אספה: "פחדתי מהתמודדות עם דברים, והאופציה היחידה היתה לברוח"
כשנה וחצי לאחר ששוחרר, הכדורגלן בראיון בלעדי ל"5 באוויר": על המאסר ("זה הפך אותי לאדם יותר בוגר ויותר מחושל"), על הרגשות ("גם בבית, לא שאלו אותי איך אני מרגיש"), ההתמודדות עם מותו של ארי נשר ז"ל ("שמעתי צפצופים באוזניים") - וגם על הניסיון להתחיל מחדש
שנה וחצי לאחר ששוחרר מהכלא, יצחק אספה מדבר. בראיון בלעדי ל"5 באוויר", הכדורגלן שהורשע וריצה עונש מאסר לאחר תאונת פגע וברח, במסגרתה נהרג ארי נשר ז"ל - חושף את מה שעבר עליו בפרק הזמן הזה. מסדנת הכעסים בכלא, דרך הטיפול בכלבים, החרטות על התאונה הקשה והטראגית - וגם על הניסיון להתחיל מחדש, בגיל 24, לאחר שחתם בשורות הפועל אדומים אשדוד מליגה א' דרום.
אספה סיפר על סדנת השליטה בכעסים: "בחרתי להשתתף בזה. יצאתי בנאדם יותר מודע לדפוסים, מה גורם לי לכעוס - דברים שהולכים אחורה. כל בנאדם היום צריך לעבור שליטה בכעסים, גם אם הוא איש הייטק, או כדורגלן, או עובד בסופר". "
"אין אחד שלא כועס ולא מתעצבן, אבל אנחנו רוצים לשלוט בתגובות שלנו. להיות מודעים. טיפלתי בכלבים בכלא. שיקמתי כלבים שנה שלמה - כאלה שעברו טראומות, כלאו אותם, הרביצו להם. דרך הכלב גם אתה משתקם, אתה לומד להיות יותר רגיש. אתה צריך להיות סבלני ולראות את האחר".
"הכלא שינה אותי כבנאדם", סיפר אספה על התקופה האפלה, "הוא עשה אותי יותר בוגר, יותר סבלני, יותר מחושל. תובנות שקיבלתי מהחיים עצמם, להתבונן, להתחזק באמונה שלי. החלום שלי גם שם היה לחזור לשחק כדורגל - לא ויתרתי גם כשהייתי שם. שמרתי על כושר".
"לא יודע מה זה רגש, ברחתי מדברים פעמים רבות בחיי"
"היה לי גם סבב רגש", סיפר אספה, "לדבר על רגשות. אני לא ידעתי מה זה רגש. גם בבית, לא היה דבר כזה שאני ממורמר, או מתרגש לקראת משהו. אין כמו אמא שלי, אבל היא אף פעם לא שאלה אותי 'למה אתה עצוב' או 'מה אתה מרגיש'. הכל עבר אצלי בקלות, הייתי אוגר הכל בפנים".
בהמשך, אספה חזר גם לתאונה הקשה: "ברור שבדיעבד הייתי עושה דברים אחרת. אין רגע שאני לא חושב על זה. אני חושב שהייתי עוצר, מגיש עזרה ומתמודד עם ההשלכות. אתה צריך להבין שבנאדם לא פועל באותו רגע, דפוס של בריחה לא נבנה בשנייה".
"זה משהו שהיה אצלי גם עמוק, שהרבה פעמים לא התמודדתי עם דברים - גם עם כשלונות, עזיבה של הבית, והדבר היחיד שהיה לי זה לברוח. היום אני מודע לזה".
בהמשך, סיפר גם על ההתמודדות עם הידיעה על מותו של ארי נשר ז"ל: "הכי קשה היה להתמודד עם המוות של ארי. הייתי עצור באבו כביר והייתי בהלם. לא עיכלתי, שמעתי צפצופים באוזניים. זה משהו שילווה אותי כל החיים".
"לא יודע אם חששו לגעת בי"
בהמשך, אספה התייחס גם למצבו הנוכחי - כאשר השבוע, הוא חתם בשורות הפועל אדומים אשדוד מליגה א'. האם קבוצות חששו לגעת בו, בגלל הפרשה? "אני לא יודע אם פחדו לגעת בי, זה לא שלי. היה דיבורים גם מהלאומית, אבל גם בלאומית זה אולי לבוא ולהעביר עוד עונה - כן תשחק לא תשחק. לא שמעתי שמישהו חשש לגעת בי בגלל הפרשה. יכול להיות שמסביב דיברו, עידן (בן אבו, הסוכן שלו) לא בא אליי ואמר כך או כך. יכול להיות שזה שיקול, אני לא חושב שזה צריך להיות שיקול".
האם העובדה שחתם בליגה א' היא הרעה במעמד שלו? "אני לא חושב שזה מקום רע, זה הכי טוב בשבילי. אין מקרה שגרם לי להצביע - בגלל זה שיחקתי בליגה א'. כששיחקתי בבני יהודה - נפצעתי, במ.ס. אשדוד הייתי פצוע חצי שנה ולא יכולתי לשחק כדורגל, והיו שם גם שחקנים טובים יותר שהגיע להם לשחק לפניי. היו דיבורים גם מהלאומית, אבל לא ידענו אם אני אשחק או לא אשחק".
"גם בכלא, תמיד חלמתי לחזור ולשחק כדורגל. לא ויתרתי, גם כשהייתי שם. אחרי שהשתחררתי, רציתי לחזור לאיפה שהייתי מאוד מהר. גם מבחינת ביצועים, וגם מבחינת פרסום. ברמת הלו"ז, אני עדיין מתאמן פעמיים ביום, זה לא מפתיע אותי שאני שם". לגבי הקבוצה, אדומים אשדוד, אמר אספה: "אנחנו עדיין בבניית הסגל, צריכים לבוא עוד שניים-שלושה שחקנים. יש לנו רצון לחזור לליגה הלאומית תוך שנה, אבל זה כדורגל ואין דבר בדוק".