"אנחנו מחלקת הנוער הטובה בעיר, ובהפרש"
המעטפת המקצועית, החיבור של זיו אריה, והציפיות לעתיד: "רוצים להפוך למועדון המוביל בארץ אחרי הקבוצות של חיפה, ת''א ופ"ת". מתוך סדרת כתבות על מחלקות נוער בישראל, מבט פנימה להפועל י-ם
קרדיט: אייל עמר, הפועל ירושלים
עונת 23/22 של הפועל ירושלים הייתה מוצלחת לכל הדעות, אפשר לומר אפילו מוצלחת "מדי". שנה קודם לכן מועדון האוהדים נלחם עד הסיום על הישארותו בליגה, והמעבר מהתחתית, למאבק מול השלישייה בצמרת של מכבי חיפה-מכבי ת''א-הפועל ב''ש נראה מהיר מהמצופה. למה מהמצופה? כי העלייה החדה בטבלה לא בדיוק מתכתבת עם המסר המרכזי שנשמע מצד אנשי מחלקת הנוער, שמדגישים בלי סוף את הצורך בתהליך בנייה הדרגתי.
"חזון". זו המילה שחוזרת על עצמה לא מעט פעמים מול הגורמים השונים בהפועל ירושלים, שמזכירים כל אחד בדרכו את הצורך בסבלנות. אמיר סופר, המנהל המקצועי החדש של מחלקת הנוער, שיתף שזו אחת הסיבות שהביאו אותו הקיץ לירושלים: "זה אחד המועדונים היחידים בארץ שמדברים בשפה פנים ארגונית מאוד ברורה", שיתף המנהל, שהגיע לבירה אחרי שש שנים במחלקת הנוער של מכבי חיפה, "אני מאמין שאם תלך ל-10 מועדונים אקראיים בארץ, 8 מתוכם לא יידעו להגיד לך מה החזון שלהם. פה, המטרות מאוד ידועות".
סופר (35), ירושלמי במקור, שיחק ואימן בצד האדום של העיר בעברו. בהמשך דרכו המקצועית עבד במכבי ת"א תחת פטריק ואן לוון, אותו כינה: "טופ עולמי בכל מה שקשור לניהול מחלקות נוער, הוא עשה מהפכה בתחום הזה בארץ, ואנחנו רואים את התוצאות עכשיו". לאחר מכן, שימש כמשנה לעופר פביאן, המנהל המקצועי של מחלקת הנוער בחיפה, ובקיץ חיפש אתגר חדש.
"מעבר לזה ששיטת עבודה פה מאוד יסודית, יוצא לך לעבוד עם חומר אנושי מדהים. אנטוניו דלקוניו, ד''ר למדעי הספורט, הוא אחראי מערך הכושר שלנו. אורין מונק, ד''ר למתמטיקה שהיה יכול למצוא את עצמו במשרה בכירה בהייטק, משמש כמנהל הטכני של המועדון. נדב גביש, פסיכולוג המועדון הוא בוגר תואר שני מאוסטרליה. האנשים במועדון הזה ברמה מאוד גבוהה, והרבה מהם בכלל התחילו בהתנדבות, כי הם היו אוהדים".
מחלקת הנוער של האדומים התפתחה בקצב אדיר בשנים האחרונות, כאשר בתוך שש שנים גדלה מ-4 ל-12 קבוצות. הצמיחה המשמעותית היא גם אחת הסיבות שהביאה את המנהל הקודם, ליאור חוג'ה, לבחור לזוז מהתפקיד. "שימשתי בעונה שעברה במקביל גם כמנהל קבוצת הבוגרות, וגם אחראי הפעילות החברתית של המועדון, ומשיחות עם שי אהרון הבנו שזה הזמן לכתוב תוכנית מקצועית חדשה ל-5 שנים קדימה. זו גם הסיבה שהחתמנו את אמיר על חוזה של שלוש שנים, כי אנחנו מבינים שבלי בנייה נכונה של מחלקת נוער חזקה, אין לקבוצה הבוגרת זכות קיום".
רשימת שחקני הבית במועדון מוכיחה את הנקודה של חוג'ה; אווקה אשטה, איתי זדה, עומר אבגדיש, איינאו פרדה, כארם זועבי, פלג חמני, רז יחזקאל וגם אדבאיו אדליי וסדריק דון שהצטרפו ישירות לנוער, כולם עלו לבוגרת של הפועל ירושלים. בנוסף אליהם, חשוב לציין גם את גוני נאור, הראל שלום ואחמד סלמן, שצמחו במחלקת הנוער הירושלמית, ובשנה האחרונה נמכרו בסכומים משמעותיים.
"כשהמועדון מכר את גוני נאור למכבי חיפה, הוא בחר להשקיע את הכסף מהמכירה במחלקת הנוער", הסביר סופר, "זה חלום רטוב של כל מנהל מקצועי, כי ככה אומרים לך שמתבססים עליך. זה מוסיף לחץ, אבל בזה שמראים לנו שאנחנו על פניו המשאב הכי חשוב למועדון, מגיע הצורך גם להוכיח את זה".
"אי אפשר לזנוח לימודים, כי לא כולם יוצאים כדורגלנים"
אז במה באה לידי ביטוי היסודיות והחשיבה לטווח הרחוק של הפועל ירושלים? ראשית, בתוכנית העבודה. סופר הסביר שלמחלקת הנוער יש תוכנית אסטרטגית ברורה, שבה לכל קבוצת גיל יש מטרות פרטניות עבור השחקנים. לצורך ההמחשה, סופר מסביר בתוכנית עבודה מפורטת, את הדגשים בגילאי ילדים א' וב', שם חשוב להתמקד בטכניקה, התנסות ב-2 או 3 עמדות עבור כל שחקן, ולימוד המשחק.
"הכותרות האלה בסוף יורדות לרזולוציות של מרכיבים קטנים יותר", הרחיב סופר, "לימוד המשחק לצורך העניין. ילד שמסיים ילדים א' מגיע לקבוצות נערים אחרי שהוא למד ויודע עמידה ברביעיית הגנה. המטרה היא להכשיר את הילדים לפי הקריטריונים לכל קבוצת גיל, ככה שהמאמנים שיהיו להם בגילאים הבוגרים יותר לא יצטרכו ללמד אותם את זה, אלא להתקדם הלאה. בקבוצות של גילאי 15-16 הדגש נניח על לימוד טקטיקה, ובנערים א' ונוער זה כבר שליטה בטקטיקה והכנה לבוגרים. לכל עיקרון מנחה יש לי תת סעיפים קטנים יותר, ואנחנו דואגים לחלק את השבוע שלנו לעיסוק בכל אחד מהנושאים, כדי שיהיה לנו מעקב אחרי הפעילות של הילדים, לפי ההתקדמות שאנחנו רואים לנכון".
וזה לא רק במישור המקצועי. הפועל ירושלים צירפה הקיץ יועצת חינוכית, שתהיה במעקב עם השחקנים על הלימודים. "אנחנו מבינים שבסוף לא כולם יצאו כדורגלנים, ומועדון כדורגל לא יכול לגרום לשחקנים שלו לזנוח את הלימודים", אמר סופר, "התפיסה הישנה שאנחנו מכירים היא ששחקני כדורגל צריכים לשים בצד את הלימודים בשביל החלום, אבל בתוך זה אנחנו גם יודעים שאם יהיה עליהם פחות לחץ מהבית ספר, הם גם יהיו שחקנים טובים יותר".
אז האם העבודה הדקדקנית וגדילת הצוות המקצועי במועדון צפויה להביא את הנוער של הפועל ירושלים לקצה הפירמידה של הכדורגל הישראלי? עוד מוקדם לקבוע. בעונה החולפת קבוצת הנוער נכנעה במשחק העלייה להפועל ראשל''צ, ונשארה בליגת הלאומית דרום. קבוצות נערים א' וב' אמנם משחקות בליגת העל, אך יחד עם זה הניסיון למשוך לקבוצה צעירים מבטיחים לא פשוט, זאת לאור מונופול הכישרון בארץ עליו חולשות מכבי ת''א, מכבי חיפה, הפועל ת"א ומכבי פ"ת.
"יש שלושה קריטריונים שמביאים שחקן מוכשר לרצות להגיע לקבוצה; המועדון כמותג, ועל זה יש לנו פחות שליטה, כי זה יותר קשור לבוגרת. אבל כמות השחקנים שעולים לקבוצה הבוגרת, ואיכות ההכשרה, זה באחריותנו", הוסיף מנהל מחלקת הנוער, "מבחינת העיר, אני לא מתבייש להגיד שאנחנו כבר היום ביי פאר מחלקת הנוער הטובה בירושלים. בין 40-30% מהשחקנים לא מגיעים מהעיר, ואנחנו רוצים שילדים שגדלים נניח במודיעין, חולון, ראשון לציון, יידעו שהפועל ירושלים זאת אופציה להתקדם עבורם. בנערים א' לדוגמא, יש כבר רוב של שחקנים שלא מגיע מהעיר. המטרה שלנו היא להפוך למחלקה הכי טובה בארץ מבין הקבוצות בדרג שמתחת לחיפה, ת''א פ''ת".
"האנשים פה יודעים להשאיר אותך עם רגליים על הקרקע"
בחמישי האחרון קבוצת הנוער של הפועל ירושלים פתחה את העונה, והוכיחה שה"ביחד" שהמועדון דבק בו הוא מעבר לסיסמא. זיו אריה היה זה שעמד על הקווים של קבוצת הנוער, כחילוף זמני במקום המאמן הקבוע ועוזרו בבוגרים, ליאור זאדה. "הנוער משמש ממש כמו קבוצת ב' של הבוגרת", אמר חוג'ה, שכיום עובד על תקן המנהל הכללי של מחלקת הנוער, "הם מתאמנים על בסיס אותה שיטה כמו הבוגרת, זיו מכיר את כל השחקנים בנוער. זה היה הרעיון של שי אהרון ואורי שרצקי, שהפועל ירושלים תדע למקסם את ההון האנושי שלה כדי לעמוד במטרות שלה".
ושלל המסרים החיוביים מצד אנשי הפועל ירושלים יכולים לעורר מידה מסוימת של ספק. במציאות המתוחה והבלתי יציבה של הכדורגל הישראלי, הביטוי "תוכניות לחוד, ומעשים לחוד", מקבל תוקף כל הזמן מחדש. ועדיין, היציבות בשדרת הניהול, שחקני נוער דוגמת ליאור קאסה וכארם זועבי ששיחקו בנבחרות הצעירות, מצליחים לשכנע שהדרך נכונה, כמעט כמו שמצליח הקפטן הנוכחי, אווקה אשטה.
"התחלתי בהפועל קטמון בכלל, לפני האיחוד עם הפועל ירושלים", נזכר אשטה, שגדל בגונן (שכונת קטמון), והתחיל בפרויקט ליגת השכונות של המועדון, "אם היו אומרים לי בגיל 16, שאני עוד אצליח להגיע לליגת העל, הייתי צוחק עליך. היינו מתאמנים במגרשים עם חדר הלבשה קטנטן, מגרש סינטטי לא איכותי, ואמנם היו לי מאמנים טובים, אבל רמת התכנים לא קרובה למה שיש היום לילדים במועדון".
אז האם הנוער האדום של ירושלים בדרך להיות מהמובילים בארץ? נראה שמבחינת המועדון כל האמצעים המקצועיים כבר קיימים, וזה תלוי כמה יצליחו להוציא מעצמם השחקנים: "מבחינת תנאים להצליח, היום מחלקת נוער במקום אחר, אבל אני יודע שאני הצלחתי להגיע לאן שהגעתי כי דחפתי את עצמי מנטלית לשם. אם יש משהו שאפשר להגיד על הפועל ירושלים, זה שהאנשים פה יודעים לשמור אותך על הקרקע, ואני למדתי שבכדורגל אסור להיות שבע מהצלחה בשום שלב".