חלוצה ההולנדי של הפועל ירושלים, ילה דווין, התראיין למגזין הספורט הדני השבועי ״Tipsbladet" הוותיק. דווין שיתף על התקופה הנוכחית בישראל עם תחילתה של המלחמה, ההשלמה עם המצב, ועל אורח החיים שלו תחת אזעקות ושגרת מלחמה.
דווין נשאל למצבו בישראל ואמר: ״אני מרגיש טוב. חוויתי כמה פעמים את האזעקות, שבעצם מתריעות על כך שהאזור מותקף בצורה כלשהי. למרבה המזל, יש לי חדר בטוח בביתי שבתל אביב, אז כשהאזעקה מופעלת, אני נכנס לשם לתפוס מחסה״.
כשבוע וחצי חלפו מאז נשמעה האזעקה האחרונה באזור בו מתגורר דווין, והוא סיפר למגזין כי הוא ״מרגיש בטוח יחסית בכל יום כשהוא הולך לישון״, להבדיל מחייו הרגועים מלפני מספר חודשים כשהיה גר באארהוס, דנמרק. ״פה בתל אביב אנחנו לא ממש בתחושה שמתחוללת מלחמה עשרות קילומטרים מכאן. כל החנויות פתוחות, והכל מאוד רגיל, מלבד האזעקות״, אומר ההולנדי וממשיך: ״אלה לא בדיוק החיים שדמיינתי. הכל פרץ חודש אחרי שהגעתי לישראל, וכמובן שזה לא משהו שחזיתי שיקרה״.
כמו רוב הספורטאים הזרים בליגות השונות בספורט הישראלי, דווין עזב את ישראל מיד עם פרוץ המלחמה. הוא שב לאחר כחודש, והצטרף לאימוני הקבוצה שהתכוננה לפתיחתה של ליגת העל בפעם השנייה בעקבות המלחמה. בשל האימונים שהגיעו לאחר כחודש בהם לא היה בשגרת אימונים רגילה, דווין סבל מרגישויות ולקח לו מעט זמן עד שחזר לסגל הקבוצה ולהרכב. בת זוגו של דווין נמצאת עתה בחו״ל עקב חג המולד, אך צפויה לשוב מיד לאחריו בחזרה לישראל.
המגזין פנה אליו ואמר כי לא ניתן לגרום לו להודות בעובדה שהוא היה מעדיף להיות בכל מקום אחר מאשר ישראל לאור המלחמה, וההולנדי ענה: ״זה יהיה לא ראוי לומר דבר כזה. מתוך כבוד למועדון שלי״. בסביבת הקבוצה אומרים שהחלוץ השתלב יפה, שואלים אותו לשלומו ועוטפים אותו ואת שאר שחקני הקבוצה הזרים בכל דבר בעקבות הסיטואציה הלא מוכרת אליה הם נקלעו במדינה זרה.
״לחלק מהשחקנים הצעירים בקבוצה יש את השירות הצבאי לצד הכדורגל. הם לא בשדה הקרב כי הם גם צריכים לשחק כדורגל, אבל מדי פעם הם מופיעים בבוקר במדים", מספר דווין על התקופה הנוכחית, ומרגיש את השלכות המלחמה בדשא: "כשאנחנו מנצחים במשחק, אנחנו לא ממש חוגגים. תמיד עלינו לכבד את העובדה שיש אנשים בסביבה שאולי איבדו חבר קרוב או בן משפחה במלחמה״.
דווין הוסיף: ״אחרי שחזרתי לישראל הבנתי את המצב. אנחנו חיים בסך הכל בסדר. גם במגרשי הכדורגל המצב חזר להיות כמעט רגיל. בהתחלה לא היו צופים בכלל, כמו בקורונה. אבל עכשיו כבר מאשרים להכניס אלפים ליציעים, ויש כמות עצומה של מאבטחים״.