מיתולוגיה יוונית: יאניס אנסטיס כבר לא טרגדיה

יש לא מעט שחקנים זרים שמגיעים לישראל ונכנסים לאוהדים ללב מהרגע הראשון בו לובשים את חולצת הקבוצה שלהם. הם נשארים בדרך כלל לכמה שנים, לומדים בעל פה את השירים, מתחברים לקהילה וחוגגים כל רגע בטירוף, ממש כאילו גדלו במועדון ועלו מהנוער. לעומתם, יש גם כאלה שמגיעים ועוזבים כלעומת שבאו, אפיזודות זריזות, שחקנים שמספרים בראיונות על הפחד מהמצב הבטחוני או איך הם לא התחברו בתקופה בה הם שיחקו בישראל ויש כאלה כמו יאניס אנסטיס, שנמצא בקטגוריה משל עצמו.

חדש! לחצו כדי לעקוב אחרי הת'רדס של ערוץ הספורט


הימים הם ימי קיץ 2018, הפועל באר שבע מכינה את העונה החדשה עם מטרה ברורה - זכייה באליפות רביעית ברציפות - ומצרפת את אנסטיס, שוער שהיה אמור לעזור לה לעשות את זה. רזומה מרשים בא.א.ק אתונה איתה זכה באליפות יוון והגביע היווני, עשו את שלהם והיווני הונחת בתור שוער ראשון ואלטרנטיבה לדודו גורש המתבגר. "יש לנו הרבה אתגרים גם בישראל וגם באירופה, אני בטוח שיחד נמשיך להצעיד את ב"ש להישגים", אמר במעמד החתימה, במה שבקלות יכול להיות משפט מצוטט ב"רגעי נאחס של הכדורגל הישראלי".

שתי הופעות רשם אנסטיס בהפועל ב"ש. הופעת הבכורה הייתה סבירה והסתיימה ב-1:3 על פלורה טאלין בסיבוב הראשון של מוקדמות ליגת האלופות והשנייה? ובכן, קטסטרופה על דשא. 5:0 מהדהד חטפו האדומים באותו משחק מול דינמו זאגרב, בה ליווני הייתה אשמה ברוב המוחץ של הספיגות בהופעה שכללה את המונח השחוק קומדיה של טעויות. גורש חזר לשער בגומלין ואנסטיס האומלל שוחרר פחות מחודשיים אחרי שקשקש את חתימתו על החוזה בבירת הנגב. את ההמשך של העונה ההיא בב"ש כולם זוכרים.

לוריס קאריוס סיפק תצוגת אימים בבמה גדולה בהרבה ולא חזר לעצמו עד עצם היום הזה, ולהבדיל אלפי הבדלות גם מה שחווה אנסטיס בב"ש היה יכול לשבור אותו, אבל ההיפך הוא הנכון והפעם אנחנו מתחקים אחר המסע שעבר. נתחיל בכך שהיווני חיכה שלושה חודשים עד שמצא קבוצה חדשה - גטבורג, שלא ידעה יותר מדי הצלחות בשנים האחרונות וסיימה את העונה במקום ה-11, חמש נקודות מעל המקום שמוביל לפלייאוף הירידה. לכך, צריך להוסיף את העובדה שהעונה בשבדיה נפתחת רק במארס ובסך הכולל יצא שהופעת הבכורה של אנסטיס בקבוצתו החדשה הייתה גם ההופעה הראשונה שלו על דשא מזה שמונה חודשים.

המשחק הראשון שלו, בהתאם למצבו, לא היה מוצלח במיוחד והסתכם בהפסד 3:1 לעולה החדשה אסקילסטונה, אבל ככל שהזמן עבר אנסטיס נכנס לעניינים ובעונת הבכורה שלו בשבדיה שמר עשר פעמים על רשת נקייה והיה חלק חשוב בהגעה שלה למקום השביעי. היווני הגיע למקום החמישי בהצלות בליגה השבדית באותה עונה עם 99 כאלו ובנוסף העמיד את אחוז העצירות השלישי בטיבו מבין השוערים שהתמודדו עם 100 איומים למסגרת ומעלה.

אחת התצוגות הגדולות של אנסטיס באותה עונה הגיעה במחזור השמיני, אז גטבורג ניצחה 1:2 את נורשפינג החזקה. באותו משחק, רשם היווני חמש הצלות, שתיים מהן הצלות גדולות ("סופר סייב") והיה המפתח של הקבוצה שלו לניצחון. "צריך להודות לאלים היווניים עליו", אמר חברו לקבוצה אוגוסט ארלינגמארק, בציטוט שמגדיר טוב יותר מכל את השינוי שעבר עליו בשבדיה הקרה.

"החודשיים הראשונים בשבדיה היו קשים, כי הייתי רגיל לאקלים שונה והכל היה מושלג שם, נכנסתי לקצב ואחרי חודש התרגלתי", סיפר אנסטיס בראיון בעבר והצביע על מה שהיה המפתח לתצוגות שלו: "האמינו בי מההתחלה וזה היה חשוב לי, שיחקתי מההתחלה וזה עזר לי מאוד". אגב, השוער השני של גטבורג באותם שנים היה תום עמוס, שכיום, למרבה האירוניה, הוא השוער השני של הפועל ב"ש.

העונה המוצלחת של אנסטיס זיכתה אותו בחוזה חדש לשנתיים בגטבורג וגם למחמאות מהמנהל הספורטיבי דאז קנת' אנדרסון, שהיה אחד החלוצים הגדולים בכדורגל השבדי של שנות ה-90: "הוא שוער בטופ של הכדורגל השבדי. אנחנו שמחים שהוא נשאר איתנו". בזמן שהעולם כולו נכנס לסגר עם התפרצות הקורונה, גטבורג עמדה בפתחה של עונה מוזרה מאוד בה אנסטיס היה אחד הגיבורים שלה.

גטבורג נקלעה למאבקי תחתית גרועים אפילו מאלה שפקדו אותה בעונה שקדמה להגעת אנסטיס והיא סיימה רק שש נקודות מעל המקום שמוביל למבחנים, אבל המספרים של השוער עצמו עלו והוא היה למעשה אחד האחראים לכך שהיא לא הגיעה למצב גרוע בהרבה. 110 עצירות היו לו, מה שמיקם אותו שלישי בליגה השבדית ובשלושת המחזורים האחרונים של העונה שמר שלוש פעמים על רשת נקייה, מה שהיה המפתח שלה להישארות בליגה.

ובמקביל לקרב ההישרדות הזה, נפתח לו מסע מופלא בגביע השבדי. זה התחיל עם העפלה נוחה של גטבורג משלב הבתים לרבע הגמר, המשיך עם ניצחון 1:3 על האמרבי בהארכה והגיע לחצי הגמר מול אלפסבורג, אותו מגדיר אנסטיס עצמו בתור אחד מרגעיו הגדולים בשבדיה. שש הצלות היו לו באותו משחק שהתנקז לדקה ה-87, אז אלפסבורג זכתה בפנדל שהיה יכול לשלוח אותה לגמר.

יספר קרלסון, באחד ממשחקיו האחרונים לפני שנרכש ע"י אלקמאר, בעט לפינה הימנית, אנסטיס ניחש נכון וסיפק הצלה גדולה. שמונה דקות בתוך ההארכה, גטבורג כבשה שער ניצחון וגם בגמר ניצחה בהארכה את מאלמו החזקה כדי להניף גביע ראשון אחרי חמש שנים.

העונה שאחרי הזכייה בגביע נראתה טוב יותר והסתיימה עם הגעה למקום השמיני והדחה מכובדת אחרי הפסד 2:1 לקופנהאגן בסיבוב המוקדמות השלישי בליגה האירופית ובשלב הזה אנסטיס והמועדון הרגישו שהגיע הזמן להיפרד. "בישראל צברתי ניסיון לא חיובי, אבל זה עזר לי לקחת החלטות טובות יותר בעתיד ולראות דברים בצורה אחרת", סיפר בראיון. "בשבדיה הדברים היו אחרים לגמרי, חוויתי הרבה רגעים נחמדים שאזכור למשך שארית חיי. במשחק הבית האחרון שלי האוהדים שרו את השם שלי. זכיתי שם בתואר ואני אסיר תודה על כך".

ומה בהמשך? אנסטיס חזר ליוון, לעונה וחצי בפנאיטוליקוס בהן לא היה משמעותי במיוחד, סבל משתי פציעות שגרמו לו להחמיץ עשרה משחקי ליגה במצטבר וכך יצא שהוא שמר רק פעמיים על רשת נקייה. שני הצדדים החליטו כי אין טעם להאריך את החוזה שהסתיים ממש השבוע, כעת הוא שחקן חופשי ויכול מאוד להיות שישוב לשבדיה, משום שיורגרדן מעוניינת לצרפו.

"המטרה שלי היא להשתפר בכל יום, להוכיח את עצמי קודם כל בתור שוער ואז בתור אדם. המטרה שלי למצוא קבוצה מחוץ ליוון כדי לחוות דברים דומים לאלה שחוויתי בשבדיה, אבל לא אסרב להצעות מיוון", הכריז בראיון והוסיף על החוויה הישראלית: "צברתי ניסיון לא חיובי, אבל זה עזר לי לקחת החלטות טובות יותר בעתיד ולראות דברים בצורה אחרת".

אפשר ללמוד דבר חשוב מהסיפור של אנסטיס: סבלנות היא מצרך הכרחי במועדון, בטח של שוער ובטח במדינה חדשה, ולב"ש ההיא, עמוסת הציפיות, לא הייתה אותה. כי החיים והכדורגל דינמיים ויכולים להשתנות בכל רגע. אנסטיס חווה זאת על בשרו והצליח לשנות את גורלו.