דין דוד: "ביקרתי ילד שאביו נרצח. אח"כ נכנסתי לרכב ובכיתי"
דין דוד מתקשה להתאושש מאותה שבת נוראית ("אין ראש לכדורגל") ולוקח חלק במאמץ לשמירה על המורל בעורף ("כואב הלב"). רק אישה אחת מצליחה להעלות חיוך על פניו בתקופה הנוכחית: "רחל מאופקים אישה מדהימה, שוחחתי איתה. אקדיש לה שער"
בעוד הליגה מושבתת והמלחמה בעיצומה, כדורגלני ישראל מתגייסים לשמירה על המורל של העורף. הם מבקרים משפחות שפונו מעוטף עזה, חיילים שנפצעו, נוכחים בלוויות של אוהדים ומבקרים בשבעה. אחד מהם הוא חלוץ מכבי חיפה, דין דוד, במקור תושב נהורה, הרחוקה 17 ק"מ בלבד מעזה. בראיון מיוחד לערוץ הספורט מספר דוד על הרגע בו נודע לו על מתקפת הטרור המזעזעת של החמאס: "התעוררתי להמון טלפונים ולחץ, והדלקתי טלוויזיה. לא האמנתי למה שאני רואה. זאת הייתה רק ההתחלה. מיד התקשרתי למשפחה, התחלתי לאט לאט להבין".
אחד הנרצחים במתקפת הטרור של חמאס הוא ידיד המשפחה של דוד: "רועי, אוהד מכבי חיפה, היה במשמרת במשטרה. הוא חזר לתופת. הוא נכנס והמחבלים הארורים תפסו אותו. ריססו על האוטו. הוא הספיק להתקשר ולהיפרד מהמשפחה. ביקרתי אותה. זה היה קשה מאוד".
אחרי אותו 7.10, השגרה של החלוץ השתנתה: "מיום שבת אנחנו הולכים לנחם אבלים, פוגשים משפחות שנהרסו להם החיים ומנסים לשמח את מי שעזב את האזור. ביקרתי ילד שאביו נרצח, באתי לשמח אותו, הבאנו לו מתנות של מכבי חיפה. אתה מדבר איתו ופשוט כואב לך הלב. נכנסתי לאוטו ובכיתי. הילד אומר לך 'אני יודע שאבא שלי כבר לא איתי'. זה ממש קשה לשמוע את הדברים האלה. מקווה שהצלחנו לגרום לו לפחות לחיוך אחד. שמעתי הרבה מאוד סיפורים וזוועות, כל משפחה זה עולם ומלואו. כואב לי מאוד".
"אולי הפסדנו בקרב, אבל ננצח במלחמה", המשיך דוד, "זה כיף לראות את ההתגייסות של כל הקבוצות בארץ שהולכות לשמח ילדים. זה המעט שאנחנו יכולים לעשות בימים האלה. כיף לראות את האחדות של כל הקהלים, לא מעניין מי אוהד של מי. עכשיו כולם צריכים להיות ביחד למען הניצחון. להיות עם המדינה ועבור החיילים".
את סופ"ש מבלה דוד במקום בו גדל, נהורה, הקרוב לגבול עזה וסובל מירי רקטות. "המשפחה שלי מתגוררת בנהורה, מבלים הרבה שעות בממ"ד. מארחים במועדון של המושב כוחות של הצבא. באתי לבקר אותם וניסינו לשמח אותם. החיילים נותנים להם כוח", סיפר דוד. למרות הדיבורים על חזרת הליגה, הראש עדיין לא בכדורגל: "האווירה קשה, אין ראש לכדורגל. זה לא מעניין, אני מאמין שעוד ימים טובים. בעיקר העצבות שולטת. מאז שהתחילה המלחמה לא חשבתי על השגרה שלי, אנחנו עסוקים בעשייה למען העורף והחיילים. המלחמה הזאת הכניסה פרופורציות".
דוד התייחס גם לעובדה שמכבי חיפה לא תארח את משחקיה באירופה בביתה: "זה מבאס שאנחנו לא נוכל לארח בסמי עופר, זה מה שהחליטו באופ"א. נקווה לימים טובים יותר. כולם יודעים כמה סמי עופר חשוב לנו. נשאר לקוות שננצח ונוכל לחזור באמת לחגוג בסמי עופר. אני מאמין שהחיים לא יהיו אותו דבר, זה קשה לכולם. קשה לחשוב מה יהיה פה כשיחזור הכדורגל".
לצד סיפורי הזוועה, היה גם סיפורה של רחל מאופקים, שהפכה לגיבורה וסיפרה על אהדתה למכבי חיפה ובעיקר לדין דוד. חלוץ מכבי חיפה: "ראיתי את הסרטון שלה, התקשרתי אליה בווידאו. שמעתי שהיא אוהבת אותי ואוהדת מכבי חיפה. היא עשתה שם דבר מדהים. מסתבר שהיא מכירה חלק מהמשפחה שלי. היא אישה מדהימה. בע"ה אקדיש לה שער. קודם שנסיים את המלחמה בניצחון. בע"ה כשנחזור לשחק".
לדוד דעה ברורה על כל מי שלא גינה את פעולות החמאס אם מדובר בגופים או בשחקנים ברחבי העולם: "אני חושב שכולם צריכים לגנות את הטרור, זו אולי המלחמה הכי קשה מאז שישראל נוסדה. כולם צריכים לגנות את זה. רצחו לנו נשים, ילדים, תינוקות, קשישים. לגנות דבר כזה זה בסיסי". על ההתנהלות של דיא סבע מפתיחת המלחמה והפוסט של אשתו נרמין: "פחות רוצה לגעת בזה. להבנתי, ההנהלה מול דיא בעניין הזה. הכל רגיש, תקופה לא פשוטה. מייחל לימים טובים יותר".
על ההתגייסות של מנור סולומון, דניאל פרץ וליגיונרים נוספים לסייע בהסברה: "כל הכבוד למנור ולליגיונרים שפועלים בנושא ההסברה, זה מאוד חשוב בעולם. במיוחד כשיש הרבה שלא אוהבים אותנו, חשוב שיבינו ויראו את מה שקרה לנו. גם בישראל אנחנו פועלים להסברה. גם האמנים ובעלי ההשפעה שפועלים בעניין של ההסברה. כל הכבוד להם". על הנבחרת הוסיף: "בעקבות האסון שפקד אותנו, ללבוש את המדים של הנבחרת מקבל משמעות אחרת".
לסיום לדוד יש מסר: "בע"ה שכל החטופים והנעדרים יחזרו הביתה בשלום. בע"ה ננצח במלחמה, נחזור לשגרה כמה שאפשר אחרי הזוועה הזאת. אנחנו מנסים לשמח ולשמור על שפיות. אני מקווה שנוכל לחיות כאן בשקט ובביטחון. אני משתתף בצערם של כל משפחות הנרצחים, מאחל לפצועים החלמה מהירה. בהזדמנות הזו אני רוצה להודות על החיילים והאזרחים שנלחמו ביום שבת הארורה והקטינו את הנזק. אתם גיבורים".