מספיק עם השטויות: ג'יימס הארדן וקיירי אירווינג על עונה
שני וירטואוזים עילאיים יגיעו לפלייאוף 2024 אחרי שעשו טרנספורמציה בקריירה - מהכוכב הראשי לסיידקיק. הארדן מצא את עצמו כאיש שגורם להתקפה של הקליפרס לעבוד, קיירי נהנה לפרוח בצלו של לוקה דונצ'יץ'. סורוקה על שני השותפים לשעבר מברוקלין שינסו להוכיח שאפשר לסמוך עליהם
בפלייאוף 2024, הרבה עיניים יופנו אל הגארד הזה. קוסם ווירטואוז עם הכדור, אולסטאר אמיתי, אבל גם חתיכת טיפוס מחוץ למגרש, ואחד שהשאיר מאחוריו לא מעט חדרי הלבשה שרופים וקווין דוראנט אחד מאוכזב. מאז שחבר לסופרסטאר הנוכחי שלצדו הוא חווה עליות וירידות, לפעמים רגעים מביכים ממש, אבל בסופו של דבר הוא מגיע לפלייאוף הראשון שלו בתחנה הנוכחית כשהקבוצה שלו בצומת דרכים קריטי, צמאה להישג משמעותי, והפסד יכול להוביל לשינויים גדולים. לצערו הרב, הפלייאוף הזה עלול גם להיות קצר מאוד: מולו עומד כוכב, ועומדת קבוצה, שעונים לאותו תיאור בדיוק.
כשקיירי אירווינג יגיע לבקר את ג'יימס הארדן החל מסוף השבוע הקרוב, סדרת הפלייאוף המבטיחה ביותר בסיבוב הראשון, בין לוס אנג'לס קליפרס לדאלאס מאבריקס, יכולה לקום וליפול עליהם. קוואי לנארד (בהנחה שישחק, ואם לא אז פול ג'ורג') ולוקה דונצ'יץ' יקחו את רוב תשומת הלב, רק שבניגוד לסדרות הקודמות ביניהם, הפעם שניהם מגיעים עם סופרסטאר בעמדת הגארד. הארדן וקיירי כבר יודעים שבגילם, ובהתחשב בעברם, סביר להניח שאף אחד כבר לא יבנה סביבם קבוצה. אבל כסיידקיק לכוכב, שניהם נאלצו להמציא את עצמם מחדש - לוותר על זריקות ואגו ובעיקר להבין שזה הזמן להפסיק עם השטויות - ונראה שהם מרגישים שלמים עם המקום הזה.
חוץ מזה, שניהם יסתכלו זה לזה בעיניים וייזכרו לרגע שהכל היה יכול להיראות אחרת. רק שלוש שנים קודם, הם היו שותפים למסע, אופציות 2-3 בקבוצת גלאטיקוס לצד דוראנט, שהיתה אמורה לקחת את ברוקלין לארץ המובטחת. שיתוף הפעולה ביניהם על המגרש היה פנטסטי, בתקופה הקצרה בה הספיקו לשחק יחד; פציעות, חוסר מזל וכמה סנטימטרים הפרידו בינם לבין גמר אזורי. ואז, אחרי כמה חודשים, כל מגדל הקלפים של ברוקלין החל להתפרק, בגלל דברים שלאו דווקא קשורים לכדורסל.
לפחות דבר אחד נשאר איתם מאז: התפקידים אותם מילאו בקו האחורי ההוא מהווים את הבסיס לתפקיד הנוכחי שלהם בקליפרס ובמאבס. ואחרי שלמדו לשחק אחד עם השני, הם יצטרכו לנצל כל גרם מחושי הכדורסל העילאיים שלהם - כדי לנצח אחד את השני.
צמד מהטופ-5, אבל רק כיחידים?
"המצב בו אני נמצא עכשיו מזכיר את מה שקרה בברוקלין", אמר הארדן כשהוצג, לפני כחצי שנה, כשחקן הקליפרס, והכתבים ניסו להבין איך זה יעבוד לצד קוואי ופול ג'ורג'. "יש שני חבר'ה שמסוגלים לקלוע, לייצר מיס-מצ'ים מול הגנות, אז אני אסתדר עם הכדור, הרחק מהכדור, בפיקנרול, בקאץ' אנד שוט. יש לנו כמה מאמנים ממש טובים, יש לנו שחקנים מאוד לא אנוכיים. אני יודע לקלוע, אני יודע למסור היטב ויכול להניע את ההתקפה וליצור לאחרים".
המאמנים של הארדן אכן ממש טובים. אבל גם העומד בראשם טיירון לו, אחד המאמנים המוערכים בליגה בשנים האחרונות, התקשה בהתחלה, ונאלץ להודות שהטרייד יצר כאב ראש רציני. "זה האתגר הקשה ביותר שהיה לי כמאמן", אמר לבליצ'ר ריפורט לאחר שהרכב הכוכבים רשם פתיחה קטסטרופלית. "הדבר הקשה ביותר היה לגרום לחבר'ה האלה להקריב אחד עבור השני - אם מדובר במקום בחמישייה הפותחת, מקום בחמישייה שסוגרת משחקים, זריקות, נגיעות בכדור, מי מריץ את הפיקנרול. זה יהיה האתגר הגדול ביותר כל העונה".
רק תשעה חודשים קודם, גם המאמן שטיי לו יפגוש החל מסוף השבוע השתמש במונח אתגר. הפעם זה היה לאחר שקיבל לידיים את קיירי. הקדנציה של אירווינג בנטס היתה, בלשון המעטה, סוערת. בעונה הראשונה הוא נאלץ להסתדר בלי דוראנט הפצוע באכילס ואז הגיעה הקורונה; בעונה השנייה הוא נקע את הקרסול, מה שהשאיר את דוראנט ואת הארדן עם מתיחה בהמסטרינג להתמודד מול הבאקס; בשלישית הוא סירב ליישר קו עם מדיניות החיסונים של הליגה והכניס את כל הקבוצה לסחרור, שנגמר בתבוסה בפלייאוף; ברביעית הוא הפיץ תיאוריות קונספירציה אנטישמיות. אחר כך, כשהקבוצה סירבה לתת לו את הארכת החוזה (מעניין למה), הוא דרש לעזוב. המאבריקס הלכו אול-אין.
מבחינת קיד, מי שהיה צריך להקריב ולהסתגל הפעם היה דווקא הכוכב שלו, דונצ'יץ'. "שניהם הולכים להיות עושי משחק. אני מבין שקיי שיחק בכל תפקיד, הוא שיחק בקליבלנד גם לבדו. הוא מבין את המשחק ברמה מאוד גבוהה, ומעניין אותו רק לנצח. אצלו אין צורך להתרגל לשחק לצד כוכב אחר, הוא עשה זאת רוב הקריירה שלו לצד הגדולים מכולם. בעיניי זה אתגר גדול עבור לוקה, ולוקה מוכן לעמוד בו ולהראות שהוא מסוגל לשחק לצד סופרסטאר אחר".
דונצ'יץ' דווקא הסתדר קודם לא רע. עם פורזינגיס דברים לא התחברו, ודווקא כשהלטבי נשלח לוושינגטון - לצד ג'יילן ברונסון, ספנסר דינווידי וחבורת פורוורדים לוחמנית, לוקה הגיע ב-2022 לגמר מערב ראשון. ההישג פתח את התיאבון, המאבס המשיכו לחשוב מה המבנה האידיאלי של קבוצה שתמקסם את היכולות של לוקה, וההחלטה ללכת על קיירי לא היתה מובנת מאליה. השילוב בין השניים הביא לקריסה מדהימה, בעיקר הגנתית, שהסתיימה מחוץ לפליי-אין וכשלוקה מודה שהוא "הפסיק לחייך". "הם צמד טופ-5 בליגה", התעקש קווין גארנט בתוכניתו המשותפת עם פול פירס, אחרי הכישלון המהדהד. "אולי כיחידים", חרץ פירס מנגד, "הם לא יכולים לעבוד ביחד!".
עושה את כולם שמחים
ג'יימס הארדן היה מאושר כמו ילד קטן שקיבל צעצוע אהוב במיוחד. רגע אחרי שבאדי הילד נחת בתוך המרחב האווירי שלו, בהמשך לשלשה הרביעית שלו ברציפות, הארדן נשכב על הפרקט בגיינברידג' פילדהאוס ועשה "Snow Angels". החברים לקבוצה הסתערו עליו בשמחה לרגע ויראלי במיוחד.
"הם עוברים את מה שכל בני האנוש עוברים - תהליך הסתגלות, כשצריך לשחק עם שחקנים גדולים אחרים", אמר קיירי רק שבועות ספורים קודם לכן, כשדאלאס פירקה את הקליפרס 126:144, אחד מחמישה הפסדים רצופים שפתחו את עידן הארדן. "כולם שם תלמידים של המשחק, הם יצטרכו להבין את הריווח, מתי צריך ללחוץ על הדוושה, איך משחקים עם כדור אחד, איך מוצאים המשכיות התקפית, תפקידים, זהות. זה לוקח זמן. לא הרגשתי אצלם תסכול. כרגע מותחים עליהם ביקורת, למרות שהם אחת הקבוצות הטובות בליגה. הם עדיין מנסים למצוא את דרכם, ואני מאחל להם בהצלחה - טוב שזה לא קרה הלילה, כי זה היה יכול היה להיות המשחק בו הם מתחילים איזה רצף ניצחונות מטורף".
הניצחון באינדיאנה וה-Snow Angels הגיעו באמצע רצף כזה, כשהקליפרס ניצחו באותו ערב בפעם השמינית ברציפות. זה קרה בעיקר לאחר שראסל ווסטברוק, החבר של הארדן מגיל צעיר בלוס אנג'לס ולאחר מכן שותפו לאוקלהומה סיטי, הציע למאמן, על פי הפרסומים, לרדת לספסל. רק שנה קודם, רעיון דומה של דרווין האם גרם לווסטברוק להבין את הערך שבתפקיד השחקן השישי: כשהזריקות כבר לא נכנסות באחוזים של פעם וגם האקספלוסיביות כבר לא כמו שהיתה בימיו כ-MVP, הוא מכניס אנרגיות מהספסל, משמש כאחד הרכזים המחליפים הטובים בליגה, ולא מפריע לכימיה שמפתח הארדן, שחקן עם ראיית משחק טובה יותר ממנו, עם לנארד וג'ורג'.
הרצף נקטע, אבל אחריו הקליפרס ניצחו ב-26 מ-31 משחקים, כולל פירוק לגורמים של בוסטון. אחרי ניצחון על טורונטו, לו התקשה להסתיר את שביעות הרצון. "הארדן פשוט מוריד את העול, קוואי ופול כבר לא צריכים ליצור כל כך הרבה בעצמם כמו שהיה בעבר. ההבאה של ג'יימס עשתה את הכל פשוט יותר עבורם - זריקות פנויות לשלוש, דאנקים, הוא משחק כמו שצריך. הוא פשוט עושה את כולם שמחים".
אני יודע שהכל יתחבר
זו גם היתה שיאה של התקופה הנהדרת, בה הקליפרס היו רק חצי משחק מפסגת המערב. בינתיים, המאבריקס דשדשו באזור הפליי-אין. בתום משחקי 5 בפברואר, לקליפרס (15:34) היה פער של 7 משחקים על דאלאס (23:27). קיירי, שעבר שתי פציעות, נעדר מ-22 מתוך 49 המשחקים הראשונים של העונה. המאבריקס היו עם רייטינג שלילי, ועם ההגנה השישית מהסוף בליגה. גם השפצורים שעשה ניקו האריסון בקיץ האחרון, עם הבאתם של שחקני הגנה טובים כמו גרנט וויליאמס, דריק ג'ונס ג'וניור והרוקי דריק לייבלי, לא עבדו. רק שבאותו שבוע קרו שני אירועים משמעותיים: קיירי חזר, והמנג'ר ניקו האריסון הגיע לטרייד דדליין עם רשימת יעדים וצ'ק פתוח.
דאלאס נחשבה לאחת המנצחות של הדדליין, למרות שעל פניו הרכש שלה לא היה נוצץ במיוחד. דניאל גאפורד ניסה ללא הועיל להחזיק את הצבע של וושינגטון, פי.ג'יי וושינגטון העביר את כל הקריירה בשארלוט האפרפרה, ושניהם יחד הביאו ניסיון מצטבר של 5 משחקי פלייאוף. אבל כל מה שהאריסון רצה זה לעשות עוד שדרוג קטן - סנטר נוסף שמסוגל להגן על הטבעת בהגנה ולהתגלגל אליה בהתקפה, ופורוורד שעובד קשה ואוהב לזרוק מבחוץ. וויליאמס, שאיכזב, נשלח להורנטס. על גאפורד הוא העביר לוויזארדס בחירת דראפט של אוק סיטי.
אבל אז, הכל התחבר למאבריקס. ביחד עם העונה ההגנתית הכי טובה בקריירה של לוקה דונצ'יץ', בה היה אחד ממובילי הליגה בחטיפות ובעיקר הפסיק להיות מסננת, לדאלאס פתאום היו הרבה יותר פתרונות הגנתיים, והתקפית, גאפורד התגלה כסנטר האידיאלי לצד הסלובני, כשקלע 78% מהשדה וכמעט שבר שיא לסלי שדה רצופים שהיה רשום על שם ווילט צ'יימברליין.
אין לי זמן!
קיירי - כמו שצפה קיד - למד לשחק עם לוקה, לזהות מה הוא מתכוון לעשות, ולהשלים אותו. גם כשלידו נמצא וירטואוז כמו אירווינג, לוקה עדיין היה מרכז את רוב תשומת הלב של ההגנה, ואירווינג, שצריך להתמודד רק מול השומר השני הטוב ביותר של כל יריבה, חזר לעשות קסמים - כולל סל ניצחון מדהים נגד האלופה דנבר, שהשאיר אפילו את דונצ'יץ' נפעם והמום. הקבוצה של לוקה, קיירי וקיד נכנסה לפלייאוף במומנטום אדיר.
הקליפרס, בינתיים, דווקא איבדו מומנטום. אחרי עונה בריאה יחסית, כמה פציעות קטנות, כמו אלה של ווסטברוק, ערערו את הסדר והרוטציה של לו והחלישו את הספסל (למרות עונה נהדרת משם גם של נורמן פאוול). בלי יותר מדי עומק בסגל ובלי שחקנים שהגיעו מהבייאאוט, הקליפרס שוב נראה כאילו נכנסו לשאננות - וגם מהלך שאקטין א פול כביכול, בו ג'יימס הארדן הפריע לקוואי לזרוק מהפינה כשהקבוצה מובילה ב-21 הפרש על טורונטו "כדי לעורר קצת ולרומם את מצב הרוח", לא סיפק הרבה יותר מאשר אתנחתא קומית.
לקליפרס אין זמן לבזבז. הקבוצה המזדקנת עוברת לאולם חדש, המאמן לו יכול לסיים חוזה, ומדובר אולי ברגע הקריטי ביותר בתולדות המועדון הזה, שסוף סוף מתכוון לצאת מהצל של האחות הגדולה. המאבריקס מרגישים שבנו את הקבוצה הטובה ביותר שהיתה סביב לוקה, אבל אם יעוף גם הפעם בסיבוב הראשון, לא רק שאף אחד לא יזכור את זה - יש סיכוי שחוסר שביעות הרצון מהמאמן קיד יגרום להאריסון להידרש גם לנושא הזה.
הארדן, שנתן פלייאוף טוב בעונה שעברה בפילדלפיה עד שנמס, יש שיגידו כהרגלו, במשחקי ההכרעה נגד בוסטון, חייב להגיע לעבודה. קיירי, שאיכזב את חבריו לקבוצה כל כך הרבה פעמים בשנים האחרונות, לא יכול להרשות לעצמו לעשות זאת שוב. והחלק הכי טוב: רק אחד מהם יישאר איתנו גם בשבוע השני של חודש מאי.