר ביצעה במקור אדית פיאף, ככל הנראה גדולת הזמרות בצרפת - שלמרות שהלכה לעולמה לפני 61 שנה, רבים משיריה מחזיקים מעמד עד היום.

"המנון לאהבה" הוא שיר סוער ודרמטי, שנכתב ע"י פיאף עצמה (והולחן ע"י מוזיקאית בשם מרגרט מונו). את השיר כתבה פיאף לאהובה, שהיה ספורטאי - מרסל סרדאן היה מתאגרף גדול ובעל שם בצרפת, וגם מחוצה לה, בשנות ה-40 של המאה הקודמת. סרדאן נולד באלג'יריה, ורשם מאזן מדהים של 110 ניצחונות ורק ארבעה הפסדים לאורך כל הקריירה.

בשנת 1949, כשהיה בסך הכל בן 33, סרדאן מת בהתרסקות מטוס אייר פראנס שהמריאה מפריז לניו יורק - במטרה לפגוש את פיאף, שהופיעה בארצות הברית. שנה לאחר מותו, פיאף פרסמה את השיר, ובו כתבה: (בתרגום חופשי)

"השמיים הכחולים יכולים לקרוס לתוך עצמם,
והאדמה יכולה להיכנע,
זה לא ממש משנה לי כל עוד אתה אוהב אותי.

ככל שהאהבה תציף את בקריי,
ככל שגופי ירעוד ממגע ידיך,
הבעיות לא ממש משנות לי,
אהובי,
מכיוון שאתה אוהב אותי.

אלך עד סוף העולם,
אצבע את השיער שלי לבלונד,
אם תבקש ממני.

אוריד את הירח,
ואגנוב הון,
אם תבקש ממני.

אתכחש למדינתי,
אתכחש לחבריי,
אם תבקש ממני.

כולם יוכלו לצחוק עליי,
אעשה הכל,
אם תבקש ממני.

אם יום אחד החיים יגרמו לך לעזוב אותי,
אם תמות ותהיה רחוק ממני,
מה זה ישנה אם תאהב אותי?
הן גם אני אמות.

יהיה לנו את שנינו, לנצח.
בעצב הכי גדול, בגן עדן, לא יהיו עוד בעיות.

אהובי, האם תאמין שאנו אוהבים אחד את השני?
אלוהים, אחד מחדש את האוהבים".


13 שנה לאחר מכן, כשפיאף היתה בת 47 - היא מתה בעצמה, והתאחדה בגן העדן עם אהובה. שנים ארוכות חלפו מאז, ולאהבה נכתבו מיליוני שירים סביב העולם. וברגע אחד, ב-2024, כשמרחוק מגדל אייפל הזוהר ואורו של הלפיד האולימפי מציף את עיר האורות - גם השיר הזה זכה להכרה מחודשת, ומרגשת במיוחד, רגע לפני שהמשחקים האולימפיים יצאו לדרך.