ישראל, עושה רושם, עוד רחוקה מלהגיע לקדמת הכדורגל העולמי. כדי להצליח לעשות את זה, לא יהיה מנוס מללמוד ממי שהצליחו לעשות זאת לפנינו, ולנסות ליישם את מה שעובד להן שם, באקלים המדברי שלנו כאן. בחודשים האחרונים יצאו מספר ילדים בין הגילאים 14 ל-17 לאקדמיות או התרשמות בקבוצת נערים של מועדון אירופי. המטרה ברורה- להצליח ללמוד מהטובים ביותר בתחום ואולי אפילו להצליח להשתלב ביום מן הימים בקבוצה בכירה.
"אין מה להשוות את הרמה המקצועית באירופה לרמה בארץ", משתף פביאן קלינגל, סוכן שחקנים המתמחה בהוצאת ילדים לאקדמיות והתרשמויות בספרד. "בסופו של דבר גם מי שלא מצליח להתקדם שם וחוזר לארץ, חוזר עם ניסיון. כל תקופת זמן שנמצאים שם היא רווח. היו כמה שחקנים שעשו את זה, כמו יוסי בניון באייאקס, שלמרות שחזר לארץ היתה לו קריירה אדירה. ככל שיוצאים צעירים יותר לחו"ל, כך תורמים יותר לעתיד שלך כשחקן אינדבידואלי וככל שיהיו יותר ילדים כאלה כך הכדורגל בכלל יתקדם".
קלינגל הוציא רק בשנה האחרונה שלושה ילדים לאקדמיות בספרד, ועוד שלושה נוספים עתידים לצאת בדצמבר. התהליך לא פשוט, אם הילד לא ניכן בכישרון יוצא דופן, הוא זקוק לדרכון זר כדי לצלוח את התהליך ברמה הבירוקרטית. אבל מלבד בירוקרטיה יש כמובן את האספקט החברתי, הילדים נמצאים רחוקים מהמשפחה והחברים שמגיעים לביקור מידי פעם, אך ביתר הזמן הם ברשות האקדמיה אליה הם משתייכים שאמורה לספק ולענות להם על כל הצרכים.
"לנוער שלנו כאן חסר מקצועיות. כמות האימונים ואורך האימונים פה הם מינימאליים. אפילו בבוגרים מתאמנים שעה וחצי-שעתיים ביום. לא קיים דבר כזה בעולם, במחלקות נוער בספרד, גם מחלקות שהן דרג ב' וג', מתאמנים פעמיים ביום ועוד פעם אחת חדר כושר, מגיל צעיר מרגילים את הילדים לשגרת חיים ספורטיבית". לשם ההשוואה חשוב להבין, כי מחלקת נוער דרג ב', כמו זו בה נמצא בימים אלה ארי כהן לדוגמא, מיוצג של קלינגל משנתון 2004, משחקת נגד מחלקות נוער כמו ויה ריאל, ולנסיה ואתלטיקו מדריד.
מעבר לשיפור המקצועי, שחקנים צעירים שיוצאים לחו"ל נהנים גם מחשיפה גדולה. "גם אם גדל כאן כוכב על, השלב שמישהו ישמע עליו יהיה רק כשהוא יקבל הזדמנות בבוגרים, ושחקנים צעירים לא מקבלים כאן מספיק הזדמנויות כך שכנראה שנשמע עליו בגיל מאוחר יחסית" מסביר קלינגל ומוסיף, "ישראל לא נמצאת על מפת הכדורגל הבינלאומית, אנחנו לא קיימים במובן הזה. אף אחד לא מגיע לכאן לזהות כשרונות צעירים בגילאים האלה בעוד שבספרד, גם מחלקות נוער לא מפוארות מקבלות חשיפה גבוהה. הדרך ממחלקת נוער לא מפוארת בספרד, למחלקת נוער מפוארת, קצרה בהרמה מהדרך ממחלקת נוער מפוארת בארץ למחלקת נוער מפוארת באירופה".
אז למה הדבר לא נפוץ בעצם? מספר סיבות. ראשית כאמור, הקושי של המרחק. אבל לא רק, מדובר בגיל שקשה להורים להיות נחרצים לגבי עתיד הילדים. כמו כן, בגלל שמדובר במחלקות נוער לא מוכרות במיוחד, ויש מי שחושש כי בנו יאבד את המקום שלו במחלקת הנוער בה הוא נחשב כוכב בארץ.
גם הנושא הכספי משחק תפקיד. ככל שהילד מוכשר יותר, כך מטבע הדברים לאקדמיה יהיה אינטרס גדול יותר לדאוג להגעתו. במקרים מסויימים האקדמיה דואגת להטיס את המשפחה של הילד, לספק להורים מקום עבודה, לדאוג למקום מגורים והוצאות מחיה. במקרים אחרים, מחלקת הנוער תשא בהוצאות דירה בלבד, או הוצאות מחיה בלבד. כך או כך, לפחות על תשלום לסוכן במקרה זה אין צורך לשלם: "אני לא גובה כסף מהילד ועושה את זה נטו כי אני מאמין בפוטנציאל של הילדים פה להגיע רחוק. עד שהילד לא חותם על חוזה אני לא מקבל כסף, וזה יכול לקרות רק בגיל 18. אני מקווה שהזרעים שאני זורע עכשיו, יניבו לי פירות בעתיד. ולא רק לי, גם לילדים עצמם, לכדורגל הישראלי בכלל ולנבחרת" סיכם קלינגל.