אור של פיל: סיטי הופכת לקבוצה של פודן

הגרלת שמינית גמר ליגת האלופות אכזבה אוהדים רבים ברחבי העולם, עם משחקים פחות שוויוניים על הנייר, אבל נראה שהיא הייתה רק הפתיחה למה שמתפתח להיות אחד מרבעי הגמר הטובים שהיו בשנים האחרונות. ריאל מדריד ומנצ'סטר סיטי סיפקו מפגש מטורף בסנטיאגו ברנבאו שכלל בתוכו הכל מהכל וה-3:3 השאיר טעם של עוד לקראת הגומלין במנצ'סטר.

במאבק הנהדר בברנבאו היו לא מעט גיבורים. פפ גווארדיולה אמנם החליט לוותר על קווין דה בריינה, במה שהוביל ללא מעט ביקורות, אבל ברנרדו סילבה נכנס לנעליים שלו באופן מושלם. הבעיטה החופשית שהובילה לשער הראשון של התכולים הייתה בסיבוב שמזכיר את הקרן החכמה שסיפק הגאון הבלגי ב-1:1 מול ליברפול לפני חודש בדיוק, ועם המעברים התכופים מהאגף למרכז הוא היה כמעט בלתי ניתן לעצירה.

לסיטי יש לא מעט שחקנים שוברי שוויון, ועם כל הכבוד לדה בריינה, רודרי או ארלינג הולאנד, העונה הזאת היא ללא ספק של פיל פודן. גם הפעם, כמו במשחקים רבים העונה, פפ העדיף לשחק איתו בתור הקשר שמתחת לחלוץ במקום העמדה הטבעית שלו באגף, וזה עבד בגדול. פודן לא צריך יותר מדי שטחים על מנת להראות את מה שהוא יודע, וגם בשער שלו שעשה את ה-2:2, הוא היה זקוק למרווח קטן ופעולה אחת מהירה כדי לשלוח את הכדור לחיבורים. ככל שהזמן עובר וכל עוד פפ על הקווים, סיטי הזאת תהיה של הקשר הצעיר.

היה גם גיבור נוסף בסיטי, לא ממש צפוי. אם תעברו שחקן שחקן בהרכב של סיטי מול ריאל תגלו שיש רק שחקן אחד שעדיין לא הניף את הגביע עם האוזניים הגדולות - יושקו גברדיול (מתאו קובאצ'יץ' עשה זאת במדי צ'לסי). הבלם הקרואטי הגיע הקיץ לקבוצה שיש בה הכל וכבר זכתה בהכל והצליח בכל זאת לעזור לה להשתדרג ולהפוך לטובה יותר. גם הפעם, כמו לא מעט פעמים העונה הוא שיחק בתור מגן שמאלי והכניסות שלו למרכז היו קטלניות עבור סיטי. עד המשחק הזה, עדיין לא היו לו שער או בישול בקבוצתו החדשה והוא עשה זאת דווקא בימין, דווקא בבעיטה מחוץ לרחבה. תסריט שאי אפשר היה לכתוב.

ומה עם ארלינג הולאנד? נכון, הוא לא כבש, לא בישל ובעט פעם אחת בלבד לשער, אבל היה לו חלק רב בשני השערים שנכבשו ממשחק פתוח. הענק הנורבגי ניצל את העובדה שהוא תופס לא מעט תשומת לב מהגנות היריבות ונכנס עמוק יותר כדי למשוך איתו את קו ההגנה של ריאל נמוך, מה שייצר לפודן וגברדיול את המרווח הדרוש לבעיטות שלהם. תשע מסירות בלבד היו לו לכל אורך המשחק, אבל מספר 9 של סיטי לא תמיד צריך את הכדור על מנת להיות אפקטיבי.

ובצד הפחות מרוצה בסיום המשחק, הבלאנקוס סובלים מלא מעט פציעות העונה בחלק האחורי והשער המהיר של סילבה היה יכול להעלות להם זכרונות מחצי גמר הצ'מפיונס בעונה שעברה, אבל האופי המיוחד שלהם עזר להם פעם נוספת למחוק פעמיים פיגור ביתי. האלופה הספרדית שבדרך הגיעה למשחק הזה מאוד מוכנה, הייתה מסוכנת יותר וניצלה את המגרעות המועטות שיש במכונה המשומנת של פפ.

איך ריאל עשתה את זה? סיטי היא קבוצה שלוחצת גבוה, רוב השחקנים שלה בחצי של היריבה גם כשהכדור לא אצלה וקרלו אנצ'לוטי הבין שאפשר לנצל את זה עם כדורים ארוכים לשחקנים המהירים שלו. ויניסיוס שיחק למעשה בתור חלוץ בעוד שרודריגו לקח את האגף השמאלי. חילופי המקומות ביניהם עשו לאלופת אירופה המכהנת המון צרות וגם היו שווים לא מעט מצבים, כולל השער השני. השניים סיפקו את אחד המשחקים הטובים שלהם העונה ונהנו מהשטחים שקיבלו פעם אחר פעם מההגנה התכולה.

החלטה מצוינת נוספת של אנצ'לוטי הייתה להחזיר את פדה ואלוורדה לאגף הימני, דבר שנולד מצורך עוד בעונת 2021/22 וננטש כמעט לחלוטין העונה. עם היכולת שלו לעבור מהמרכז לאגף בשבריר שנייה, האורוגוואי ניצל את העובדה שסיטי התרכזה בעיקר במרכז וההצטרפות שלו מקו שני התחברה למסירה הגאונית של ויניסיוס והפכה לרגע של שלמות שסידר את ה-3:3.

אם במקרה עדיין לא שבעתם, בעוד שבוע בדיוק סיטי וריאל ייפגשו פעם נוספת, למשחק שיכריע מי מהן תעפיל לחצי הגמר. הסיכויים נוטים לטובת סיטי, בטח כשחוזרים 11 חודשים אחורה ל-0:4 ההוא באתיחד, אבל הבלאנקוס של העונה הם משהו אחר והפעם לא נראה שהם יוותרו בקלות.