השם לארס בוהינן לא אומר הרבה לחובב הכדורגל הישראלי הממוצע, אבל כל מי שעקב אחרי הפרמיירליג בשנות ה-90 מכיר את השם. הנורבגי בן ה-53 היה חלק מחבורה שעשתה היסטוריה והובילה את נוטינגהאם פורסט למקום ה-3 בעונה שאחרי העלייה לפרמיירליג ב-1995. דווקא בשיא ההצלחה, הוא עבר לאלופה דאז, בלקבורן, בגלל סעיף שחרור נמוך שהכניס בחוזהו והפך לשנוא נפשם של אוהדי פורסט. הוא עוד הספיק לשחק עם אבי נמני בדרבי קאונטי ("לא זוכר הרבה ממנו") לפני שחזר לנורבגיה כדי לסיים את הקריירה.
אחרי ניסיון קצר כמנהל מקצועי, הוא עבר לאימון וב-2012 החל את דרכו באסקר בליגות הנמוכות לפני שקיבל הזדמנות בסנדפיורד. שם הוא פגש בלם סנגלי צעיר ומרשים בשם עבדולאי סק, שעמד לעשות את הקפיצה מהליגה הנורבגית אל אנטוורפן בליגה הבלגית. בוהינן אימן את סק שנה וחצי, ולמרות הפריצה הגדולה שלו במכבי חיפה, לא ראה את מה שהירוקים רואים היום.
"יש לו גוף גדול, הוא מהיר ויש לו שליטה סבירה בכדור. כשראיתי אותו בהתחלה חשבתי שיש לו פוטנציאל", הוא אומר בראיון לערוץ הספורט, "הוא עשה דרך סבירה בקריירה. הוא לא הסתגל כל כך לחיים באירופה כשהוא הגיע אלינו והוא היה קצת ילדותי. העובדה שעבר בכמה מועדונים שיפרה אותו והפכה אותו ליותר בוגר".
"הוא שחקן שאוהב להתאמן ואוהב להתבדח", מגלה בוהינן, "הוא מאוד נינוח וקל מאוד לאהוב אותו. היחס שלו למשחק בסדר גמור. אני קצת מופתע מכך ששיחק בליגת האלופות והצטיין שם, בגלל שלא עקבתי אחריו אחרי שהוא עזב אותנו. מצד שני, אני לא מופתע כי יש לו את היכולות הפיזיות, המהירות והיכולת לשחק ברמה גבוהה. הפיזיות והמהירות שלו בולטים מעל השאר, אבל הוא גם יודע לשחק כדורגל ויש לו טווח מסירה גבוה".
אגב, לא רק נמני וסק קושרים אותו לכדורגל הישראלי. לבוהינן יש בן מוכשר בשם אמיל המשחק בסלרניטנה מהליגה הראשונה באיטליה. המאמן שם? אקס מכבי תל אביב, פאולו סוזה.
כרגע בוהינן מתכונן לפתיחת העונה בליגה הנורבגית, שם הוא מאמן את סטאבק, אותה הוביל לעלייה לליגה הראשונה. עם זאת, היה שמח לחזור ולשתף פעולה מתישהו בעתיד עם חניכו לשעבר, או בכלל לאמן בארץ הקודש: "אני מאוד מעוניין לאמן בישראל. יש לי מוטיבציה לנסות את מזלי בחו"ל, אבל כרגע אני עסוק בהכנות לפתיחת העונה".