משחק מכוער: מה עומד מאחורי המהפכה של פיפ"א?
שינוי הפורמט של המונדיאל וה"סופרליג" שנרקם יבצרו את שלטון היחיד של אינפנטינו בצמרת הארגון העולמי ויהפכו את העומס על השחקנים והקבוצות לבלתי נתפס. העיקר שהכסף ימשיך לזרום. ההסבר המלא על השינויים
ג'יאני אינפנטינו הוא השליט הבלתי מעורער של פיפ"א. עד כדי כך, שאף אחד לא העז להתמודד מולו בבחירות לנשיאות ארגון הגג של הכדורגל העולמי, שנערכו בשבוע שעבר ברואנדה. לא רק שאינפנטינו זכה בכהונה שניה, אלא שישנה אפשרות מאוד ריאלית כי האיש החזק ומעורר המחלוקת יבחר לכהונה נוספת אי שם ב-2027 וישלים 15 שנים בראשות פיפ"א. וכאשר אנחנו מסתכלים לעתיד של הכדורגל תחת כהונתו של אינפנטינו, עולה מסקנה ברורה: רפורמה להגדלת המשחקים והמפעלים מתוך כוונה להגדלת ההכנסות, לצד פגיעה ברורה בשחקנים, במועדונים ובליגות. כמות על חשבון האיכות.
אף אחד לא יכול להתמודד עם נשיא שקיבל את ההחלטה הפופוליסטית וגם מעוררת זעם רב בקרב ציבור אוהדים רחב - להגדיל את גביע העולם ל-48 נבחרות, כפי שנקבע לקראת הטורניר ב-2026. מטרת המהלך ההרסני בעיני הוא, בין היתר, לפתות עסקנים ממדינות כדורגל צנועות ורבות, בעיקר מאסיה, אפריקה וצפון/מרכז אמריקה החולמות להשתתף בטורניר הגדול בעולם, ובכך כמובן לקנות את הקול שלהם בהצבעות לשנים ארוכות. פוליטיקה על חשבון כדורגל.
בקונגרס האחרון ברואנדה אישרה פיפ"א את הפורמט של המונדיאל הבא בארה"ב, מקסיקו וקנדה. ההחלטה להגדיל את הטורניר ל-104 משחקים, במקום 64 במתכונת הקודמת (של 32 נבחרות) מעניקה מימד מפלצתי למונדיאל ומרחיבה אותו ל-39 ימים במקום 32, כולל שלב נוקאאוט נוסף בין הבתים לשמינית הגמר, כך שהנבחרות שיעפילו לגמר בארה"ב ישחקו 8 משחקים ולא 7. אם נוסיף לכך 17 ימי הכנה למונדיאל, כפי שהיה מקובל לפני גביע העולם בקטאר (הטורניר ב-2022 היה יוצא דופן בגלל שנערך בחורף), הרי שהחל מהמונדיאל הבא תיווצר מסגרת של חודשיים שלמים שתגביל את חופשת הקיץ וכמובן תדחוס עוד יותר את משחקי הליגות והמפעלים האירופים לחלון מצומצם יותר.
ההחלטה עצמה כבר התגלגלה במהלך המונדיאל בקטאר, בעקבות שלב הבתים המוצלח. אינפנטינו ואנשי פיפ"א הבינו שיהיה זה עוול לשבור את הפורמט הקלאסי של ארבע נבחרות בבית וצריך ולומר בכנות שהם אמנם חפרו לעצמם בור גדול בדמות בריאת מונדיאל רחב מימדים, אך מצאו את הדרך הכי פחות גרועה להתמודד איתו. צריך לזכור שההסכמה המקורית של פיפ"א היתה על פורמט של 16 בתים של 3 נבחרות ורק 80 משחקים. הבעיה עם השיטה הזו היא שהיתה גורמת לקושי גדול בהכרעת אותן עולות לשמינית (שוברי שוויון זהים למיניהם) וכמובן לחוסר ספורטיביות (משום שחלק מהנבחרות היו מסיימות לשחק וממתינות לתוצאה במשחק אחר).
למונדיאל הקרוב, לא רק יעלו נבחרות קטנטנות (צפון ומרכז אמריקה יקבלו, למשל, 6 נציגות) ומשחקי המוקדמות יהיו מיותרים ברובם (בדרום אמריקה 7 מ-10 נבחרות עשויות לעלות), גם תקטן האופציה להפתעות מיוחדות בשלב הבתים. בשל השיטה שתאפשר עליה לא רק של שתי הראשונות מכל בית, אלא גם את 8 הנבחרות שיסיימו במקום השלישי הטוב ביותר (מתוך 12 בתים), קיימת אפשרות די אפסית שנבחרת כמו גרמניה למשל תיפול כבר בבתים, כמו שקרה לה ב-2018 וב-2022. אבל, כאמור, פיפ"א היתה צריכה לאכול הדייסה בת 48 הנבחרות שבישלה ולפחות יצאה עם בשורה לא כל כך גרועה בהיבט הזה כשכבר עכשיו ברור שהמונדיאל הבא יהיה ארוך מאוד, פחות אטרקטיבי בשלב הבתים וייעדר כל אלמנט מפתיע.
הגדלת המונדיאל לא היתה השיגעון היחיד של איפנטינו בקדנציה האחרונה. נזכיר כי בשלהי 2021, ניסה הנשיא הדומיננטי לקדם את ההצעה הסעודית לקיים מונדיאל כל שנתיים, אך למרבה המזל נתקל הרעיון המגלומני בהתנגדות גורפת בעיקר מצד האירופים והדרום אמריקאים וההצעה לא עלתה בסופו של דבר להצבעה בקונגרס פיפ"א. ברור שהמהלך הפופליסטי הזה לא היה תורם דבר לכדורגל העולמי (למעט הכנסות פיפ"א כמובן) והסכנות שלו היו הרסניות לליגות והשחקנים. זה אולי היה ההפסד היחיד של אינפנטינו מאז החליף את ספ בלאטר ושימש כנשיא זמני ב-2016 לאחר שרשרת השחיתויות בארגון.
במקביל, פיפ"א שקלה לבצע שינוי בלוח המשחקים הבינלאומי ואפילו מינתה את ארסן ונגר לעמוד בראש הוועדה. היתה כוונה כי המשחקים הבינלאומיים יתכווצו לחודשיים בלבד בשנה, לא כולל טורניר הקיץ הגדול ובכך לא לקטוע את משחקי הליגות והמפעלים האירופים לעיתים תכופות ולהפחית את העומסים. השבוע פירסמה פיפ"א את לוח המשחקים החדש ב-2025: חלונות מארס, יוני ונובמבר יכללו מקסימום שני משחקים בינלאומיים, ואילו בספטמבר/אוקטובר יכללו עוד ארבעה משחקים. אלה אותם החלונות שכבר משמשים את הנבחרות כעת. כלומר אין שום שינוי מהותי והעומס רק יילך ויגבר.
הבשורה השלישית שהגיעה מהקונגרס היא יצירת גביע העולם למועדונים חדש החל מ-2025, שיכלול לא פחות מ-32 קבוצות ויתקיים כל ארבע שנים. אירופה, לצורך העניין, תקבל 12 מקומות אותן יתפסו ארבע אלופות אירופה האחרונות - ריאל מדריד, צ'לסי ושתי האלופות הבאות, בנוסף ל-8 נציגות אחרות על בסיס דירוג שיקבע בהמשך. הפורמט לצעצוע החדש של פיפ"א טרם נקבע, אבל כבר עכשיו אפשר לומר שהוא יתקיים בכל ארבע קיצים לאחר עונה מפרכת ויבטיח לפיינליסטיות לפחות 5 משחקים, במקום שניים בלבד בטורניר שהיה נערך עד כה בחורף. הוא יהווה, למעשה, את הסופרליג של פיפ"א, שתיכננה לקיים אותו כבר לפני שנתיים בסין (במתכונת של 24 קבוצות), אבל הקורונה דחתה זאת. הפורמט המוגדל מעלה מחדש את הפקפוק בקיום של טורניר כזה, שבועות ספורים אחרי גמר ליגת האלופות וההכרעות בליגות המקומיות.
מדובר בטורניר שכמובן יכניס כסף לאותן משתתפות ויחשוף את הקבוצות מהקונפדרציות הצנועות יותר לקצפת של הכדורגל, אך מצד שני יגרום לאינפלציה אדירה של משחקים בלוח השנה ושחיקה אדירה עבור השחקנים, במיוחד האירופים. צריך לזכור כי החל מ-2024 יגדלו המפעלים האירופים, בראשם ליגת האלופות, שתתנפח ל-36 קבוצות, כאשר כל קבוצה תקיים 10 משחקים בשלב הראשון במקום 6 במתכונת הנוכחית. הכל מתנקז לכך שהכדורגל העולמי, ובעיקר האירופי, יסבול בשנים הבאות מכמות בלתי הגיונית של משחקים.
היוזמות החדשות של פיפ"א נתקלו בהתנגדות של ליגות, מועדונים, שחקנים וכמובן אוהדים באירופה, שטענו כי אינפנטינו לא שיתף אותם במהפכה שהוא מחולל לעיני כל, מתעלם באופן בוטה מבריאות השחקנים ומציף את השוק ביותר מדי משחקים חסרי עניין. "כאשר אני שומע שיש יותר מדי כדורגל, אני מסכים באופן חלקי", ענה איפנטינו לביקורות, "בחלק מהמקומות יש יותר כדורגל אבל לא בכל מקום. יש מקומות בעולם שאין מספיק. אנחנו זקוקים ליותר כדורגל כדי לפתח את הכדורגל".
אינפנטינו מגבה, כמובן, את המהלכים שלו בכסף. בעקבות ניפוח המונדיאל ויצירת גביע עולם למועדונים חדש, פיפ"א צפויה להגדיל את ההכנסות שלה מ-7.6 מיליארד דולר בין השנים 2019-2022 במעגל הקודם ל-11 מיליארד במעגל של 2023-2026. זה אומר יותר כסף להתאחדויות ברחבי העולם והזדמנות שווה יותר למדינות כדורגל מתפתחות. אבל אי אפשר לנפנף בשטרות הירקרקים כדי להצדיק את המהלכים האחרונים של פיפ"א שממשיכה לצפצף על שוחרי המשחק והעוסקים במלאכה.
קחו לדוגמא שחקן מוביל בקבוצה בכירה בפרמיירליג. בהינתן שהליגות והגביעים המקומיים לא יצומצמו עד אז, הרי שבעונת 2024/25, כוכב בפרופיל הזה יכול לצבור למעלה מ-80 משחקים בעונה שלמה, כולל כמובן משחקים במוקדמות המונדיאל, ליגת האומות, משחקי ידידות וכמובן גביע העולם למועדונים. האם מישהו בפיפ"א שאל את השחקנים, הקבוצות והליגות לפני שקיבלו את ההחלטות הנ"ל? התשובה היא לא. האם הכדורגל יהיה טוב יותר, איכותי יותר ופופולרי יותר בעקבות ריבוי המשחקים? התשובה היא כנראה, לא. אינפנטינו ימשיך למשול והמשחק היפה לא באמת ירוויח מהתמורות הללו.