איך ג'ורדן? הסיפור המדהים שמאחורי המותג

האיש שהגה את הרעיון מאחורי הגב של נייקי, ניסיונות "הגניבה" והסכומים

מערכת אתר ערוץ הספורט

תגיות: NBAמייקל ג'ורדן

Getting your Trinity Audio player ready...
(GETTY)
(GETTY)
שנה גודל פונט א א א א

אתה לא צריך להיות חובב כדורסל בשביל להכיר את מייקל ג'ורדן, אתה גם לא צריך להיות חובב כדורסל בשביל להכיר את המותג על שמו של מי שנחשב ע"י רבים לשחקן הגדול ביותר בהיסטוריית המשחק. מותג ה-"jordan" של נייק הוא מותג הנעליים המוכר ביותר בעולם היום. באתר Huddle Up האמריקאי חשפו היום סיפור מרתק מאחורי העלייה של המותג והאיש שעומד מאחוריו, מלבד ג'ורדן עצמו כמובן. בואו נתחיל>>

הסיפור מתחיל בשנת 1981, אז בחור בשם טינקר האטפילד סיים תואר באדריכלות והלך לעבוד בנייקי בתור מתכנן בנייני משרדים וחנויות קמעונאיות. עם זאת, התפקיד של האטפילד השתנה בשנת 1985. במהלך שנות ה-80 נייקי התקשתה. היריבה הגדולה, ריבוק, מכרה יותר נעליים, בעוד נייקי פיטרה עובדים וראתה את המניה שלה צונחת ב-50%.

בעקבות חוסר ההצלחה ועם הרצון לשנות את מה שקורה במערכת, ערכו בנייקי תחרות עיצוב נעליים של 24 שעות, שבה ניצח לא אחר מהאטפילד, שהתחנן להצטרף לצוות העיצוב למרות שבכלל עסק באדריכלות בתחילת דרכו. בעקבות העיצוב המוצלח בנייקי החליטו לתת לבחרו המוכשר את ההזדמנות, ולאחר שנתיים הוא לקח חלק בפרויקט הראשון שלו - נייקי אייר מקס 1.

בהשראת בניין בפריז, האטפילד עיצב סוליית בועות כדי לחשוף את "הקרביים" של הנעל. בכירים בנייקי אמרו שהוא הלך רחוק מדי, אבל המכירות פשוט התפוצצו. וכאן זה נהיה מעניין - שניים מסמנכ"לי נייקי באותה תקופה, רוב שטראסר ופיטר מור, המעצבים הראשיים של האייר ג'ורדן 1 ו-2, עזבו בפתאומיות את נייקי ב-1987 כדי להקים עסק נעליים משלהם. אפילו גרוע מכך מבחינת המותג, העסקה של מייקל ג'ורדן עם נייקי הגיעה לסיומה והם ניסו לצוד אותו בדרך החוצה.

ניסו "לגנוב" אותו. ג'ורדן (GETTY)
ניסו "לגנוב" אותו. ג'ורדן (GETTY)

כחלק מהתוכנית שלהם לגנוב את מייקל ג'ורדן מנייקי, המעצב הראשי, פיטר מור, לקח איתו את כל עיצוביו של אייר ג'ורדן 3, שאותם היו אמורים בנייקי להציג לג'ורדן תוך חמישה שבועות בכדי לשכנע אותו להישאר עימם. מי שקיבל את ההזדמנות לשכנע את ג'ורדן היה האטפילד, שעלה על מטוס על מנת לפגוש את ג'ורדן ולהבין בדיוק איזו נעל הוא רוצה לייצר.

האטפילד חזר לאורגון עם ההוראות - ג'ורדן רצה נעל בגובה בינוני עם עור בהדפס אקזוטי. שלושה שבועות לאחר מכן הייתה בעיה נוספת כאשר מנכ"ל נייקי, פיל נייט וטינקר האטפילד, מעצב הנעל, טסו לקליפורניה כדי להציג את האייר ג'ורדן 3 למייקל ג'ורדן. הכוכב הענק איחר בארבע שעות לפגישה בגלל ששיחק גולף עם עובדי נייקי לשעבר, רוב שטראסר ופיטר מור, שניסו לשכנע אותו לעבור לחברה החדשה שלהם.

השניים לא רק שיחקו עם ג'ורדן גולף, אלא גם הציגו בפניו את שמו על עסקת ביגוד ונעלי ספורט עבור החברה החדשה שלהם "ואן גראק". כאשר הגיע MJ לפגישה עם נציגי נייקי, הוא סיפר להם על ההצעה של החברה החדשה ואמר: "תראו לי מה ישלכם להציע".

כאן מגיע חלק מעניין נוסף - למרות שביקש האטפילד לנסות משהו חדש, לשים את אחד הסימנים המפורסמים ביותר היום, סימן הקפיצה של ג'ורדן, על הנעל, הוא נענה בסירוב ע"י נייקי, מכיוון שסימן הנייקי המוכר היה חייב להיות שם. בסופו של דבר, ובלי ידיעתו של הבוס הגדול, האטפילד הלך על זה ומאוחר יותר סיפר "אף אחד לא ידע שאני עושה את זה".

צעד אמיץ שלו. האטפילד (GETTY)
צעד אמיץ שלו. האטפילד (GETTY)

כמו כן, ללא ידיעתו של נייט, מלבד עיצוב הנעליים שעליהן היה הלוגו האייקוני של ג'ורדן, האטפילד הציג לכוכב פריטי לבוש עם הלוגו. MJ התאהב ברעיון לבנות מותג משלו, הסכים להישאר עם נייקי, והשאר היסטוריה. נייקי השיקה את מסע הפרסום "It's musta be the shoes" עם ספייק לי וג'ורדן דאג לנעול את הנעליים החדשות במהלך הדאנק האייקוני שלו בתחרות ההטבעות מקו העונשין.

בכל הנוגע לטינקר האטפילד, האייר ג'ורדן 3 היו רק ​​ההתחלה של הקריירה האגדית שלו. הוא עיצב כעת מאות נעליים והפך לאייקון בהנעלה - אבל מה הזיכרון האהוב עליו? אתם יכולים לנחש - "עד היום, פיל נייט אומר שהצלתי את נייקי".

כיום, המותג ג'ורדן מכניס למעלה מ-5 מיליארד דולר בשנה עבור נייקי ונחשב לשותפות הטובה ביותר בתולדות הספורט. באופן אישי, מייקל ג'ורדן הרוויח יותר ממיליארד דולר מנייקי ומכניס מעל ל-150 מיליון דולר בתמלוגים שנתיים.

על כל חלק שמייקל ג'ורדן הרוויח מהשותפות שלהם, נייקי הרוויחה אפילו יותר. המנייה של נייקי בין השנים 1984-1988 צנחה ב-50%. מ-1988 ועד היום? עלתה ב-42,000%.

האם נייקי הייתה עושה את אותו הדבר ללא הכוכב הגדול בתולדות המשחק? טינקר האטפילד דאג שלעולם לא נצטרך לגלות. בסופו של דבר, הלוגו המפורסם הפך מפורסם יותר מזה של ה-NBA. האם להאטפילד מגיע כל הקרדיט על כך? בטח שלא - אבל אל תשכחו, זה לא היה כאן בלעדיו.

זה לא היה כאן בלי האטפילד (GETTY)
זה לא היה כאן בלי האטפילד (GETTY)