"עולה מחשבה על איך בן שהר מצ'לסי הפך למועמד לקבוצות הקטנות"

(בנגן הווידאו - בן שהר מתאמן וחוזר לכושר)

אחרי קריירה ארוכה, בן שהר סוגר את העונה הקשה בחייו: החלוץ בן ה-33, שכבר שיחק בחו"ל, זכה באליפויות וסיים כמלך השערים - מוצא את עצמו בצומת דרכים בקריירה. שהר חתם לפני שנתיים במכבי חיפה, אך לא מצא שם את מקומו - ובעונה החולפת שיחק שבע דקות בלבד כל העונה. עכשיו, רגע לפני שהוא מחפש לעצמו אתגרים חדשים, הוא מגיע לדבר - בראיון מיוחד לערוץ הספורט.

למה אנחנו פה? למה אתה מתראיין?
"אין משהו ספציפי להוציא, אני מתראיין כי נגמרה העונה וכן חשוב לי שישמעו אותי. לא שמעו אותי הרבה זמן ולא ראו אותי על המגרש הרבה מאוד זמן. חשוב להגיד את הדברים, לדבר, לראות מה התכניות לעתיד".

אי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור, אבל אם היה אפשר - היית הולך למכבי חיפה?
"כן, חד משמעית. כשאתה נמצא בסיטואציה שאתה צריך לבחור קבוצה, אתה עושה פלוסים ומינוסים ורואה מה נכון ומה לא. היה את העניין עם הפועל ת"א, נפגשתי איתם, ומשהו שם הרגיש לי שזה פחות נכון לאותו זמן. ואז הגיעה מכבי חיפה ובעצם טרפה את הקלפים. זה ברק בכר שאימן אותי כמה שנים, זה מועדון שלקח אליפות, מה גם שברק בא ואמר לי שאני הולך להיות שחקן משמעותי".

"אם נשים שחקנים אחרים באותה סיטואציה, אני מאמין שיבחרו בחיפה. יכול להיות שהפועל ת"א, אבל אני החלטתי ללכת לחיפה בלי קשר להפועל ת"א שאני מאוד אוהב ומעריך, זה בסדר שהאוהדים התעצבנו באותה תקופה".

אתה יכול להבין אותם? הרי סיכמת על החוזה...
"אני יכול להבין, הם מאוד רצו שאגיע. לא סיכמתי שום דבר, אני יכול להגיד את זה בלב שלם. מבחינתי, הלב שלי נקי. גם אני רציתי להיות בהפועל ת"א, אבל ברגע שהייתה הצעה אחרת שנראתה לי, מקצועית, יותר טובה - עשיתי את הבחירה. יכול להיות שעשיתי טעויות, אבל אני לא מצטער על זה".

"האוהדים חשובים לי בכל מקום ודעת קהל זה בסדר. אבל קצת מבאס אותי הכעס הזה של הפועל תל אביב. אני יכול להבין אותם, אבל תמיד תשימו את עצמכם בסיטואציה שלי ותבינו מה אתכם חושבים. אני חושב שנתתי להפועל תל אביב בשנה שהייתי הרבה כדי שילמדו להעריך גם את הדברים האלה. בכללי, אני חושב שלפעמים צריך לדעת להעריך דברים שגם עשיתי בעבר. אני מבין את הכעס, אבל צריך לדעת עדיין לכבד ולהעריך. שמעתי על הרבה אוהדים שם שדיברו על עניין הכסף וזה כל כך לא נכון. אני עושה שיקולים רק לפי מה שהכי נכון לי".

קיבלת הודעות קשות מאוהדים באותה תקופה?
"כמובן שקיבלתי. ברור שכעסו מאוד. כי גם ייצרו משהו מאוד גדול, הקהל והמועדון, כאילו אני כבר חתום שם".

כי הבעלים של הפועל תל אביב אמרו שבן שהר סיכם והבריז ברגע האחרון ובגלל זה גם לא ידרוך יותר לעולם בהפועל תל אביב.
"זה אמירה מאוד לא פשוטה ששמעתי. לא סיכמתי. אנחנו שנתיים אחרי לא היתה לי בעיה להגיד שסיכמתי אם זה היה נכון. לא הגענו בכלל להסכמות על דברים. אותי זה מכעיס כי יצרו איזה אשליה שזה חתום וזה לא היה חתום. אני מקווה שהם יודעים לזכור את הדברים הטובים שנתתי להפועל תל אביב, והם יודעים עדיין שגדלתי בהפועל תל אביב. ואני גם מקבל תגובות הפוכות, המון אוהדי הפועל תל אביב שמתים שאני אגיע. אז יש לפה ויש לפה והכל בסדר".

מה חשבו מי שסובבים אותך אז שאתה צריך לעשות? ההורים, הסוכן, אשתך? כולם היו תמימי דעים שמכבי חיפה זו הבחירה הנכונה?
"אם חתמתי שם תהיי בטוחה שגם הסובבים אותי חשבו כך. הם הרגישו אותו דבר כמוני".

זה לא קצת קלישאה להגיד את זה? המציאות מלמדת שכנראה זאת לא הייתה הבחירה הנכונה...
"כששאלת אותי באותה תקופה מה הייתי עושה, אז הייתי הולך למכבי חיפה. בדיעבד אולי הרעיון ללכת להפועל ת"א היה יותר נכון, אבל באותה תקופה זו הייתה ההחלטה הכי טובה עבורי. אין פה קלישאה, יש פה רק אמת. ברור שעכשיו, אחרי שנתיים, מי דמיין ומי חשב שבשנתיים האלה אני פחות אשחק והשנה אני אפצע וכל הדברים קרו כדי שעכשיו נדבר אחרי שזה לא צלח. אמרתי לך, בחיים למדתי שאתה מקבל החלטות ולפעמים זה עובד ולפעמים לא. אני שלם עם ההחלטה".

אני רוצה להתעכב איתך רגע על מה שאמר לך בכר לפני שחתמת. קיבלת הבטחה להיות שחקן בכיר?
"אין פה הבטחות, זה משהו שדיברנו עליו בשיחות שלנו. ברק מכיר אותי כמה שנים מהפועל ב"ש מהשנים היפות, הוא זה שרצה אותי והחתים אותי וזה הרגיש לי הכי נכון וטבעי להגיע למכבי חיפה. בדיעבד הגיע עוד חלוץ וגם דין דוד הגיע, היה פיחות במעמדי ובואי נהיה אמיתיים - לא היה משהו אמיתי שם".

מה הכוונה?
"הכוונה היא שלא ראו את בן שהר באמת על המגרש, ראו אותי פה ושם, זה לא מספיק. אני חושב שגם ברק יודע שאם הוא היה רוצה אותי מספיק כדי לשחק, הוא היה נותן לי את המושכות ואם לא הייתי טוב - אומרים תודה רבה. פה לא היה את זה. כמובן שאני מסתכל גם על עצמי ולא בא בטענות לברק, זה לא העניין, הוא עשה פה שנים מדהימות ואי אפשר לדבר עליו בכלל. זה היה תחושה של פספוס לכל הצדדים, משהו לא הלך".

"גם בשנה שעברה התחלתי מאוד טוב ואז באמת דין נכנס לתפקיד החלוץ וכבש והיה קשה להוציא אותו. כבר שם התחלתי לראות שזה לא הולך לכיוון הכי נכון, יחד עם זאת באתי ולא הורדתי את הראש, השקעתי ועבדתי וזה מה שהמאמן החליט. בגלל זה אני אומר שזו תחושת פספוס כי מכבי חיפה לא ראתה את בן שהר האמיתי. אני מכיר את ברק, אם הוא היה רוצה אותי הוא היה אומר לי 'בן אני יודע מה אתה ומי אתה, אני נותן לך כמה משחקים להראות את היכולות שלך'".

אז למה הוא לא נתן לך?
"את שואלת אותי בדיעבד, לא יודע למה הוא חשב ככה. היו לנו שיחות, כמובן שהוא החליט מקצועית שאני פחות ישחק, ראה חלוץ אחר ונתן לו את המושכות. ברגע שאחד משחק, השני פחות. קשה לי לענות על למה, אני יכול להגיד את האמת שלי. אני גם מסתכל על עצמי, הייתה לי פציעה שקטעה לי, אולי הייתי צריך להשפיע יותר בדקות שנכנסתי. אם אנחנו מסכמים את הדבר הזה, זה באמת פספוס. אני לא מצטער, אבל זה היה צריך להיראות אחרת".

אתה מרגיש לי ממש שליו, אבל אני יודעת שזה לא המצב.
"אני ממש לא שליו, קשה לי להראות לך כמה בוער לי לשחק כדורגל וכנראה שזה יימשך כל חיי, גם אם אפרוש. אני מאוד אוהב את המשחק, השחקנים בחדר הלבשה רואים אותי בא ראשון והולך אחרון גם אם אני לא משחק דקה. אני כל היום חיי את הכדורגל, אני 17 שנה ישן ב-23:00, אני מנסה להיות הכי מקצוען שאפשר. היה לי קשה מאוד להכיל את השנתיים האחרונות, לא פשוט לראות את הקבוצה מצליחה, היה לי כיף בשביל השחקנים כי אני חבר טוב שלהם, אבל בשבילי כל הדרך לכפר גלים וחזרה הייתה רצופה מחשבות והרהורים ואיך אני משנה את המצב. אני חושב שבסופו של דבר הניצחון שלי הוא לבוא כל יום מחדש ולהתאמן ולהראות את עצמי".

אז איך הגעת לסיטואציה שכמעט שנתיים לא שיחקת?
"אני לא בא להצביע על מישהו ספציפי, כמובן שבסוף המאמן מחליט. אני חושב שבסיטואציה שנוצרה, לשני הצדדים היה חבל. הם פיספסו אותי ואני את מכבי חיפה. גם לא הייתי עושה דברים אחרת, אני שלם עם עצמי, כנראה זה לא הספיק להם וחבל. מה שהיה היה".

אתה מרגיש שאתה אותו בן שהר מלפני 3-4 שנים?
"היום אי אפשר לבלף, היום אפשר לראות הכל. אני לא אגיד שאני בכושר מדהים כי לא שיחקתי, אבל אני מתאמן מצוין ונראה טוב באימונים ובמדדים הפיזיים אני תמיד בטופ 3 בקבוצה ובמהירות לא נפגעתי, אני עדיין ב-34 קמ"ש. אני צריך את הכמה משחקים, חדות של משחק זה לא חדות של אימון, אבל אני שומר על עצמי. אני בטוח שברגע שאקבל את המושכות אראה את עצמי".

תמוה לי שאתה מספר שאתה המתאמן אולי הכי טוב בקבוצה. מכבי חיפה לא הייתה יציבה העונה, איך לא ניסו לפחות?
"מה זה מתאמן הכי טוב, המשחק זה מה שחשוב בסוף. שוב, אני לא נכנס לראש של ברק, הוא החליט שמבחינת כל המכלול זה לא מתאים. אני חושב שגם מה שהיה, שפתחתי את השנה בצורה שלא הייתי כל כך בתכניות ונשארתי בגלל הפציעה, שלא יכולתי לעשות את המעבר שרציתי. אני חושב שהיה לברק בראש את החלוצים שלו, ואני אומר את האמת, אני לא יודע כמה הוא הסתכל על האימונים, זה שלו, לא נכנס לזה".

יכול להיות שמישהו מלמעלה נתן הוראה שבן לא ישחק?
"לא, אני לא חושב. אני בקשר טוב עם הבעלים, אין לי מילה אחת רעה להגיד על מכבי חיפה, התנהגו אלי כמו שצריך. זו גם אימפריה בכדורגל, אני מפרגן למועדון ולצוות הזה, ברק עשה דברים מדהימים. מהבחינה הבין-אישית זה יכול היה להיראות אחרת, במיוחד לאור זה שהוא כן מכיר אותי כמה שנים ויודע מה היכולות שלי. כמובן שברמה האישית אני כן מאוכזב, אני מאוכזב שלא שיחקתי, מאוכזב מהסיטואציה. ברור שרציתי שדברים יראו אחרת, שאני ארגיש שבאמת יש את הרצון שאהיה חלק, שינסו. הרגיש שהקבוצה מצליחה וזה בסדרא שבן כרגע לא בתכניות, מזה התאכזבתי".

דיברת על זה עם מישהו?
"אני מדבר עם מי שצריך לדבר בקבוצה, אני פותח את הדברים בעיקר עם אשתי והמשפחה".

שנתיים לא לקחת את ברק ואמרת לו 'בוא נשב ונדבר'?
"כן, נפגשנו ודיברנו. אני יכול להגיד שלא היה שם משהו מיוחד, הוא ראה לנכון שכרגע יש שחקנים אחרים, אני אמרתי את הדברים שלי וזהו. מה שהיה בינינו נשאר בינינו. אני יכול להתעצבן, אבל צריך לקבל את זה. הגדולה של שחקן היא גם לדעת לקבל דברים כאלה ועדיין להמשיך. היו שחקנים בחדר ההלבשה שאמרו לי 'בואנה, אתה בן שהר, במקומך היינו מפוצצים את חדר ההלבשה ולא מתאמנים'. אמרתי להם מה זה ייתן לי, מבחינתי אני משמש דוגמא גם לשחקנים, שדווקא במצבים האלה אני עדיין ממשיך ועושה את זה. אני נותן לעצמי טפיחה על השכם, לא בטוח שאנשים במעמדי היו מצליחים לעבור יום אחד ממה שעברתי".

נפרדת מברק בכר לפני שעבר לכוכב האדום?
"דיברנו, הכל בסדר, איחלתי בהצלחה. אין לי דם רע עם אף אחד, גם לא עם ברק".

והיחסים שלך עם גיא צרפתי? היו כל מיני שמועות.
"יחסים של עוזר מאמן עם שחקן. הוא בסדר גמור. יכול להיות שהיו עוזרים שהיו יותר בקשר איתי ויותר ניסו לעזור לי במצבים מסויימים. במהלך העונה לא היו תאקלים. יש אמוציות וגיא הוא בן אדם אמוציונאלי, הוא יכול להתעצבן על משהו ואחרי שעה להתבאס וגם אני אותו דבר".

אתה יודע, לקראת הראיון דיברתי עם אמא שלך והיא אמרה 'אנשים לא יודעים שבן לא מקבל שכר תקופה'.
"צריך לקחת את הדברים של אמא שלי בערבון מוגבל. שכר אני כן מקבל, וגם אם יש דברים אני יודע לפתור אותם מול מכבי חיפה. הכל בדרכי נועם ולפי חוזה".

בין השורות אני מבינה שיש פינות שלא נסגרו.
"כולם נסגרו וגם ייסגרו אם צריך, יש דברים שנסגרים עכשיו, אני לא מודאג. בטוח שניפרד בצורה טובה ויפה ונמשיך הלאה".

עוד משהו שהיא אמרה זה שאתה הצעת לשלם רק כדי שייתנו לך לשחק.
"היא מפציצה בדברים, אבל אני אגיד לך אחרת. לא אכנס לשיחות עם מכבי חיפה, אבל אני יכול להגיד שעשיתי הרבה דברים כדי לשחק כדורגל וזהו".

יכול להיות שהיד של בתיה סהר קלה מדי על ההדק.
"חד משמעית, ראינו לאורך השנים שיש לה לשון חלקלקה. כמובן שיש לי אשמה גם אליה, אבל אני מאשים גם את התקשורת שיודעת לבוא במצבים שלא טוב לה ומעלים אותה להתראיין. תמיד אני אומר שאם רוצים לדבר עלי אז יש לי פה, אני כבר בן 34 ועברתי לא מעט. אני תמיד אגיד מה שאני חושב, ולא תמיד זה מה שאמא שלי חושבת".

לא אמרו לך כלום ממכבי חיפה על ראיונות שהיא נתנה?
"דווקא בזה הם היו בסדר גמור, הם מכירים את אמא שלי, אני רוצה להאמין שהדברים האלה לא פגעו בשום דבר. יש דברים שאני כן מסכים איתה, אבל בדרך כלל כשהיא מתראיינת אני פחות מסכים איתה. אבל זה לא אומר שהיא לא מבינה בכדורגל, אני יודע להתייעץ איתה כשצריך".

אתה אומר 'אני יכול לדבר בשביל עצמי' וגם עשית את זה, נתת ראיון בלי אישור של המועדון. מה היו הריקושטים?
"גם פה, הם הכילו את זה בצורה יפה. מכבי חיפה מתהדרת ברשתות בשחקנים שמשחקים, זה טבעי. אותי פחות סיקרו, ואין וידאו מהאימונים שיעידו החוצה, אז הייתי חייב לדבר בשם עצמי. אנשים היו שואלים אותי איפה אני משחק, זה כאב לי מאוד, הרתיח אותי. הייתי חייב להגיד להם 'הלו, אני פה ואני אשאר פה. אני אמנם לא משחק, אבל יודע מה אני יכול לתרום'. היה חשוב לי להגיד את הדבר ואני חושב שאמרתי בצורה נבונה, לא השתלחתי, בגלל זה הם הבינו".

איך היה להגיע יום למחרת לחדר ההלבשה?
"היה צחוקים. הם הבינו והשחקנים הסתלבטו עלי קצת, אבל זה בסדר".

לא היה לך רגע לפני שחשבת שזה הולך להיות לא נעים?
"לא, כי לא אמרתי שם דברים שאני לא מאמין בהם".

הם ידעו לפני כן שעומד לצאת ראיון?
"אני לא זוכר בדיוק, אני חושב שכן דיברנו על זה. אני לא אעשה שום צעד שאני לא מאמין בו או שיפגע בצורה כזו או אחרת באנשים אחרים. פשוט רציתי לדבר על עצמי וזהו".

בוא נחזור לחלון העברות. גם בקיץ וגם בינואר, היו לך הצעות. למה נשארת במכבי חיפה?
"בקיץ נפצעתי בכף רגל, לא יכולתי לעבור בקיץ. ביום האחרון של החלון היו עוד דיבורים, אבל זה לא היה יכול להתבשל לכלום. לגבי ינואר, אני יכול להגיד שהיו שיחות מאוד משמעותיות, אפילו עם קבוצה שלא ציינת. הגענו למשא ומתן ותוך כדי, בשבועיים האלה שאנחנו מדברים, הרגשתי עוד הפעם את אותו אזור בכף רגל. אני בחיים לא אשקר לאף קבוצה ואני לא אשקר לעצמי. אני לא אעבור לאף קבוצה כשאני יודע שאני לא מאה אחוז. או שאני נותן 150% בכל אימון, וזה גם מה שגורם לי להגיע לפציעה כזו, או שאני לא עוזב. התלבטתי על זה כל כך הרבה זמן וגם התייעצתי עם הקבוצות שדיברתי איתן, אמרתי להן הכל. בסוף אמרתי שאני לא יכול לעבור במצב כזה. אני חייב להרגיש כמה שיותר טוב, לשקם את עצמי שוב, וזה מה שעשיתי".

לא היה עדיף לעבור את השיקום בקבוצה אחרת שבה גם תוכל לשחק אחרי?
"לא, ואני אסביר. הייתי חייב לשקף להם את הדברים שכרגע אני לא יכול להתאמן. עד ינואר התאמנתי ובאותה תקופה בשבועיים האלה היה לי עוד הפעם כאבים שלא הייתי יכול להתאמן. אנשים לא יודעים את זה. לא הייתי יכול לעבור בצורה כזאת ואחרי יום אחר להגיד 'אה, אני לא מרגיש טוב'. זה לא אני, זה לא האופי שלי. אמרתי לעצמי שאני אשקם את עצמי עד הסוף, ארגיש טוב ואז אעבור. שמעתי שאנשים אמרו שזה שיקול כלכלי, הייתי יכול להרוויח סכומים מאוד יפים גם בקבוצה אחרת. דרך אגב, במכבי חיפה החוזה שלי עם מענקים של נקודות ולא שיחקתי אז ירד לי החוזה. אז הכסף ממש לא קשור".

אני בכוונה אתעכב על זה. עם יד על הלב, כסף לא היה שיקול כשהעדפת את מכבי חיפה על פני הפועל ת"א או בינואר כשלא עברת למרות הצעות אחרות שהיו? אולי זה לא רק כסף, אלא גם יוקרה. אולי בן שהר חושב שזה לא למעמדו לעבור ממכבי חיפה הגדולה לבני ריינה שבסכנת ירידת ליגה.
"אני עושה את השיקולים שלי לפי איפה אני חושב שיכול להיות לי הכי נכון, גם מבחינת אתגר ומקום. מתקנים ויוקרה לא בלקסיקון שלי. מבחינת כסף, חד משמעית הפסדתי כסף בזה שנשארתי כי לא היו לי את הנקודות והפרמיות. גם כשהייתי בהפועל ב"ש היו לי הצעות לעבור לקבוצה אחרת באולי פי שניים שכר והחלטתי להישאר. הייתי יכול גם להישאר בהפועל ב"ש. היה לי חוזה לעוד שלוש שנים בכסף גדול, אבל הרגשתי מיצוי ועברתי לקפריסין. אותו דבר עם מכבי חיפה. היה את הפועל ת"א, הסכומים היו די דומים, לא היה משהו מיוחד, הפן המקצועי הוא זה שהיווה שיקול. יכול להיות בדיעבד שזו הייתה טעות, אבל שום דבר פה לא קשור לעניין כספי. אם הייתי אומר לך שאני מרוויח מאות אלפים במכבי חיפה אז אולי זה היה משהו אחר, אבל זו לא הסיטואציה. הכסף חשוב, ברור, אבל הוא לא הגורם".

אז הכל זה הפציעה? זו הסיבה היחידה שלא עזבת בינואר? כי אני יודעת שגורמים מטעמך ניסו לדבר עם קבוצות אחרות ולדחוף להן אותך.
"אז אני אומר לך שזה לא רק אנשים מטעמי, אני בעצמי דיברתי עם קבוצות אישית. אני זה שרציתי לעבור כמה שיותר מהר בינואר. אבל באמת היתה לי פציעה, היו לי כאבים חוזרים שלא איפשרו לי להתאמן באותה תקופה. ברוך השם עכשיו אני שלושה חודשים מתאמן מלא, אני מרגיש טוב. אני לא אעשה מעבר רק כדי להגיד עברתי ואז להיות פצוע חצי מהזמן במקום אחר. החלטתי שאני משקם את עצמי וזהו".

בינך לבין עצמך, אין לך מחשבות על איך בן שהר הגדול מצ'לסי יגיע למועדון קטן? אם מתקבלת הצעה שעונה לדרישות שלך מריינה, זה אופציה?
"זו שאלה טובה, אלה כן מחשבות שעולות. זה לא משנה בסופו של דבר איך קוראים לקבוצה, אם זה ריינה או חדרה, נתניה או הפועל ירושלים. אני בוחן את הדברים קודם כל לפי כמה המאמן רוצה אותי, האם הקבוצה מבחינה מקצועית יכולה להתאים לי, איפה יש אתגר. כן חשוב לי הקהל, הקבוצה, המקום. צריך לראות מה יהיה בקיץ. אני יודע שיש דיבורים עם הסוכן שלי כבר, אבל לא משהו מאוד מבושל כרגע. נמתין".

אתה מאמין שאתה יכול "לפרוץ בשנית"?
"כבר פרצתי בשנית, בשלישית וברביעית. לאורך הקריירה שלי ושל שחקן בכלל, אתה יורד ועולה שוב ושוב ושוב. אני מודע לזה שהמניה שלי עכשיו לא במצב טוב, כי לא שיחקתי, אבל אני מודע לזה גם שזה לא ששיחקתי ולא הייתי טוב במשחקים. אני מאמין בזה שאם תהיה קבוצה שתיתן לי להראות את עצמי משחק, אז כן אוכל להראות את עצמי. אני יודע מה אני שווה ומה אני יכול לעניק לקבוצות בליגת העל. אני לא אתחיל לפאר את עצמי עכשיו, זה מה שאני יכול לתת ומי שירצה ירצה".

אתה כבר בן 33, זה יושב עליך?
"כן. תשמעי, אני עוד חודשיים בן 34 וזה בסדר להגיד את זה. יש פה שחקנים בליגה בני 36, 37 שמשחקים יפה מאוד. בחו"ל גם בגילאי 39-40 משחקים. בישראל מדברים על הגיל יותר מידי. אם אתה טוב אז אתה טוב, ואם אתה לא טוב אז אתה לא טוב".
 
העניין הוא שבגיל כזה קריטי, אתה לא משחק כבר בערך שנתיים.
"אז אני חושב שעכשיו במיוחד, אני חייב לברור נכון את ההצעות שלי. אני יודע שהקריירה לא תימשך לעד וזה בסדר, אבל כל עוד אני ארגיש טוב אני אשאר בכדורגל. אחרי זה נראה מה עושים".

מה זה לברור נכון? מה הדרישות?
"יותר עניין של להרגיש מה נכון, מי רוצה אותך. אני רוצה להיות חלוץ בכיר, אני רוצה לשחק, להשפיע, להראות את עצמי - וכמו שאמרתי שישפטו אותי במגרש, ולא בחוץ".

יש לך מחשבות על היום שאחרי?
"תראי, אני לא נעשה צעיר יותר, ברור שיש מחשבות. אני כן ארצה להשאר בתחום הכדורגל, תחום התקשורת מעניין אותי גם. יש כמה דברים על הפרק, אבל זה עוד לא הזמן".

אתה חושב שאתה תוכל להיות מאמן טוב?
"קודם כל כן, אבל אני לא בטוח שאני רוצה את הבלאגן הזה. כרגע אני לא רואה את עצמי שם, אבל יכול להיות שאני אפתיע את עצמי גם".