לוקה בסטאר קווליטי: מבחן הזהות של ג'ייסון טייטום
בטוח שהוא השחקן הטוב בעולם, אבל יש שגידו שהוא לא הכי טוב בבוסטון. הכוכב הירוק רוצה לתקן את הרושם מ-2022, לענות לביקורות ולהוכיח שמאחורי המספרים ההיסטוריים עומד סופרסטאר היסטורי. על האיש עם הכי הרבה לחץ בגמר, שבסיום המפגש המכריע מול דונצ'יץ' יהפוך לאגדה או אכזבה
יש לו שלוש הופעות רצופות בחמישיית העונה הראשונה של ה-NBA, ארבע הופעות בסה"כ בחמישיות העונה, חמש הופעות באולסטאר, חמש הופעות בגמר המזרח, בקרוב שתי הופעות בגמר, 64 ניצחונות פלייאוף והוא מחזיק בשיא הנקודות בכל הזמנים למשחק מספר 7 (51). כל זה עד גיל 26.
אז למה ג'ייסון טייטום מרגיש כמו הסופרסטאר הכי פחות סופרסטאר בליגה?
בבוסטון מאוהבים בטייטום וטוענים שהוא אנדרייטד, אבל שאר עולם הכדורסל עדיין לא יודע לאכול אותו ולא מעט חושבים שהוא אוברייטד. החידה הזו סביב הזהות והתדמית של אחד הכוכבים הגדולים ב-NBA תלווה אותנו לאורך כל הגמר המרתק בין הסלטיקס לדאלאס, כשבסיומו כולנו נדע האם מדובר באגדה ירוקה או בכישרון שצריך לקחת בעירבון מוגבל.
טייטום מגיע לגמר השני בקריירה שלו כשחקן השישי בהיסטוריה שמנצח את שלוש הסדרות הראשונות תוך שהוא מוביל את קבוצתו בפלייאוף בנקודות (364), ריבאונדים (145) ואסיסטים (83) וכחמישי ב-50 השנים האחרונות עם ממוצעים של 25+ נקודות, 10+ ריבאונדים ו-5+ אסיסטים. לפניו עשו זאת רק לארי בירד, לברון ג'יימס, יאניס אנטטוקומפו וניקולה יוקיץ'.
לפני שנתיים הפורוורד חלם ללכת בעקבותיו של בירד ולזכות באליפות הראשונה שלו בגיל 24, אך הוא נכנע לגולדן סטייט וסטף קרי בשישה משחקים, כשאכזב עם 21.5 נקודות בלבד בממוצע ב-36.7% מהשדה ו-65.6% מהעונשין.
גמר 2022 שרודף אותו, המספרים ההיסטוריים, הדרך הקלה אי פעם לגמר, השיפור ביכולת ובבגרות שלו, הזכייה של ג'יילן בראון ב-MVP של גמר המזרח, העונה הסדירה הרביעית הכי טובה בתולדות בוסטון, העובדה שנבנתה סביבו סופר-טים והציפיות שעלו משמעותית הופכות את טייטום לשחקן תחת הכי הרבה לחץ בגמר 2024 בפער עצום.
שייך לאליטה
לברון ג'יימס, שמבין דבר או שניים בהישגים, הסתכל לאחרונה על הרזומה של טייטום והסיר את הכובע: "יש לנו ציפיות גבוהות מ-JT וכמובן שכולם רוצים לראות אותו עובר את המשוכה ומנצח גמר, אבל מה שהוא הספיק לעשות עד גיל 26 זה עלית".
לטייטום יש 2600 נקודות פלייאוף בקריירה עד כה - הנתון הגבוה בהיסטוריה לשחקן בשבע העונות הראשונות שלו ב-NBA. בירד שני ברשימה עם 2520 ומייקל ג'ורדן אחריהם עם 2425. לברון, שלא הגיע לפוסט-סיזן בשתי עונותיו הראשונות, קלע 2081 נקודות בשבע העונות הראשונות שלו בליגה.
קינג ג'יימס המשיך לשבח את טייטום בפודקאסט שלו עם ג'יי ג'יי רדיק: "יש משפט נהדר שאומר שהמורה הכי טוב בחיים הוא הניסיון ולטייטום כבר יש המון ניסיון בלנצח. אני לא זכיתי באליפות עד גיל 27, ג'ורדן לא זכה עד גיל 28".
טייטום מדורג שמיני ברשימת קלעי הסלטיקס בפלייאוף, אבל כדי להפוך לאגדה ב-TD גארדן ולהבטיח לגופייה שלו מקום בתקרת האולם - הוא צריך טבעת. בירד, שמדורג ראשון עם 3897 נקודות, זכה כאמור באליפות הראשונה שלו בגיל 24, ג'ון הבליצ'ק בגיל 23, קווין מקהייל גם כן היה בן 23, סאם ג'ונס 25, פול פירס 30, רוברט פאריש 27 וביל ראסל 23.
אם טייטום ישחק מצוין בגמר ויפסיד לקו האחורי הכי מוכשר (*לא גדול*) בהיסטוריה בדמותו של לוקה דונצ'יץ' וקיירי ארווינג, במסצ'וסטס יתאכזבו אבל יאספו את השברים ויסתכלו קדימה לעונה הבאה. אך אם טייטום שוב לא יצליח להתעלות ברגע האמת - יתחילו תהיות רציניות לגבי היותו סופרסטאר מהשורה הראשונה.
בטוח שהוא הכי טוב בעולם, אבל לא בטוח שהוא הכי טוב באולם
"בצניעות, אגיד שאני אחד השחקנים הטובים בעולם", אמר טייטום בתום משחק 6 בפילדלפיה בפלייאוף 2023, בו מנע הדחה עם 16 נקודות ברבע המכריע, לאחר מחצית ראשונה של 0 מ-10 מהשדה. בראיון ל-ESPN בפברואר האחרון הביטחון העצמי שלו עלה עוד מדרגה והוא כבר הצהיר: "אני השחקן הטוב בעולם".
כנראה שרק אליפות ירוקה תגרום לנו להסתכל על טייטום ככדורסלן הטוב בתבל, אם בכלל, אך עוד קודם לכן הוא צריך להיות מספר 1 בבוסטון - בלי שלאף אחד תישאר טיפת ספק. וכרגע, הספק הקטן הזה עדיין קיים אצל יותר מדי אנשים.
בראון הוא זה שקטף את תואר ה-MVP של גמר המזרח, שהסתיים ב-0:4 על אינדיאנה, הודות לסל המטורף שלו שהציל את הסלטיקס במשחק 1, שיא הקריירה בפלייאוף (40) שהשווה במשחק 2 וההופעות היעילות שלו במשחקים 3-4. טייטום היה נהדר עם ממוצעים של 6.3/10.3/30.3 אך בסדרה הזו, כמו בשאר הפלייאוף, JB היה האיש של ג'ו מאזולה במאני-טיים.
בפלייאוף הנוכחי טייטום (73 נקודות) קולע ב-40.4% מהשדה ו-20.0% משלוש ברבע הרביעי, בעוד שבראון (71 נקודות) עומד על 51.0% מהשדה ו-36.8% מחוץ לקשת. כן, ההגנה מתרכזת יותר בטייטום, ונכון, טייטום יודע ליצור הרבה יותר טוב מאשר חברו (6:17 באסיסטים ברבע האחרון), אבל כל עוד הוא סוחב כזה סימן שאלה לגבי היכולת שלו כשהכסף מונח על השולחן, אי אפשר בכלל להכניס אותו לדיון השחקן הטוב בעולם. אגב, ג'וש הארט מניו יורק ניקס אמר בשבוע שעבר: "דרק ווייט הוא השחקן המשפיע ביותר בבוסטון".
ברמת המורשת האישית שלו - טייטום לא יכול להרשות לעצמו להיות שני לבראון בעוד סדרה. הוא לא יכול להרשות לעצמו להיות שני לבראון בעוד גמר. ואם יזכה באליפות ולא ב-MVP של הגמר, החלק החסר הזה ילווה אותו בהמשך, כפי שליווה את קרי עד משחק 6 בבוסטון לפני שנתיים.
לוקה בסטאר קווליטי
טייטום הוא אחד הכישרונות הכי גדולים ושלמים שנכנסו ל-NBA במאה ה-21, יש לו זריקה נקייה, קובי בראיינט היה המנטור שלו והחיבור המיוחד בינו לבין דוס, בנו, תמיד מייצר רגעים ויראליים. אבל משהו חסר בפאזל הזה ואי אפשר להשוות את אבק הכוכבים שהוא מפזר ברחבי העולם לעומת שאר השחקנים ברשימה שלו, מבחינת הכדורסל והרזומה. אפילו בתוך ארצות הברית, ראו את עלייתו של אנתוני אדוורדס, התאהבו בדמיון למייקל ג'ורדן ומיהרו להכתיר אותו ככוכב הגדול של אמריקה.
כרוקי טייטום סיפק פוסטר אייקוני כשהטביע על לברון ברבע הרביעי של משחק 7 בגמר המזרח, אבל שש שנים לאחר מכן, במהלכן עשה פחות או יותר הכל חוץ מלזכות בטבעת, אנחנו מדברים על כך שחסר לו סטאר קווליטי. איך זה יכול להיות?
אני כותב את השורות הללו ומנסה לענות על השאלה. אולי בגלל האישיות הנחמדה והמעט אפרורית שלו, אולי בגלל שהוא לא מביא משהו חדש לשולחן (יש שיגידו גרסה פחות טובה של קווין דוראנט), אולי בגלל שהוא משחק במועדון פאר שעזר לו להעשיר את הרזומה, אולי בגלל האופי הלא יציב על הפרקט ואולי בכלל אליפות אחת תשנה את כל זה.
המבקרים לא שוכחים לטייטום את משחק 7 הביתי נגד מיאמי בגמר המזרח אשתקד, בו הוא יכול היה להפוך לראשון בהיסטוריה שחוזר מפיגור 3:0, אך בעט בדלי, סיים עם 14 נקודות ב-38.5% מהשדה ו-25.0% משלוש וספג תבוסה מביכה. כשהקהל לא יודע אם תקלע 46 נקודות במשחק הדחה במילווקי/תעשה היסטוריה עם 51 נקודות במשחק 7 נגד הסיקסרס או תקרוס ברגע המכריע באמת ותיראה כמו הצל של עצמך - כן, קצת יותר קשה להתחבר אליך.
טייטום הראה שיש לו את היכולת להוביל קבוצה מצוינת לגמר, אבל האם הוא יכול היה לעשות את זה גם בנעליים של לוקה בדאלאס, של יוקיץ' בדנבר או של באטלר במיאמי? האם יש לו את הקשיחות המנטלית לסחוב על הגב קבוצה קצת פחות מוכשרת? אם הוא לא יזכה באליפות כשלצדו ג'רו הולידיי, דרק ווייט, ג'יילן בראון, קריסטפס פורזינגיס ואל הורפורד - אין סיבה שנחשוב שהתשובה היא כן.
זה הזמן של טייטום להוכיח שהוא לא חלק מההצלחה של בוסטון, אלא שהוא ההצלחה של בוסטון.
"לא תמיד מקבלים הזדמנות שנייה"
בימים הראשונים לאחר ההפסד בגמר 2022 טייטום בקושי יצא מהבית. אמו הכינה לו אוכל כדי לעודד אותו וכשהיא ודוס הלכו לחבק אותו, הכוכב התפרק: "בכיתי ללא הפסקה, הרגשתי שאכזבתי את כולם. סיפרתי לאמא שלי כמה אני עייף וכמה קשה זה היה. הרגשתי שהובסתי".
טייטום היה צריך את החוויה המאתגרת הזו כדי להתבגר וללמוד מה דרוש ממנו על מנת ללכת עד הסוף. "עומדת בפנינו הזדמנות מצוינת", אמר לקראת הסדרה האחרונה של עונת 2023/24, "לא תמיד מקבלים הזדמנות שנייה. זאת הגישה שלנו, אנחנו חייבים לנצח".
עד עכשיו טייטום נהנה מחסינות מוצדקת. עד עכשיו אפשר להגיד שהאש שהוא תמיד ספג הייתה מוגזמת ושלקחו אותו כמובן מאליו, כי לכל שחקן מותר לטעות וליפול בתחילת הדרך, במיוחד אם תחילת הדרך שלך היא מהמרשימות שנראו אי פעם, אבל ימי החסד נגמרו.
אהוב יותר או פחות, כן סטאר קווליטי או לא סטאר קווליטי, זה לא מעניין כרגע. כדי להשתיק את הביקורות ולהצטרף לרשימה עם אגדות הסלטיקס גם מחוץ לדפי הסטטיסטיקה - טייטום חייב אליפות, אחרת הוא יתרסק למציאות שבה הוא כבר לא יעז לקרוא לעצמו השחקן הטוב בעולם.