הרבה הרימו גבה כש
עומר קורסיה חתם בבית"ר ירושלים בקיץ שעבר. הבלם, שגדל בהפועל ת"א, עבר דרך הפועל פ"ת וגם שיחק בקפריסין לא היה שם גדול, אבל במועדון האמינו בפוטנציאל שלו, והוא אף שיחק כמחליף מול פאוק סלוניקי ובעוד שלושה משחקים בליגה, אבל מאז ירד לספסל ולא חזר עד המחזור האחרון של הפלייאוף התחתון. כעת, אחרי ששוחרר רשמית מהמועדון, הוא מנסה להבין מה השתבש.
מה אמרו לך כשחתמת בבית״ר?"כשחתמתי בבית"ר, קיבלתי את התחושה שאקבל את ההזדמנות. אולי היא תיקח זמן, אבל כשאקבל אותה. אהיה תלוי בעצמי".
איזה יחס קיבלת מהמאמן? מההנהלה?"בהתחלה, לאורך מחנה האימונים, קיבלתי תחושה טובה ושיש רצון לפתח צעירים, כולל אותי. ככל שהעונה התקדמה, ואיתה הגיעו הלחצים והמלחמה, הרגשתי שפיתוח השחקן פחות חשוב. לצד זה, שמרתי על מערכת יחסים טובה, למרות הקושי והתסכול מחוסר ההבנה".
בהתחלה עוד קיבלת הזדמנויות. מה קרה מאז?"זה נכון. בהתחלה קיבלתי הזדמנויות והרגשתי שגם לקחתי אותן ושיחקתי טוב מאוד, והאמת שב-7.10, ביום שבו החיים של כולנו השתנו, הגיעה נקודת המפנה של העונה. באותו היום הייתי אמור לפתוח בהרכב נגד הפועל פ״ת ואז פרצה המלחמה הנוראית שפגעה בכולנו. לאחר שחזרנו מהמלחמה, בלי שום סיבה יצאתי מהרוטציה, וגם כשניסיתי להבין ועשיתי שיחות, לא קיבלתי תשובה לסיבה שהפסקתי לשחק".
למה לא עזבת בינואר?"היה לי כמה אופציות לעזוב בינואר, אבל הרגשתי שאני יכול לתרום הרבה לבית"ר ירושלים והאמנתי בעצמי. הרגשתי שההזדמנות בסוף תגיע ולכן בחרתי להמשיך לעבוד קשה ולהתמיד עד שאקבל את ההזדמנות, מה שלצערי לא קרה בסוף. אך אני שלם עם ההחלטה במאה אחוז".