מצאה את הבלייזר: פורטלנד בונה על אבדיה

השעה הייתה 18:45 בניו יורק, שעה ורבע לפני דראפט 2024 ובדיוק דיברתי קצת עם אחד מאנשי וושינגטון וויזארדס שנכח בברקליס סנטר. אתם יודעים על מי. סיפרתי לו שכולם בישראל מחכים לראות את אלכס סאר מצטרף לדני אבדיה, התלהבנו מעונת הפריצה שהייתה, התרגשנו מהעונה הבאה, צחקנו על כך שבינתיים בארץ דני עובד על כרטיס הכניסה שלו לתחרות ההטבעות והדבר היחיד שהטריד אותנו הוא איפה האוכל. פחות מחמש דקות חלפו ואבדיה עבר בטרייד לפורטלנד.

זה ה-NBA. מ-0 ל-100 תוך שנייה והלילה (בין רביעי לחמישי) גם דני למד שאף אחד לא חסין בליגה המשוגעת הזאת. כן, אפילו אם אתה במגמת עלייה מטורפת ויש לך חוזה מדהים ומקום שמרגיש כמו בית. אז אחרי שעיכלנו את הטרייד (עיכלנו?) - אפשר לדבר עליו ולהבין מה קרה פה. לפני זה רק תנתקו את כל הרגשות החיוביים או השליליים שאגרתם כלפי הוויזארדס בארבע השנים האחרונות כי הם לא מעניינים אף אחד יותר. המועדון הזה הוא הבעיה של צרפת עכשיו.

מאיפה לעזאזל זה בא? זה הדבר הראשון שיש לי לומר לכם. לפני חודשיים וחצי הסתובבתי ביציעי הקפיטל וואן ארנה ובחדר ההלבשה והייתה תחושה שדני הוא הפרנצ'ייז פלייר של וושינגטון, או לכל הפחות שחקן מפתח שהולכים לרוץ איתו כמה שנים טובות. ובערב הראשון שהתחיל להיות מעניין בוויזארדס, כשהקבוצה הכושלת הזו זוכה לקצת התייחסות מהתקשורת הארצית באמריקה, הסיפור של אבדיה נגמר שם.

פרק חדש מתחיל בפורטלנד ואני בטוח ש-99.9% מכם לא קפצו מאושר כשהם שמעו על כך. לא כי אבדיה עזב את וושינגטון, אלא כי הוא עבר לוושינגטון של המערב. בעונה שעברה הפורוורד בן ה-23 סיים במקום ה-14 במזרח ועכשיו הוא בידיים של הקבוצה שסיימה במקום ה-15 והאחרון במערב.

יש לציין כי הוויזארדס ניצחו שישה משחקים פחות (67:15 לעומת 61:21), אך כשהם הגיעו למודה סנטר שבאורגון - הם השיגו את אחד הניצחונות המתוקים שלהם: 117:118 דרמטי, כשאבדיה סיים עם 13 נקודות כולל סל בקלאץ', 11 ריבאונדים, 6 אסיסטים ותמונה אחת שאהבתי במיוחד - בה רואים אותו שולח נשיקה ליציע בסיום. למרות הבאסה הראשונית מהטרייד, יכול מאוד להיות שכולם ייצאו מבסוטים מהעסקה ושנראה עוד המון חיוכים של דני באולם הביתי של הטרייל בלייזרס.

קודם כל - פורטלנד רוצה את אבדיה ובונה עליו. זה לא טרייד שהוא נכלל בו על הדרך לצד שחקן מרכזי או טרייד שנועד לעשות סדר בתקרת השכר, זה טרייד שהוא מחזיק בו לבד צד שלם. דני אבדיה אחד תמורת מלקולם ברוגדון (השחקן השישי של העונה ב-2023), שתי בחירות סיבוב ראשון כולל הרוקי החדש באב קרינגטון שנבחר 14 ושתי בחירות סיבוב שני. רק קבוצה מחושבת שסימנה שחקן ספציפי עושה מהלך כזה.

הבלייזרס רצו את אבדיה כי הוא השחקן הכי נכון עבורם. הם היו זקוקים לחיזוק בעמדות הפורוורד והם קיבלו שחקן שנמצא בציר הזמן של הבנייה מחדש שלהם, שרק החל את ההתפוצצות שלו ושמחזיק באחד החוזים הכי נוחים בליגה. 55 מיליון דולר לארבע השנים הבאות וזה פותח לג'נרל מנג'ר ג'ו קרונין הרבה יותר אופציות על שולחן הטריידים, מה שמגדיל את הסיכוי של הקבוצה להשתפר.

בפורטלנד יש עם מי לעבוד ועל מה לעבוד. נגיד שהטרייד הזה יותר מאיר פנים אחרי הבחירה השביעית בדראפט שבה הבלייזרס הנחיתו את דונובן קלינגן, שהיה מועמד להיבחר ראשון ואולי השחקן הכי טוב במחזור, וכך סגרו לילה חלומי. סנטר בגובה 2.18 מ' עם מוטת ידיים באורך 2.31 מ' ושתי אליפויות מכללות עם קונטיקט זה יופי של דבר ליד אבדיה ובמקום/מאחורי דיאנדרה אייטון, שאולי השנה סוף סוף יהיה יותר רע ופחות סופט. ואם לא, מכונת הדאבל דאבלים תמשיך לעבוד כרגיל.

תכף נגיע לשאר הסגל שנותן לנו עוד סיבות לאופטימיות, אבל קודם ניזכר בדברים הבאים של מייק שמיץ, מומחה הדראפט של ESPN לשעבר וסגן ה-GM של פורטלנד בהווה, לאחר שאבדיה נבחר במקום התשיעי ע"י וושינגטון: "אני חושב שדני יהיה גניבת הדראפט. בעוד חמש שנים אנחנו נסתכל עליו ואולי נראה את השחקן הכי טוב במחזור". את העונה החמישית שלו ב-NBA אבדיה יפתח תחת שמיץ, שרוצה להוכיח שהוא צדק פעמיים. גם בליל דראפט 2020 וגם בליל דראפט 2024.

Deni Avdija - the steal of the draft pic.twitter.com/E7NFWP5YQg

— Mike Schmitz (@Mike_Schmitz) November 19, 2020

ציר הזמן של וושינגטון ופורטלנד שונה וזה של האדומים-שחורים-לבנים יותר מתאים לאבדיה. מייקל ווינגר ו-וויל דוקינס השתלטו על העסק ב-DC במטרה לנקות הכל ולהצעיר את הסגל. וכנראה שדני היה להם קצת מבוגר מדי. כלומר, לשיא שלו הוא יגיע אולי ב-2028, וזה לפני שאר השחקנים שמובילים ועוד יובילו את הפרוסס הזה.

סאר (בחירה 2 השנה) בן 19, בילאל קוליבאלי (בחירה 7 ב-2023) בן 19, באב קרינגטון (בחירה 14 השנה) עדיין בן 18 וקישון ג'ורג' (בחירה 24 השנה) בן 20. מבחינתנו דני עדיין ילד, והוא ללא ספק צעיר, אבל בינואר הוא יהיה בן 24 ובמונחי הוויזארדס זה מבוגר מדי, משום שהם עדיין רוצים להפסיד. בנוסף, תהיו בטוחים שההנהלה שם תיפטר מקייל קוזמה וכל היתר השחקנים בעלי הניסיון כדי לצרף עוד כישרונות, במיוחד בדראפט 2025 שאמור להיות מהחזקים של השנים האחרונות.

אני חשבתי שאבדיה יהיה המנהיג של החבורה הזאת, בכל זאת השחקן הכי ותיק בקבוצה, ויכול להיות שגם וושינגטון חשבה ככה עד לא מזמן, אבל לא במחיר שהיא קיבלה עליו. הבלייזרס לא רצו שני שחקנים מהלוטרי, ובמקום הם קיבלו שחקן מוכן בדמותו של קלינגן שהולך לעזור החל מהיום הראשון.

הגילאים בקבוצה של צ'ונסי בילאפס (מרגש שהוא יאמן את אבדיה) קצת יותר מסתדרים ושם המטרה לעונה הבאה היא להתקדם אל עבר הפליי-אין. סקוט הנדרסון בן 20, אנפרני סיימונס 25, שיידון שארפ 21, דיאנדרה אייטון 25, קריס מארי 23, דלאנו בנטון 24 וטומאני קמארה 24. ג'רמי גרנט בן 30 וחתום עד תום 2028 (בחוזה של כ-33 מיליון דולר לעונה) אבל נראה שהוא יעזוב הקיץ ועבורו צפוי להגיע עוד שחקן צעיר שיתרום לחבורה הזאת.

על פניו עושה רושם שאבדיה יפתח בחמישייה כפאוור פורוורד ויהיה 3-4 בהיררכיה של בילאפס, אך זה משהו שיכול להשתנות מהר מאוד ועם קפיצת מדרגה נוספת אולי נדבר עליו כשחקן המוביל שם. בכל אופן, מי שיקבע עד כמה רחוק פורטלנד תגיע יהיה הנדרסון.

הרכז הצעיר נבחר שלישי בדראפט הקודם ולפניו האנליסטים סיפרו לנו שבכל מחזור אחר שאין בו שחקן בשם ויקטור וומבניאמה הוא היה עולה ראשון ללחוץ לאדם סילבר את היד. סקוט אכזב בעונת הרוקי שלו, ביחס לצפיות הגבוהות, אבל ב"ריפ סיטי" מצפים לראות אותו עולה שלב בעונתו השנייה והופך לבעל בית יציב. נתון להיאחז בו: ב-12 משחקים האחרונים של העונה הוא קלע 19.3 נקודות ו-8.3 אסיסטים, כולל 30 במשחק האחרון (שיא הקריירה - 33). ברגע שהנדרסון יטפס למעלה - גם פורטלנד.

אבדיה כפליימייקר שני לצד סקוט, בזמן שסיימונס (3.4 שלשות בממוצע אשתקד, שישי ב-NBA) יעמוד על קשת השלוש, שארפ יהיה מוכן לרחף לאלי-אופ וקלינגן יספק נוכחות דומיננטית בצבע, זה בהחלט מעניין. יותר מהאלטרנטיבה עם ג'ורדן פול זה בטוח.  

למדנו הלילה דבר נוסף - כמה מעריכים את אבדיה ב-NBA. זה לא רק הנכסים שהבלייזרס ויתרו בשבילו (למרות שהוא שווה עוד יותר), זה ההייפ סביב הטרייד ברשת ובעיקר בקרב הכתבים בליגה. כל מי שמבין עניין דיבר על כמה שהישראלי שחקן מצוין ולא מספיק מוערך, ומי שלא מבין עניין הרים גבה, כמו למשל פרשן ESPN סטיבן איי סמית' שאמר במהלך אולפן הדראפט שהוא לא כל כך מכיר אותו.

החיסרון המסוים הוא שכל עוד פורטלנד לא בפלייאוף אבדיה יישאר אנדרייטד (יש בזה גם יתרון), מתחת לרדאר ומחוץ לכותרות בארה"ב. הוא נשאר באפרוריות, במועדון שלא מעניין את האוהד הממוצע. בעשור הקודם היו שתי קבוצות תחרותיות עם קו אחורי אייקוני שלמרות הטירוף בעיר נכשלו במבחן התוצאה - הבלייזרס במערב עם דמיאן לילארד וסי ג'יי מקולום והוויזארדס במזרח עם ג'ון וול ובראדלי ביל. פעם לפחות היה רגש, עכשיו המועדונים האלה שנמצאים בקרקעית רוצים להתחיל מחדש ולעלות על מסלול שייקח אותם רחוק יותר.

יותר מהכל, יהיה מעניין לראות איך אבדיה יגיב בתוך עצמו לכל הסיפור. במשך שנים אנחנו והוא בעצמו דיברנו על הפן המנטלי, זה שהתחזק אצלו פלאים בשנה שעברה, וכעת הוא נתקל בסיטואציה שהוא לא פגש מעולם. סיטואציה שבה מוותרים עליו. בה רואים עתיד טוב יותר בלעדיו ופתאום הוא מוכרח לצאת מאיזור הנוחות שלו ולהתחיל מאפס בקבוצת NBA חדשה כשכבר יש ציפיות ממנו.

בעבר אולי היינו צריכים לדאוג קצת יותר, אבל המציאות החדשה שונה לגמרי. בעונה שעברה ראינו שאבדיה הוא כבר לא ילד שברירי, אלא גבר שמסתכל לכולם בלבן של העיניים, והחל מהלילה גם להנהלה של הוויזארדס. תהיו בטוחים שהוא ירצה להוכיח להם שהם טעו ויידע להתפתח מכאן, למרות הקושי הצפוי בהתחלה, ואם בזכות הטרייד הזה ייכנס בו עוד קצת אש, הרווחנו.

אחרי כל מה שעברנו עם אבדיה בארבע העונות האחרונות יש הרגשה של "בשביל זה השארתם אותו אצלכם בוושינגטון?", אבל כדי לקבל פרופורציות צריך להסתכל על הבחירה ה-17 של לוס אנג'לס לייקרס בדראפט הלילה, דלטון קנקט. הרוקי החדש של הלייקרס, שנחשב לשחקן נהדר ועשוי להיזכר כגניבת הדראפט, קטן בשלושה חודשים בלבד מדני שסגר ארבע עונות ב-NBA. שניהם שנתון 2001.

אלה השנים של אבדיה להשתפר ולנסות לסחוף קבוצה צעירה קדימה לפני שהוא יצטרף כבורג משני יותר לקונטנדרית. גם היום הזה יגיע. בינתיים פורטלנד יכולה להתברר כאופציה מדהימה לשני הצדדים שהגיעה בטיימינג מושלם, ותאמינו ללילארד, בעיר הזאת אוהבים שחקנים שמגיעים בזמן.