מוטב מאוחר: רארש אילייה הוא השחקן שמכבי תל אביב חיפשה
הוא לא אוסקר, אבל הרכש הרומני של הצהובים מחזיק בסט יכולות נדיר ומאפשר לקראנקה את הגיוון שבקבוצה חיפשו במשך שני חלונות. כך הוא ישתלב במערך הצהוב. ניתוח טקטי
לאורך כל חלון ההעברות של החורף, וגם זה של הקיץ למען האמת, היה נראה שלמכבי תל אביב יש מטרה ברורה לחיזוק. ישראלים בכירים חזרו, בראשם כמובן ערן זהבי, ולדימיר איביץ' היה אמור לחבר את הכל ואוסקר גלוך היה אמור להיות היהלום שבכתר בכל התלכיד הזה, מה שבסופו של דבר גם קרה. לצהובים יש וגם היו למעשה את כל הכלים על מנת להשיב את תואר האליפות לקריית שלום, אבל בכל זאת היה טעם חמוץ בסיום החלון בקיץ, טעם שאולי הפך לטיפה יותר מתוק עם סיומו של ינואר 2023.
החוסר הגדול ביותר של מכבי ת"א היה ברור - שחקן כנף שיכול לשחק גם במרכז ויאפשר לקבוצה לשחק במספר שיטות. בקיץ, כשלא הגיע כזה, איביץ' העדיף לשחק במערך של שלושה בלמים ושני חלוצים על מנת להרוויח את זהבי וג'ורג'ה יובאנוביץ' וטען לא פעם שלא מדובר בשיטה האידיאלית עבורו. אז הסרבי כבר לא כאן, וכמוהו גם גלוך שעזב לזלצבורג. וממש עם הבאזר נראה שהצהובים הצליחו למצוא את הפתרון אותו חיפשו זמן רב. קוראים לו רארש אילייה.
נער הפלא של הכדורגל הרומני, כפי שכבר קראתם בכתבות השונות, היה אמור להיות רחוק מאוד מהכדורגל הישראלי נכון לפרק הזמן הזה, אבל רצה הגורל והוא לא מצא את מקומו בניס ובמקום זה ילבש את המדים הצהובים כחולים. למרות שקשה מאוד להאמין שהוא יישאר מעבר לחצי העונה הקרובה, ולראייה העובדה שהגיע בהשאלה ללא אופציית רכישה, עצם העובדה שהגיע לישראל מאוד לא מובנת מאליה.
אילייה, שפרץ בעונה שעברה במדי ראפיד בוקרשט, הוא למעשה התקווה של הכדורגל הרומני והמעבר לניס היה אמור להיות קפיצת המדרגה המתבקשת, אבל בפועל הוא לא קיבל מספיק הזדמנויות. באופן אירוני, מתוך 366 הדקות ששיחק העונה במדי הנשרים, 142 היו נגד מכבי ת"א עצמה בפלייאוף העלייה לקונפרנס ליג ואפשר להגיד שהוא התמודד מולה לא רע בכלל. במשחק הראשון בבלומפילד היה השחקן ששלח הכי הרבה מסירות מפתח מבין חבריו לניס (3) וארבע מתוך עשרת האיומים שלו על השער העונה היו בשני המפגשים מול קבוצתו החדשה.
אז מה בעצם הופך את אילייה לשחקן כל כך מיוחד? כדי לענות על השאלה הזאת ראוי להביט בתצוגות שסיפק בעונה הקודמת ברומניה, משום שממה שהראה בניס, אי אפשר לראות את התמונה המלאה. יש לו יכולת כדרור יוצאת דופן, עם הטעויות גוף שמצליחות להוציא את השומרים שלו מאיזון ועוזרות לו לחלוף על פניהם בקלות בדרך לשער. הנגיעה הראשונה בכדור וההשתלטות המהירה עליו נותנת לו יתרון משמעותי ומאפשרת לו להקדים בכמה צעדים את יריביו, מה שגם תורגם בעונה שעברה ללא מעט רגעי קסם.
אחד כזה הגיע מול ספסי, בווידאו שלפניכם. אילייה משתלט על כדור סמוך לרחבה ובתנועה חדה אחת מטעה את השומר שלו, מושך שלושה שחקני הגנה נוספים ומקנח בצ'יפ מעל השוער. גול ניצחון שמראה בדיוק את הפוטנציאל הגולמי של מספר 11 החדש של מכבי ת"א.
אחת הבעיות הגדולות של דריבליסטים, במיוחד בגיל צעיר, היא הקושי בשחרור הכדור בזמן, ופה מגיעה עוד מעלה של אילייה שמשתמש בדריבל בצורה חכמה ותכליתית. כדי להמחיש זאת בצורה הטובה ביותר, נבדקו כל הכדרורים המוצלחים של הרומני בעשרת המשחקים האחרונים שלו בראפיד. 36 כאלה היו לו ואחרי 23 מהם, הפעולה הבאה שהגיעה הייתה אפקטיבית: סחיטת עבירה או קרן, איום למסגרת, שער או בישול. לעומת זאת, רק אחרי תשעה דריבלים מוצלחים בלבד הגיע איבוד כדור כתוצאה ממסירה לא טובה, או דריבל כושל נוסף.
ליכולת הדריבל הזאת הוא גם מצרף את התנועה לשטחים פנויים ומשחק בנגיעה, מה שמוביל לשער נוסף כמו זה שלפניכם. אילייה מקבל את הכדור באגף ומשלים שני דאבל פסים חכמים אחרי שביטל את השומר שלו באגף. אפשר לראות שעוד לפני שהכדור מגיע ליעד, הרומני כבר נכנס לשטח המת כדי לפתוח אופציית מסירה מה שמעיד על חכמת המשחק שלו.
עם זאת, כמובן שאי אפשר להתעלם מהתקופה הלא ממש מוצלחת בצרפת והעובדה שהפך לשחקן בשולי הרוטציה. אחת הסיבות לכך היא בין היתר ההבדל בקצב המשחק בין הליגה הרומנית לצרפתית, מה שהקשה על אילייה. הרומני אוהב מאוד את הזמן שלו עם הכדור (משהו שפחות מתאפשר בשינוי הקצב הזה) כדי להביא את היכולת שלו לידי ביטוי. לאורך חצי העונה שלו בניס ביצע 2.4 דריבלים בממוצע למשחק, בין הנמוכים בקבוצה, וגם באחוזי הצלחה די נמוכים של 41%, בטח כשמתחשבים בכך שבעונה שעברה בבוקרשט האחוזים עמדו על 63. כמובן, למי שמכם שמודאג, בליגה הישראלית הוא אמור להיות מן הסתם אפקטיבי בהרבה.
אילייה יאפשר לקראנקה, בין היתר, לעבור בין מגוון מערכים. הוא יוכל לשחק ב-4-2-2-2 שהציב המאמן החדש ב-0:3 על מכבי חיפה ובדרבי של תל אביב לצד פארפה גויאגון, במדרגה שמתחת שני החלוצים, כשהוא נוטה לאגף השמאלי. אופציה נוספת, ואולי הטובה יותר עבור הרומני, היא מערך של 4-3-3 או 4-2-3-1, בו משחק באגף השמאלי, בעוד יונתן כהן מאייש את הכנף הימנית ונכנס למרכז עם רגל שמאל (העמדה המועדפת עליו), אבל זה ככל הנראה יצריך ספסול של אחד מבין ג'ורג'ה יובאנוביץ' או ערן זהבי, משהו שקשה לעשות בהתחשב בתקופה הנהדרת של שניהם.
ואיך אפשר בלי להתייחס להשוואה המתבקשת - אוסקר גלוך. מפרידה ביניהם קצת פחות משנה, שניהם נחשבים לכוכבי העתיד של הכדורגל המקומי שלהם ולשניהם יש סט יכולות מגוון שהופך אותם לכאלה, אבל האם אפשר להגיד שאילייה יהיה הגלוך החדש של מכבי ת"א? לא בטוח. העמדה בה הנער הרומני מרגיש הכי בנוח היא באגף השמאלי ממנו הוא חותך למרכז, מאיים על השער או משחרר מסירה חכמה. אילייה יודע לנצל את האגף בדריבל שלו, ולעומת זאת, כשהוא מגיע מהמרכז, קשה לו יותר לבוא לידי ביטוי, בשונה מאוסקר שיודע לברוח לאגפים מעמדה מרכזית יותר.
גם אם הם לא דומים במאת האחוזים, מספר 11 החדש בצהוב ינסה להיכנס לנעליים של קודמו ולדאוג שהרומן, שאמור להיות די קצר עם מכבי ת"א, יסתיים על הצד הטוב ביותר ואולי עם אליפות ראשונה מאז 2020. כבר מול בני סכנין תהיה לאילייה הזדמנות ראשונה להוכיח את עצמו. האם אתם מוכנים?