אתה בא והולך: נשאר משהו מקוואי לנארד הישן?
כשהשחקן המצטיין של הגמר לשעבר משחק, זה נראה נפלא עבור הקליפרס. אבל זה קורה מעט מדי בהתחשב בניהל העומסים. אחרי שכמעט מחצית מהעונה הסדירה ב-NBA מאחורינו, האם יש פתרון שיאפשר לו להגיע לפלייאוף בריא? צוללים פנימה
קל לשכוח את זה, אבל קוואי לנארד ממש טוב בכדורסל. בפלייאוף האחרון שלו, ב-2021, הוא קלע 30 נקודות למשחק ושמר על לוקה דונצ'יץ' בסיבוב הראשון. בסיבוב השני הוא חזר ל-2:2 מול יוטה, הקבוצה עם המאזן הטוב בליגה, ואז נפצע. באמצע אותה סדרה הוא קרע את הרצועה, פספס שנה שלמה ועכשיו חזר. סוג של.
במשחקים האחרונים זה מרגיש כאילו אנחנו מקבלים את קוואי לנארד הישן. השחקן שסחב את טורונטו לאליפות ב-2019 ונראה כמו השחקן הטוב בעולם בתחילת פלייאוף 2021 עדיין רחוק משיאו, אבל אנחנו רואים ניצוצות שמזכירים לנו איזה שחקן הוא היה באותן שנים.
ראינו את זה, למשל, במשחק מול בוסטון לפני מספר שבועות. הסלטיקס הגיעו לאותו ערב ב-6:21, המאזן הטוב בליגה, והפסידו בעשרים הפרש. קוואי קלע ב-10 מ-12 מהשדה ושמר לא רע על ג'יילן בראון. אנחנו רואים אותו זורק יותר ויותר מהעונשין ועשה דברים טובים גם בהגנה. מהלכים כאלה, למשל, מזכירים לנו את קוואי הישן:
המגמה הזאת המשיכה גם במשחקים אחרים, כמו במשחק השני מול הסלטיקס בו קלע 26 נקודות (11 מ-16 מהשדה) עם 8 ריבאונדים והפסיד לאחת הקבוצות הטובות בליגה. מאז חזר לשחק באופן סדיר היו לו משחקים מדהימים, כמו ה-12 מ-19 מהשדה בהפסד מול פילדלפיה, יחד עם משחקים איטיים יותר ולא מעט מנוחות. בדצמבר הוא עם 31.6 דקות למשחק בעשרה משחקים מתוך 13, הקליפרס ניצחו שבעה מתוכם.
לאחרונה, כאמור, הוא משחק יותר כמו קוואי. יש עלייה בכמות זריקות העונשין, סגנון המשחק קצת יותר פיזי וכמות הדקות עולה בהדרגה. כשמוסיפים לזה את ההתפתחות שלו בתור מוסר ואת השילוב עם הצוות המסייע, שחקני הגנה טובים שיכולים לתת לו "לשמור" את עצמו להתקפה ולמאני טיים, זה נראה נהדר. במקביל, גם הביטחון מהשלוש חוזר: הוא קולע ב-42.1% ב-5 האחרונים לעומת 21.1% ב-10 הקודמים להם.
לכן, הקליפרס יכולים לשאוב אופטימיות להמשך. יש הרבה קבוצות טובות במערב, אבל אין אחת טובה מאוד, וכרגע הקליפרס אמנם במקום החמישי, אבל במרחק 1.5 משחקים מהמקום הראשון. קשה להגיד שממפיס, ניו אורלינס, דנבר או פיניקס טובות ממנה, ולאף אחת מהן אין שחקן שהוביל קבוצה לאליפות. קוואי עשה את זה בשני מועדונים שונים, ויכול להפוך לשחקן השני שעושה זאת בשלושה אחרי אחד, לברון ג'יימס.
לקליפרס יש את ההגנה הרביעית בטיבה בליגה, צוות מסייע מגוון מאוד, כוכב שני נהדר בדמות פול ג'ורג' ואת אחד המאמנים הטובים ביותר בעולם הכדורסל כיום, טיירון לו. נשאר להם אמנם לוח משחקים קשה, אבל השילוב בין ההגנה, האימון, הניסיון היחסי של הקבוצה (שהגיעה לגמר המערב ב-2020/21) והסופרסטארים גורם להם להראות כמו אלופה. בטח אם גרף ההשתפרות של קוואי כזה והוא נראה כמו מועמד טבעי לתואר של "השחקן הטוב בעולם". הכל טוב ויפה. כל עוד קוואי לנארד נשאר על המגרש.
בסופו של דבר, הוא שיחק 15 משחקים בלבד. גם כשמתחשבים בזמן שלקח לו להחלים, זה כלום. העונה הוא שיחק שני משחקים (עם הפסקה ביניהם), פספס 12, חזר לשלושה, פספס שישה נוספים ומאז חזר לעוד 5 משחקים, עם הפסקה של שניים. הוא לא ישחק במשחקי בק-טו-בק העונה ועדיין לא שיחק יותר משלושה משחקים ברצף, אחרי שהקליפרס עברו כ-45% מהעונה הסדירה שלהם. לנארד עצמו יכול להפצע, אבל השיטה הזאת שנותנת לו מעט דקות ומשחקים בעונה הסדירה ומעלה עצימות בפלייאוף יכולה לעבוד.
ב-2019 טורונטו נתנה לו 60 משחקים ו-34 דקות למשחק. בפלייאוף זה נגמר ב-39 דקות לערב וטבעת. ב-2020 הקליפרס העלתה אותו מ-32.4 דקות ל-39 דקות. ב-2021 ראינו אותו משחק 52 משחקים מ-72 ועולה מ-34 דקות ל-39. בשלושת הפלייאופים האחרונים (48 משחקים) הוא קולע 29.9 נקודות למשחק ב-50.8% מהשדה עם 8.8 ריבאונדים ו-4.5 אסיסטים, מספרים מדהימים אחרי אותו ניהול עומסים. אחד נגמר באליפות, אחד נגמר בקריסה די מביכה של הקליפרס ושל דוק ריברס, אחד נגמר בקרע חלקי ברצועה הצולבת, קרע שככל הנראה היה קשור גם לעומס וגם להתקלות מקרית בג'ו אינגלס באותו המשחק.
קוואי, כשחקן בודד, היה הטוב ביותר בכל סדרה בה שיחק מאז נפצע בגמר המערב של 2017. גם אם במצבו הנוכחי הוא יכול להיות השחקן הטוב ביותר בעולם רק בכל שנה אי זוגית, במעין מחווה לא מתוכננת לסן אנטוניו בה התחיל את הקריירה, יש לזה ערך מבחינת הקבוצות שלו. אם הוא צריך לנוח בליל שני קר בשרלוט בשביל לשחק 40 דקות למשחק בגמר המערב, המאמנים צריכים לשתף פעולה.
השאלה היא איך זה משפיע על המגרש. בסופו של דבר אחד הדברים החשובים ביותר בפלייאוף, זו הכימיה, והניסיון לתת לו ולפול ג'ורג' מנוחות לסירוגין ב-2020 נגמר באיבוד יתרון 3:1 בבועה, כולל משחק שביעי בו שני הסטארים של הקליפרס קלעו ב-10 מ-38 מהשדה. זאת הייתה סדרת הסיבוב השני היחידה ששניהם התחילו וסיימו בריאים, וזה סימן רע מאוד.
עד כה העונה ג'ורג' ולנארד רשמו 308 דקות משותפות ביחד על המגרש. המדגם המקדים נראה טוב עם 9 מ-13 ו-84+ בזמן המשותף, אבל זה מעט מאוד. ג'ייסון טייטום וג'יילן בראון, שניים שרשמו ריצת פלייאוף מדהימה בשנה שעברה והרבה יותר מחוברים לקבוצה מקוואי, עם 852. זאיון וויליאמסון וסי ג'יי מקולום, שניים שהחמיצו יותר משחקים, עם 559.
כרגע יש יותר סימני שאלה מסימני קריאה. הבריאות של ג'ורג' ולנארד יכולה לאפשר להם לשחק 50 משחקים ביחד? המאזן הבינוני של הקליפרס יכול לאפשר להם לתת לשניהם לנוח ולהבטיח יתרון ביתיות בשלב כלשהו בפלייאוף? האם, למרות השיפור, קוואי עדיין יכול להיות סופרמן אחרי שעבר שתי פציעות שבעבר היו מסיימות קריירה? כיצד "קללת הקליפרס", חוסר המזל שרודף את הפרנצ'ייז, תשפיע הפעם?
אין תשובה אחת, ולכן סביר שחלק גדול מהקוראים יהיו הרבה פחות אופטימיים בקשר אליהם ממני. המערב אולי הכי חלש או הכי פתוח שהוא היה בעשור האחרון. האם זה יגמר ככה או בהדחה מאוכזבת נוספת של הקבוצה השנייה מלוס אנג'לס? נחיה ונראה.