הפחד משתק: על אכזבה ושמה ספרד

העקשנות של לואיס אנריקה, הלחץ של הצעירים והמשחק חסר הדימיון. המונדיאל הזה לא נועד בשביל שספרד תזכה בו, אבל היא לא היתה צריכה לעוף כל כך מוקדם ובדרך כל כך רעה. המסקנות מההדחה

דני פורת
דני פורת
Getting your Trinity Audio player ready...
שנה גודל פונט א א א א

באדיבות כאן 11 - המשדר הרשמי של מונדיאל 2022. שידורים חיים, תקצירים, סטטיסטיקות ועוד מחכים לכם בעמוד המונדיאל של כאן.

לואיס אנריקה הוא אדם אמיץ, לוחם שחייו האישים מעוררי השראה. הבעיה היא שמאמן נבחרת ספרד לא הצליח להביא את כל האלמנטים למשחק של לה רוחה, שהודחה בצורה מאכזבת מאין כמותה אחרי ההפסד בפנדלים למרוקו. ספרד נראתה במשך 120 דקות כמו הגרסה ההפוכה למה שהמאמן שלה משדר: פחדנית, ותרנית וחסרת כל השראה.

המונדיאל הזה מסתיים מבחינת ספרד בטעם חמוץ אחרי שהתחיל עם הבזק של אופטימיות. יכול מאוד להיות שה-0:7 המרהיב על קוסטה ריקה במחזור הפתיחה, בילבל לא מעט אנשים כולל את השחקנים עצמם. גם ב-1:1 מול גרמניה, לה רוחה הראתה את האיכויות שלה לפרקים והזכירה את הנבחרת שהעפילה לחצי גמר היורו, ואף היתה עדיפה על מי שהדיחה אותה - איטליה שגם זכתה בתואר. ההפסד ליפן במחזור הסיום של הבתים היה אמור להיות קריאת ההשכמה בעקבות הפאניקה שהתעוררה לאחר המהפך של היריבה ואז הגיע העונש מול מרוקו.

בשיחזור די מדויק לתצוגת הנפל מול רוסיה ב-2018, ספרד נפלה קורבן לסגנון המשחק הבסיסי והמעייף שלה. השחקנים של לואיס אנריקה השלימו 1,019 מסירות מול המרוקאים, רובם היו כמובן לרוחב, כאשר לצמד הבלמים אמריק לאפורט ורודרי היה כמובן תפקיד מרכזי בהנעת הכדור הסתמית. ספרד שיחקה מול נבחרת ביתית (25 אלף מרוקאים היו באצטדיון החינוך), מאורגנת לעילה בהגנה ומצופפת שורות ולא הצליחה לחדור את השריון הצפון אפריקאי ונכנעה למשחק הקרב יוצא דופן של אשרף חכימי, נעיף אגר והחבורה באדום. עצם העובדה שההזדמנות הטובה ביותר במשחק הגיעה בדקה ה-122 (הבעיטה של פבלו סראביה לקורה) מספרת בעצם הכל על ספרד.

ההזדמנות הגדולה במשחק. סראביה (GETTY)
ההזדמנות הגדולה במשחק. סראביה (GETTY)
גם לפני ארבע שנים, ספרד הגיעה כפייבוריטית מול נבחרת ביתית (ומארחת של ממש) שהסתגרה ומיררה לה את החיים. אז הספרדים מסרו אפילו יותר (1,115 מסירות - שיא כל הזמנים במונדיאל) והיו חסרי אונים באותה מידה עם הפסד בפנדלים ליריבה נחותה, אבל נהלבת. ההבדל היחיד שאז הסתיים דור הזהב של אנדרס אינייסטה, ג'רארד פיקה, דויד סילבה, סרחיו ראמוס ואחרים. למונדיאל הנוכחי ספרד הגיעה עם הרבה יותר צניעות ורוח נעורים, כזו שאולי לא מספיקה כדי לזכות בגביע, אבל כן לדחוף את הנבחרת לפחות מעבר למרוקו. בשורה התחתונה ספרד נועלת שלושה מונדיאלים רצופים מתסכלים וללא אף ניצחון בנוקאאוט.

יותר מכל, נראה שהלקח של 2018 לא נלמד. לואיס אנריקה שהתאהב מאוד בסגנון המשחק 'הקלאסי' של ספרד לא הצליח לגרום לשחקנים שלו לצאת מאיזור הנוחות. ספרד של פדרי, גאבי ופראן טורס נותרה נבחרת שהדבר שהכי מסמל אותה הוא הפחד לאבד את הכדור. וכשהאימה משתלטת עליהם, הם יתקשו למצוא דרך אחרת להגיע לשער של יאסין בונו בשער מרוקו. לא ראינו כדורים ארוכים, לא ראינו שינוי מערך או הצבת חלוצים, שום זכר לחילופי מקומות באגפים (כפי שראינו ביורו), תנועה ללא כדור או ניסיון לצאת מהר קדימה אחרי איבוד מקרי של המרוקאים. גם לא בעיטות מחוץ לרחבה, חלילה.

לאחר המשחק מול יפן, לואיס אנריקה סיפר כי ספרד תמשיך לשחק את המשחק שלה ולא תשלח כדורים ארוכים פשוט כי לדידו, זו לא הדרך הנכונה לשחק כדורגל. זהו האידיאל שהספרדים מתקשים להשתחרר ממנו. לקטאר הביא המאמן רק חלוץ אחד - אלברו מוראטה, שנכנס רק מהספסל (וייתכן שהיה צריך לפתוח). התכנית המקורית היתה לשחק עם חלוץ מזויף (מרקו אסנסיו), לאחר מכן להכניס את החלוץ והאמיתי והאופציה האחרונה? להשתמש בשני שחקני קו מאוד שונים באופי מהאחרים - ניקו וויליאמס ואנסו פאטי - שינסו לנצל את היכולות האישיות שלהם ולשחק כדורגל יותר ישיר. הראשון ניסה ולא הצליח, השני היה נראה מנותק מאוד מהפוטנציאל שכולם מדברים עליו.

רחוק מהפוטנציאל. פאטי (GETTY)
רחוק מהפוטנציאל. פאטי (GETTY)
נבחרות התרגלו לעשות בונקר מול ספרד ולצאת כשידם על עליונה וזה הדבר המדאיג ביותר מבחינת לואיס אנריקה. המאמן עשה כל מאמץ בשבועות האחרונים כדי להגן על השחקנים שלו בחירוף נפש. הוא אפילו פתח טוויץ' כדי לשוחח עם אוהדים במהלך ערבי המונדיאל והשאיר את השחקנים שלו להתרכז במלאכה החשובה. אבל ברגע שהלחץ חדר לשחקנים על כר הדשא, הם פשוט לא ידעו איך להתמודד איתו. לא במהלך הפיגור מול יפן ולא בכל המשחק מול מרוקו. השיא היה כמובן בעיטות העונשין הקטסטרופליות של סראביה, סרחיו בוסקטס וקרלוס סולר. ספרד הפכה לנבחרת השניה בהיסטוריה שלא מצליחה להבקיע אף פנדל בדו קרב במונדיאל ונכנעה בפעם הרביעית (יותר מכל אחת בהיסטוריה) מהנקודה הלבנה.


"השחקנים שלי ביצעו את ההנחיות בצורה מושלמת, היינו דומיננטים ויכולנו לנצח ולעלות", אמר בסיום לואיס אנריקה. אולי התשובה הזו מסמלת את כל הבעיות של ספרד. זו נבחרת שעדיין לא מוכנה לנסות משהו חדש ולצאת מהאידיאלים הישנים שהגדירו את הכדורגל שלה במאה ה-21. אחרי הכל, ספרד של מונדיאל 2022 היא נבחרת הרבה פחות מוכשרת מזו שזכתה בגביע העולם לפני 10 שנים בדרום אפריקה וכמעט ונעדרת כוכבים. שחקני ההתקפה שלה לא נמצאים בכושר מדהים, חלקם אפילו שחקני ספסל בקבוצות שלהם. הקישור עדיין צעיר ולומד ונכון להיום הכדורגל הזה לא מספיק טוב כדי לנצח את יפן ומרוקו. המונדיאל הזה לא נועד בשביל שספרד תזכה בו, אבל היא לא היתה צריכה לעוף כל כך מוקדם. עוד גביע עולם שהולך לפח.

עוד מונדיאל ירד לטמיון (GETTY)
עוד מונדיאל ירד לטמיון (GETTY)