צפו בדרמה: "בגלל זה אנחנו משחקים כדורסל"

אנתוני היקי ועמית שמחון סיכמו את מותחן הגביע של הפועל חיפה וחולון: "הכי מאושרים בעולם:

נועה פופלינגר
נועה פופלינגר
Getting your Trinity Audio player ready...
שנה גודל פונט א א א א

קמה עם חיוך. הפועל חיפה הצליחה להשיג אמש (שבת) את הכרטיס לחצי גמר הגביע בסיומה של דרמה על חשבונה של הפועל חולון, כשהאדומים גברו 78:80 הודות לסל ניצחון של אנתוני היקי והרבה מאוד אופי מצידה של הקבוצה מהכרמל. החבורה של שרון דרוקר, שידעה הרבה משחקים שוברי לב לאחרונה, הצליחה הפעם לחזור ולנצח למרות קאמבק של המארחת.

המשחק היה לוהט כבר מהפתיחה, כשהשחקנים של דרוקר נכנסו לקצב קליעה מסחרר מהדקות הראשונות. היקי, שכאמור היה גם זה שניצח את המשחק, רשם עוד ערב נפלא עם 24 נקודות ואחוזים נהדרים מהשדה, קאדים אלן בלט גם כן בדקות הסיום כשהיקי קיבל את המנוחה, וויל ריימן רשם 4/9 לשלוש ואופק אביטל היה האקס פקטור של דרוקר עם מהלכים נהדרים לאורך החצי השני.

אנתוני היקי, הכוכב של דרוקר שקיבל את מירב המחמאות אמר בסיום: ״הקבוצתיות ניצחה לנו את המשחק. ברבע הרביעי עלו החברים מהספסל ונתנו דקות מצוינות, כולם. עבדנו קשה בשביל זה ואני שמח שהכל השתלם. היה משחק של לחימה, קרב. הקהל היה נהדר, זו הסיבה שאנחנו משחקים כדורסל. ככל שחולף הזמן מכירים אותי יותר ומתכוננים אלי בצורה טובה יותר וזה לא קל. הידיעה שאנחנו צמד משחקים מתואר עוברת בראש אבל נתרכז ונעשה את העבודה ממשחק למשחק״.

עמית שמחון שגם הוא כמו חבריו חווה משחק טוב כשסיים עם 10 נקודות (2/3 מחוץ לקשת) אמר לאחר ההתמודדות מול האקסית: ״זה היה ניצחון סופר חשוב עבורנו. מאד רצינו אותו. אנחנו הכי מאושרים בעולם. רציתי את זה מאוד, ראיתם כמה, עם כל האווירה שהייתה והאמוציות - לא פשוט לשחק כאן אף פעם״.

שמחון המשיך: ״המפתח היה לעצור את שחקני הפיק אנד רול שלהם בצורה טובה וכמובן שהכדורים נכנסים, הכל יותר קל. נקווה להמשיך את המומנטום. המעמד של חצי הגמר הוא סופר מרגש ואנחנו מחכים לראות את מי נקבל״.

ההתרגשות של שמחון לא מגיעה לחינם, זאת מכיוון שהפועל חיפה העפילה אמש לחצי גמר הגביע הראשון שלה מאז 1999. אבל עוד לפני מעמד המרגש, יפגשו האדומים את עירוני קריית אתא למשחק חשוב במסגרת הליגה ביום ראשון בעוד שבוע.

האמוציות היו גבוהות, אך השמחה בסוף היתה אדומה (עודד קרני)
האמוציות היו גבוהות, אך השמחה בסוף היתה אדומה (עודד קרני)