"חיי הם לא חיים, מסי יכול לעזור לרון"

מתקפת הטרור המזעזעת של חמאס הביאה עימה לא מעט משפחות שממתינות לאהוביהם שנחטפו לרצועת עזה במהלך אירועי הזוועה. אחד מהם הוא אלכס שרמן הישראלי-ארגנטינאי, אביו של רון שרמן שפרסם השבוע סרטון ובו קרא למסי להגיד את דברו בנוגע למצב ולנסות לעזור בהשבת רון.

ממשיכים לעקוב אחרי כל האירועים בטלגרם של ערוץ הספורט

"שלומי יכול להיות יותר טוב", סיפר בראיון לערוץ הספורט, "מאותו רגע שנודע לנו מפי רון עצמו בשיחה טלפונית שהוא נחטף אז החיים השתנו לגמרי. אני ואשתי 24/7 סביב מתן ראיונות בניסיונות ליצור קשרים עם כל מי שרק אפשר שיכול לסייע, מנסים קצת לישון, קשה. טיפה אוכלים, לא הרבה. אני לא יודע אם רואים את השחור מסביב לעניים שלי, אבל לא פשוט".

איך הוא נפל בשבי?
"הוא חייל במפקדת תיאום וקישור, איפה שכל מעבר הסחורות לכיוון עזה. הוא אחראי על מתן אישורים, שיחות עם הנהגים והסוחרים. בבוקר יום שבת ב-6:30 אנחנו מקבלים טלפון ממנו, שיחה שרון נשמע במהלכה מתוח, היה רעש מסביבו, הוא חשב שמדובר בטילים, מצב שהוא די מורגל אליו אבל הפעם זה היה מאוד מאוד מסיבי".

"עם הזמן הוא התחיל לתאר גם קולות ירי וצעקות, פקודות בערבית. זה הזמן שהוא כבר התחיל להגיד לנו שיש התקפה של חמאס על הבסיס. אחר כך הוא אמר שהם כבר בתוך הבסיס, הקולות התקרבו והוא אמר שהוא לא יכול להמשיך את השיחה, הוא מנתק. מאז התקשורת המשיכה בוואטסאפ. התכתובות האחרונות היו 'זהו, הם פה ליד הדלת, זה הסוף שלי, אני אוהב אתכם, ביי', והוא ניתק את הטלפון. השעה היתה 07:12 וזו השעה שנשארנו חסרי אונים, המומים, מבועתים, משוכנעים שהוא כבר איננו איתנו".

"אחרי כמה שעות, אני לא אגיד למזלינו, אבל קיבלנו סוג של מתנה מהחמאס. הם פרסמו סרטון שבו הם מתעדים בעצמם את ההתקפה על הבסיס ובאותו סרטון רון נראה בריא ושלם, מובל לשבי. זה הוא, ראינו אותו ועוד שני חבר'ה על אזרחי. רון נראה שם מאוד מבוהל אבל חי ושלם. מאותו רגע עד היום אין לי שום מידע אחר, אף אחד לא נותן שום מידע, הצבא נותן רק מידע חלוט, קצין העיר הודיע לי כאשר הוא הגיע שהבן שלי מצוי בידיים של ארגון עויין, ארגון טרור, זהו. לא על מצבו הגופני. אנחנו נאחזים במידע הזה שהוא חי ואני מניח שהוא שווה להם מאוד בתור חייל חי".

ראיתי את הסרטון שפנית בו למסי, מה עומד מאחורי זה?
"קודם כל הבטחנו לעצמינו אשתי ואני שאנחנו נהפוך כל אבן, נעשה כל דבר שיכול לסייע לו. רון הוא בעל דרכון ארגנטינאי, גם אני, אני יליד ארגנטינה. אני מתראיין בלי סוף לרשתות באמריקה הלטינית ויש גם קשר עם מישהו מאוד מפורסם שם אז זה עורר באז מאוד גדול. הסרטון היה ספונטני לגמרי, הייתי בחדר המרפאה שלי, אני וטרינר. אמרתי 'מסי! אני מתקשר אליו! אני מעביר לו הודעה', בלי הגהה בלי כלום, אני משדר לטלפון. ניסינו להעביר אליו את הסרטון דרך כל מיני מקורות, אפילו דרך משרד החוץ והמסר כנראה הגיע אליו, אני לא מאוד אופטימי שמשיקולים זרים מסי אכן יציע את עזרתו, אבל לא מדובר רק בי אלא בעוד חטופים ארגנטינאים. אז אולי הוא כן יתן איזושהי הצהרה כוללת, אפילו שלא כוללת אותי, אבל אולי זה יעזור".

אתה חושב שיש לו את הכוח לעזור? שמילה שלו יכולה להשפיע?
"מסי הוא מסי. הוא חודר ללבבות, הוא חוצה דתות. מילה שלו מגיעה לכולם, למרות שהוא לא אישיות פוליטית. פה מדובר על חטופים ארגנטינאים שנמצאים בשבי. אז גם אם הוא לא יפנה ישירות אלי ויזכיר את רון, כמו שהייתי רוצה שהוא יעשה, אבל אפילו אם הוא יפנה לתקשורת ויבקש את שיחרור האסירים הארגנטינאים, רון בני מצוי ברשימה הזו. לכן אני אומר, כל דבר שיכול לעזור אני אעשה".

איזה תגובות קיבלת לסרטון ובכלל מהרשויות הארגנטינאיות?
"קודם כל, ארגנטינה, אני מרגיש את זה, קיבלתי חיבוק ענק באמצעי התקשורת. ברגע שאני התראיינתי הרגשתי את השקט באולפנים ואת חרדת הקודש כשדיברו איתי. התייחסו אלי מאוד יפה. השתדלתי מאוד לא להכנס לפוליטיקה למרות שהיו לי מסרים וידע בדיוק מה להגיד. אבל ניסיתי להיות מאוד פוליטקלי קורקט, להיות אבא של רון, לא להכנס לשיקולים שיכולים להיות בעיתיים ללא מעט אנשים. אני חושב שארגנטינה כרגע בבאז מאוד רציני. אולי בזכות היותי בן משפחה של זמר מאוד ידוע בארגנטינה, זה הגביר מאוד את ההתעניינות והוצגתי בהרבה ראיונות כ'אחיין של' וכמובן גם אותו גייסתי בלי בושה והוא התגייס בשמחה לטובתנו".

"הוא גם כתב שיר והזכיר את האחיין שלו, את רון, שהוא בשבי הטרוריסטים. כל דבר שאני יכול לעשות אני אעשה, אני אגיע לכל פינה בכדור הארץ אם זה יעזור. בינתיים בארץ אני מקבל גל של חום ותמיכה וגם מאנשים שאני לא מכיר. אנחנו עם ממש מיוחד, אי אפשר לא להיות גאים להיות ישראלים ביום כזה. אני לא מדבר על תפקוד הממשלה, יש לי בטן מלאה על המון דברים, אבל באמת העם הזה מתגייס למשימה ואין כמוהו. הופתעתי מארגנטינה שלמרות שאני לא גר שם, יש ממש אמפתיה מקיר לקיר. זה עם שלמוד ניסיון בחטיפות, הם יודעים מה זה 'נעדרים' שם, הם מבינים את המשמעות אז יש המון הזדהות".

"אני מקווה שההזדהות הזו תתורגם למעשה ושמישהו שם, רשמי ובעל השפעה, הנשיא או שר החוץ, ירתם כמו שארה"ב עשתה, כי יש לא מעט ארגנטינאים בין החטופים, כדי שהבן שלי רון יוכל גם אולי להנות מאיזשהו יתרון קטן ואולי זה מה שיעזור לו. מעבר לזה שהוא גם אסמתי, הוא חולה וחייב משאף, אנחנו בקשר מול הצלב האדום, וזה לא פחות מטריד אותי".

"אני לא יודע איפה הוא זרוק כרגע, הוא בקושי נושם טוב כשהוא בחדר סטרילי אז אני לא רוצה לחשוב על התנאים שהוא נמצא בהם ואיך הוא מסוגל לנשום, אז גם על זה אנחנו עובדים. בקיצור החיים שלי הם לא בדיוק חיים כרגע. אני הפכתי להיות דובר ישראל בדרום אמריקה. אבא נלחם כמו שהוא צריך להלחם ולא משנה מה".

רון נולד בארץ?
"רון נולד בארץ, הוא שרוף על נבחרת ארגנטינה, שרוף על מסי. אפשר להגיד שהוא ארגנטינאי לא פחות ממני. הוא אוהד ברצלונה מאז ילדות בגלל מסי כמובן. הוא לא מפספס שום הזדמנות לפגוש את מסי, אם זה במגרשים שהוא נמצא באזור והוא חלק משמעותי מהזהות שלו. למרות שהוא נולד בארץ הוא יודע שיש בו משהו ארגנטינאי. יש לו משפחה בארגנטינה גם והוא מחובר לארגנטינה הרבה גם דרך הכדורגל וזה מאוד בולט אצלו".

מתי אתה עלית לארץ?
"אני עליתי בתור ילד ב-1975, הייתי בן 13. את כל החיים שלי עשיתי כאן, אבל יש תמיד פינה חמה לארגנטינה ויש שם משפחה אז זה כמובן שומר על הגחלת. מה שגרם לנו לעלות לארץ זה ציונות, המצב הביטחוני והמחשבה של ההורים שלי מה יהיה איתי כשאני אתבגר עוד כמה שנים בגלל חוסר הביטחון הפנימי שם. הם עשו את ההחלטה הכי טובה שהם היו יכולים לעשות בחיים, הם הצילו את חיי אולי בזה שעלינו לארץ. לא האמנתי שאי פעם אני אגיע למצב כזה שאני חוזר לשורשים בגלל שהבן שלי חטוף בעזה, זה פשוט הזוי".

אולי עכשיו אתה תציל את החיים של הבן שלך.
"אם הבן שלי יידע שמסי היה קשור באיזושהי דרך להצלת חייו, זה מבחינתו פסגת החלומות. יש לו אפילו איזו תמונה שהוא היה בבלומפילד, הוא צילם את מסי וניימאר בזמן שהם כבשו שער ואיכשהו מצלמת הטלוויזיה קלטה אותו ומסגרנו בבית פריים שרואים אותו, בין הרבה אנשים, ואת ניימאר ואת מסי מתחבקים. הוא עשה מזה הגדלה ותלה את זה בחדר. תביני איזה רמה של אהדה לאיש. אבל אני יודע שהמציאות היא קצת מורכבת ומסי לא ימהר להזכיר את רון הישראלי במציאות שהוא חי. אבל לפחות שיגיד משהו על ארגנטינה, זה גם משהו. ואם הוא קיבל את הסרטון, לפי מה שאני מבין הוא קיבל אותו, או לפחות אבא שלו והמשפחה שלו, לא יודע, אולי יקרה נס".

אני מאחלת לך שיקרה נס.
"גם אנחנו".