מלכודת המוסר: טעות התפיסה בפרשת הקטינות

בניגוד לדיבורים הגבוהים, מכבי ת"א לא פעלה מתוך אלטרואיזם כששחררה את אצילי ומיכה - אלא קיבלה החלטה עסקית, בדיוק כמו ההחלטה של שחר וברקת לצרפם. בסוף, זה ביזנס. דעה

יניב פרנקו
יניב פרנקו

תגיות: ליגת העל

Getting your Trinity Audio player ready...
שנה גודל פונט א א א א

כמו כל דבר בעולם הכדורגל, גם פרשת אצילי ומיכה נמדדת בעיקר בשני פרמטרים מרכזיים. הראשון – עיקרון הסימטריה. אם מישהו טוב, המתחרה שלו רע. אם מישהו מנהל טוב, המתחרה שלו מנהל גרוע וכיוצ"ב. השני – עקרון השבטיות – מכבי ת"א נגד מכבי חיפה וכיוצ"ב.

אך האמת פשוטה ומסובכת יותר בנשימה אחת. נתחיל בתל אביב. שם הפרשה אינה שום דבר מלבד מבוכה עצומה וכתם על הארגון. פרשה שכזו, למי שהיו כוכבי ענק ופרזנטורים של המותג, אינה יכולה להיחשב כשום דבר מלבד מבוכה עצומה. כל נגיעה בפרשה מביכה, כל חשיפה נוספת מעמידה את הארגון ואת מנהליו באור לא נעים.

העובדה שהארגון פעל נכון והתנתק מהם מיידית וחד משמעית היא בעיקר החלטה ניהולית עסקית קרה ונכונה, כזו שהייתה מתקבלת בערוץ טלוויזיה או במותג אופנה שהפרזנטור שלו סרח באופן הזה. שום דבר טוב לא יכול לצאת למותג כמו מכבי ת"א מפעולה אחרת מהפעולה שהיא נקטה.

ועדיין הדרך שבה תקשורת ועולם הספורט מקבלים את ההחלטה הזו היא, כמו תמיד, ביציאה מפרופורציה ושילוב של סגידה להון ולמנצחים.

גולדהאר. החלטה ניהולית קרה ונכונה (אלן שיבר)
גולדהאר. החלטה ניהולית קרה ונכונה (אלן שיבר)

ראיתי הרבה שיחות בטוויטר סביב "אשרינו שזכינו" ו"מזל שהוא הבעלים שלנו" וכל זה. ובואו, מיץ' גולדהאר הוא הפנטזיה של הבעלים המושלם בכדורגל הישראלי, לא בזכות סט הערכים, אלא קודם כל בזכות ההון העצום שהוא יודע להביא והיכולת הניהולית שלו למקסם את רובו. הלוואי עליי. העוצמה הפיננסית, אני מתכוון.

גולדהאר פעל נכון ומכבי תל אביב לא הפסידה אליפויות בגלל האירוע וההחלטה. האליפויות לא שלה בטאבו וכשמיץ' רוצה, הוא משקיע, כמו הקיץ, הון עצום. בשנתיים האחרונות בחר שלא ועכשיו בחר שכן, ואת אצילי ומיכה הוא בחר לנתק מהצהובים כי זה, תקשיבו טוב, הבחירה העסקית והניהולית הנכונה.

המתחרים שלו הם לא הצד האפל של העסק. הם בחרו במקצועי לפני הכל. לאחד זה השתלם ולשנייה פחות. החלטה עסקית, קרה, מנותחת, שלאחד זה השתלם באופן יוצא מן הכלל ולשנייה פחות.

שחר וברקת. לאחד זה השתלם ולשנייה פחות (אלן שיבר)
שחר וברקת. לאחד זה השתלם ולשנייה פחות (אלן שיבר)

ומאחר שכל אחד מהקהלים קם בבוקר ורואה את היכולות הכלכליות של הבעלים האחרים בליגה, רואה את מה שקורה בקבוצות "גדולות" אחרות ומבין את הערך האדיר של אלונה לבאר שבע, שחר לחיפה ומיץ' למכבי ת"א, ההתייצבות השבטית מדברת. הבעלים האלה קנו את אמון הקהל שלהם בשנים ארוכות של השקעה כלכלית הפסדית עצומה ובגרימת אושר עצום, וזה כל הסיפור. השבטיות מנצחת הכל.

התקשורת מלבה את העסק, הופכת את זה לתחרות מוסר ולקביעת נראטיבים בזמן שבקבוצות, סביר להניח, יש ייעוץ מעולה ויקר של אנשי תקשורת ומשפט ומקצוע שעומדים מאחורי האירוע ומנסים לקבע נראטיב כה או אחר. אין סיבה לתת לזה יד, אין סיבה להפוך את הכל לעוד תחרות, אין סיבה לאוהדים ליפול למלכודת הזו.

כרגע, לאחר פרסום התחקיר הנוסף, יתקיימו עוד שיחות רבות מאחורי הקלעים והחלטות יילקחו בשיקול דעת קר ועסקי ולפי מה שמשרת את האינטרס של העסקים. העסקים במקרה הזה אלה קבוצות כדורגל והאירוע הוא מסובך מאוד, שכן התחקיר הזה אינו קל לעיכול. מה שבטוח, אף אחד לא יוצא מפה מגדלור מוסרי.

*הכותב הינו חבר פאנל בפודקאסט "צבע אדום", פודקאסט אוהדי הפועל ת"א