בין נשר לשטוטגרט: סיפורו של ניל ורטהיים

קרדיט תמונה: אבי רביבו

המקרה של ניל ורטהיים, קשר עירוני נשר מליגה א' צפון, הוא עוד אחד מאותם מסיפורים של כדורגלנים צעירים בישראל שמנסים לסלול את דרכם לצמרת בדרך לא רגילה. במקרה של הקשר בן ה-21, סיפור הכדורגל שלו נע על ציר ישראל-גרמניה.

ורטהיים, שגדל והתחנך בחיפה, החל את דרכו בענף בצד האדום של העיר. עד גיל 15 שיחק ניל בקבוצות הנוער של הפועל חיפה, עד שהגיע הביקור בגרמניה ששינה את מסלול מסלול חייו. "אבא שלי עבד בזמנו בגרמניה עם לא מעט מועדונים כיועץ", שיתף השחקן והזכיר את אביו, ד''ר מרק ורטהיים, שעוסק כיועץ בנושא תורת האימון, "המשפחה של אבא שלי מגרמניה, ואני הצטרפתי אליו לביקור של סבא וסבתא שלי. למזלי, הוא איכשהו הצליח להכניס אותי לאימוני התרשמות בקבוצת נערים של המועדון קיקרס אופנבך".

אחרי מספר אימונים בגרמניה, ניל ומשפחתו כבר התכוננו לשוב לישראל ללא כל מחשבה שהמחנה האימונים הקצר באופנבך, יוכל להוביל לצומת המשמעותית הראשונה בחייו. "זה היה יומיים לפני הטיסה שלנו לארץ, כשהאיש קשר מאופנבך סיפר לאבא שלי שאחד השחקנים על העמדה שלי נפצע, וכשהם היו שמחים שאני אצטרף לקבוצה. אמרו לי מההתחלה שהמקום שלי בהרכב לא מובטח, אבל החלטתי שאני הולך על זה".

ובלי תכנון, ורטהיים קיבל את ההזדמנות לטבילת האש שלו מעבר לים. "עברתי לשחק ב-U16 של אופנבך, והייתי צריך לעשות לא מעט ויתורים. שמתי בצד את הביה''ס, לא למדתי למעשה את כיתה י', ובמקום זה הייתי צריך ללכת לאולפן וללמוד כל יום ארבע שעות גרמנית". אחרי שנה וחצי במועדון ורטהיים בחר לשוב חזרה לישראל. הקשר שיחק במועדון נעוריו הפועל חיפה, בהמשך שיחק במכבי חיפה, עד שהחליט לשוב לקדנציה נוספת בגרמניה.

"קבוצת הבוגרים של אופנבך היא למעשה קבוצה מילואים, זה מועדון שהוא קודם כל אקדמיה, כל השחקנים מתחת לגיל 23", הסביר הקשר הישראלי-גרמני, "חזרתי ב-2019 לאופנבך. בגיל 17 כבר קיבלתי כמה הזדמנויות להתאמן עם הקבוצה הבוגרת, ואז הגיעה הקורונה", נזכר ורטהיים, "הוירוס החל להתפשט באירופה לפני שזה הגיע לארץ, ואני זוכר שבסביבות פברואר אנחנו מקבלים הודעה שהקבוצה מושבתת לשבועיים הקרובים. יום למחרת הייתי כבר עם כרטיס טיסה חזרה לארץ, וחזרתי לישראל לפני שכל העולם נכנס לסגר".

וככה גם האפשרות לקריירה מעבר לים נכנסה לסגר עבור ורטהיים בן ה-18. עונת 19/20 הסתיימה, והקשר הצעיר נשאר בישראל והצטרף לרובי שפירא מליגה א'. לצד הכדורגל, ורטהיים החליט להשלים את כיתה י' שדילג עליה בזמנו בשל המעבר לגרמניה, ובמקביל התגייס לשירותי לאומי, כדי שיוכל לצאת לחו''ל בפעם הבאה שתבוא האפשרות. אחרי העונה בשפירא ורטהיים הצטרף להפועל איכסל מליגה א', ובהמשך הגיעה לנקודה הנוכחית שלו בעירוני נשר.

"הגעתי לנשר שהקבוצה הייתה במצב 'על הפנים'. תחתית הטבלה, סכנת ירידה, ובחצי השנה של העונה הצלחנו לייצר רצף של 9 משחקים ללא הפסד. מהבחינה האישית, גם קיבלתי גב מהמאמן שלי ברקאת ווהאב, הרגשתי שיש לי מאמן שסומך עליי בעיניים עצומות, וזה הוביל גם לעונת שיא שלי מבחינה מקצועית".

ורטהיים השתלט על עמדה הקשר בקבוצה, והיה מהסיבות שנשר כמעט הצליחה להשתחל לפלייאוף העליון בליגה א'. ממש לקראת סיום העונה, ורטהיים קיבל פעם נוספת איתות מגרמניה. "מיכאל דר, שהוא הסקאוט של נבחרות גרמניה עד גיל 21 יצר קשר עם אבא שלי, ואמר לו שאם זה רלוונטי, הוא יוכל לסדר לי מבחנים בשתי קבוצות שונות בגרמניה. מיכאל הכיר אותי וידע מה אני מסוגל, אבל לא רציתי לטוס לפני סוף השנה. נגמרה העונה, ויצאתי פעם נוספת להתרשמות".

שלושה ימים לאחר סיום הליגה, ורהטיים היה על המטוס לאירופה. תחילה נבחן בקבוצת המילואים של שטוטגרט, ובהמשך חזר למקום אותו מכיר היטב, קיקרס אופנבאך למבחנים. "סיימתי סשן ראשון בשטוטגרט, ואחרי שלוש שעות אמרו שהם רוצים לעשות לי בדיקות גופניות, לראות שאני עומד ברף. קיבלתי פידבק חיובי מאוד מצד שטוטגרט, וזה גם מאוד מחמיא כי מדובר במועדון מהבונדסליגה, ועדיין אני מוצא את עצמי בסוג של התחבטות לאן ללכת".

כשמצד אחד עומדות האפשרויות להצטרף לקבוצות מילואים בגרמניה, יש גם מן העבר השני הרצון לעשות את הקפיצה לאחת משתי הליגות הראשונות בארץ. "הילד הזה עובד מאוד קשה, והוא עשה עונה פנטסטית", סיפר מאמנו של ורטהיים ברקאת ווהאב, "הוא יכול לשחק כקשר אחורי, 50/50, הוא שחקן מאוד מגוון. גם לוחם על המגרש, אבל יש לו כדורגל ושליטה טובה בשני הרגליים".

על האפשרות שיוכל למצוא את עצמו בעונה הבאה בקבוצה באחת משתי הליגות הבכירות הוסיף ווהבי: "להצליח לעשות את הקפיצת מדרגה הזו זה מורכב. שחקן כדורגל לא יכול להתבסס רק על הכישרון שלו, הוא צריך להשתעבד לחלום הזה. לוותר על חברים, בילויים, אתה חייב לחיות את זה עד הסוף. אם ניל יעשה את הבחירות הנכונות הוא יוכל להגיע לרמות הגבוהות גם לדעתי".

ורטהיים, שיחגוג בספטמבר 22, עדיין לא קיבל את ההחלטה על עתידו בקרוב, אך הוא מייצג את המאבק הפנימי שכדורגלנים צעירים רבים מנהלים עם עצמם בארץ. "להמר" על הדרך הארוכה דרך קבוצות מילואים בחו''ל, או לחכות להזדמנות ממועדון ישראלי בכיר. ישראל או גרמניה, שתי האופציות פתוחות עבור ורטהיים, ומעניין לדעת באיזה מסלול יבחר בסופו של דבר.