ידו הרפה של בית המשפט. האירוע המקומם התרחש בשנת 2016, במהלכו, נהג אותו בחור ברכב, ללא שיש לו רישיון נהיגה ובנקודת זמן מסוימת, סטה מנתיב נסיעתו ופגע בחייל ובשני ילדים ששהו לצידו. הנהג שהבחין כמובן בפגיעה, לא מצא לנכון לעצור ולהושיט להם עזרה, אלא עשה סיבוב פרסה ונמלט מהמקום. החייל, שאומנם נפצע באורח בינוני אך לא איבד את ההכרה, יצר קשר עם מד"א, שהגיעו לזירה ופינו גם את שני הילדים לבית החולים. משטרת ישראל שהגיעה לזירה ביצעה פעולות חקירה מודיעיניות ובכלל זה גם איכון, ובשעת לילה הגיעה לעצור את הבחור.
במסגרת הסדר טיעון, הודה במיוחס לו והורשע בעבירות של נהיגה ללא רישיון, גרימת תאונה עם חבלות של ממש, אי מסירת פרטים ועזיבת מקום התאונה. בהסדר הטיעון שנחתם עמו הוסכם כי המדינה תגביל את דרישתה לעונש מאסר של 9 חודשים שירוצו בעבודות שירות. הנאשם עתר לענישה שלא תכלול מאסר או עבודות שירות. שירות המבחן הגיש תסקיר וחוות דעת לפיה הנאשם מתאים לריצוי עבודות שירות.
במסגרת החלטתו, ציין השופט כי קדושת החיים וזכותו של כל אדם הנע בדרכים כי אחר לא יפגע בשלמות גופו ובריאותו, וכך נכתב בפסק הדין: "מדובר בערכים חברתיים אשר נפגעו כתוצאה מהתנהגות הנאשם בפרשה זו". לדבריו, רף הפציעות החמורות שנגרמו בתאונה וסטיית הנאשם מנתיב נסיעתו, מעלה את מידת הפגיעה בערכים המוגנים לרף בינוני עד גבוה, שכן התאונה הסתיימה בשלושה פצועים עם חבלות גוף קשות.
אז איך בכל זאת הסתיים ההליך, כאשר הנאשם לא נכלא מאחורי סורג ובריח? השופט ציין כי רף הרשלנות במקרה זה הינו בינוני עד נמוך, שכן לא מיוחסת לנאשם נהיגה במהירות חריגה או התפרעות עם רכבו בכביש. הנאשם נהג בשטח עפר, שאינו סלול, שם תנועת הרכבים או הולכי הרגל דלילה. לדברי השופט, הנאשם הודה ולקח אחריות מלאה ומבחינה תעבורתית לחובתו עומדת 'רק' עבירה נוספת של נהיגה כבלתי מורשה לנהיגה. בסיכום דבריו, פסק השופט כי יוטל על הנאשם עונש של מאסר לתקופה בת 6 חודשים שירוצה בדרך של עבודות שירות, זאת לצד תקופת פסילת רישיון נהיגה למשך 30 חודשים.
עו"ד אסף ורשה, יו"ר פורום נזיקין בלשכת עורכי הדין, מומחה לדיני תעבורה: "בית המשפט קבע כי עבירות של נהיגה רשלנית בגינה נגרמה תאונת דרכים עם חבלות של ממש, כולל רכיב פסילת רישיון נהיגה לתקופה שנעה על פי רוב החל משלושה חודשים עד מספר שנים. אם רף הרשלנות גבוה יותר, או אם מתלוות עבירות חמורות נוספות הנעוצות בבסיס הרשלנות, או אם תוצאות התאונה קשות - תקופת הפסילה ממושכת יותר".
עוד מוסיף ורשה כי "ככל שרף החומרה עולה, רף הענישה מטפס - וכשהתוצאות קשות במיוחד גם הוטלו עונשי מאסר בנוסף לרכיב הפסילה, החל ממאסר על תנאי ועד מאסר בן מספר חודשים. יחד עם זאת, כאשר רף הרשלנות נמוך או שרף החבלות שנגרמו אינו חמור, נגזרה ענישה שקרובה או זהה לחלקו הנמוך של המתחם. בו בעת, בפרשה זו, לאחר גרימת התאונה הקשה, ביצע הנאשם גם סדרה של עבירות על תקנה 144 בתקנות התעבורה עת עזב את זירת התאונה מבלי שהשאיר פרטים או ווידא כי כוחות הצלה מגיעים למקום. ביחס לעבירה זו מתחם הענישה (בהישען על הענישה שאושרה בפרשת ויצמן – 6 חודשים לריצוי בדרך של עבודות שירות, וניתוח הפסיקה שם) מתחיל ברכיב של מאסר מותנה אך יכול ויגיע עד ל- 9 חודשי מאסר, שיכול שיבוצעו גם בדרך של עבודות שירות".