זעם במכבי: "נראה היה שפשוט לא אכפת להם"

עונת השפל של הצהובים הגיע לסיומה העגום אמש ב-96:74 לבני הרצליה. מההלם של אנשי הספסל וההנהלה ביציע, דרך הכימיה הלקויה בסגל, השיאים השליליים הבלתי נתפסים ועד לעתידו של אבי אבן. סוף עונה בהיכל

עמרי מנהיים
עמרי מנהיים
Getting your Trinity Audio player ready...
שנה גודל פונט א א א א

הקבוצה הפחות טובה
מכבי תל אביב חטפה אתמול (רביעי) סטירה כואבת, שעל פי איך שהתפתחה העונה - כנראה שלא היה מנוס ממנה. האלופה היוצאת איבדה את הכתר שהיה על ראשה במשך ארבע העונות האחרונות אחרי שהובסה 96:74 בידי בני הרצליה והפסידה 2:1 בחצי גמר הפלייאוף. "מאוד כואב ומאכזב לסיים ככה את העונה", סיכם אבי אבן. "לצערי לא הופענו כמו שהיינו אמורים להופיע במעמד כזה".

סקוטי ווילבקין, שהיה בערך היחיד שניסה לעשות משהו אצל הצהובים וסיים עם 22 נקודות, צייץ בסיום: "ברכות להרצליה. הם היו טובים יותר והגיע להם לנצח". ובציוץ הקצר הזה מתומצת, אולי, כל הסיפור של מכבי ת"א של העונה. היא באמת היתה פחות טובה מבני הרצליה בסדרה הזו. פרט לרבע השלישי במשחק הראשון, היא היתה פחות טובה מהקבוצה של אורן אהרוני ב-11 מתוך 12 רבעים. וזה ממש לא אמור לקרות למכבי ת"א - שתקציבה גדול פי עשרה מזה של הקבוצה שלה היא הפסידה.

הרגעים בהיכל אחרי סיום המשחק היו מוזרים. מצד אחד, חלק מהאוהדים עודדו את השחקנים ("התרגשנו מהם, מגיע להם כל הכבוד", אמרו במכבי), אבל מצד היו גם שריקות בוז צורמות, כשראשוני האוהדים נוטשים את ההיכל למעלה משבע דקות לסיום. עם הבאזר, ההיכל - בו נכחו אתמול 9,271 אוהדים - כבר היה חצי ריק. "אני עצוב בשביל הקהל, אני יודע כמה החבר'ה האלה אוהבים את הקבוצה והולכים אחריה באש ובמים", אמר אבן. "זה עצוב ואני מבין את הבעבוע שיש אחרי הפסד כזה. אין לי שום דבר להגיד".

האכזבה ניכרה גם על פניהם של אנשי מכבי תל אביב בסיום. אחד הבעלים, דני פדרמן, נותר לשבת דקות ארוכות בכסאו בפנים נפולות, לפני שקם לברך את מנהל מחלקת הנוער של מכבי לשעבר, אורן אהרוני, שנתן לה אתמול נוקאאוט. לפדרמן וליתר אנשי ההנהלה היה ברור עוד לפני המפלה אתמול שהם הולכים לקיץ של שינויים רבים, הבומבה מהרצליה רק חיזקה את התחושה הזו.

סיום עגום לעונה עגומה (אלן שיבר)
סיום עגום לעונה עגומה (אלן שיבר)

חוסר כימיה
מכבי ת"א, כאמור, תעבור מתיחת פנים רצינית מאוד בעונה הבאה, אבל בקבוצה עדיין אוספים את השברים של העונה הזו. אפשר לומר בעדינות שכבר היו עונות שבהן חדר ההלבשה הצהוב היה מחובר יותר והסגל באופן קולקטיבי היה מחויב יותר. "נלחמנו בדבר הזה כל העונה", הודה ג'ייק כהן. "אני לא אזרוק שחקנים מתחת לאוטובוס, אבל לא הייתה לנו את הכימיה שרציתי שתהיה לנו כקבוצה, קשה להתעלות על זה".

מכבי ת"א התמודדה עם לא מעט עניינים של חדר הלבשה. שחקנים שהתעמתו ונזרקו מאימון, שחקנים שיצאו לבלות אחרי הפסד, שחקנים שיצאו מהרוטציה לתקופה ארוכה, שחקנים שלא נרשמו לליגה ולכן לא שיחקו תקופה ארוכה. שפת הגוף הכללית ברבע הרביעי תימצתה היטב את כל הבעיות הללו - השחקנים בצהוב נראו ככאלו שהרימו ידיים, ורק חיכו שהסיוט הזה ייגמר.

אחד מהבכירים במכבי היה נוקב יותר וביקר את השחקנים: "בשלב מסוים זה נראה היה שפשוט לא אכפת להם, זה הרגיש כאילו כל אחד חושב על הקיץ ועל הפגרה, משחק בשביל עצמו ובשביל החוזה הבא שלו. לא מפתיע שככה זה נגמר".

כלום לא עבד (אלן שיבר)
כלום לא עבד (אלן שיבר)

עונת היסטורית, בכיוון הלא נכון
ההפסד אתמול צבע את עונת 21/22 של מכבי ת"א בצבעים אפורים במיוחד. יש שיאמרו שזה סיום ראוי והולם לאחת העונות החלשות של הקבוצה הזו במילניום הנוכחי. נכון, היא אמנם עלתה לפלייאוף היורוליג, אבל בזירה המקומית - מה שחשוב לא פחות להנהלה ולאוהדים שלה - היא נשארה בלי כלום. כלומר רק עם גביע ווינר, שזה בלי כלום. וזה קורה לה לראשונה מאז 2007/8 - העונה האחרונה שבה היא לא זכתה באליפות או בגביע.

ובכלל, העונה הזו היתה מלאה בנקודות שפל שרק הלכו והצטברו. מכבי "סימנה וי" על שמונה הפסדי יורוליג רצופים ועל שיא שלילי שספק אם ישוחזר של ארבעה הפסדים להפועל תל אביב באותה עונה. אתמול, הצהובים גם הפסידו לראשונה בתולדותיהם סדרה של הטוב משלושה משחקים (מאזן 0:30 עד לסדרה מול הרצליה) וגם סגרו עונה שבה לא הגיעו לאף גמר (פלייאוף או גביע), וזה לא קרה 29 שנים.

מכבי ת"א גם רשמה התפרקות אחרי התפרקות: ההפסד השלישי הכי גבוה שלה אי פעם בפלייאוף היה במשחק מספר 2 בהרצליה - 16 הפרש. ההפסד השני הגבוה אי פעם בפלייאוף היה במשחק מספר מספר 3 בסדרת רבע גמר הפלייאוף מול הפועל ת"א - 18 הפרש. ההפסד הכי גבוה אי פעם בפלייאוף היה אתמול - 22 הפרש. ושוב, לא מדובר בהפסדים הכי גבוהים העונה בפלייאוף. מדובר בהפסדים הכי גבוהים בהיסטוריה של המועדון. וכולם קרו בתוך שבועיים. בלתי נתפס.

"מאז שחזרנו מהיורוליג הפריכות שלנו והשבריריות שלנו באו לידי ביטוי בכל פעם שהפסדנו", הסביר אבן את ריבוי המפלות העונה. "זו היתה רכבת הרים עם עליות וירידות מטורפות. אחד הדברים שהיה חסר לנו בקבוצה זה עוגן ויציבות, ברגע שאין עוגן ויציבות אז התנודות הגדולות מדי. היו לנו משחקים מדהימים ביורוליג, ומצד שני הפסדים בפלייאוף פה ב-20 הפרש. זה היה בעוכרינו".

תבוסה שלא תישכח (אלן שיבר)
תבוסה שלא תישכח (אלן שיבר)

המאמן
המשחק אתמול היה המשחק האחרון של אבי אבן כמאמן מכבי תל אביב, שכן הצהובים מתכננים למנות מאמן חדש ולהחזיר את אבן לתפקידו הקודם. אבן הרוויח לא מעט נקודות זכות אחרי שהצליח לייצב את הקבוצה, אבל מנגד חוסר הניסיון שלו - שבא לידי ביטוי בפלייאוף היורוליג וגם בפלייאוף בישראל - היה בסופו של דבר בעוכריה של מכבי ת"א.

בתוך מכבי, אף אחד לא מטיח את האשמה באבן, שקיבל קבוצה מפורקת אחרי פיטורי יאניס ספרופולוס והוביל אותה לרצף יפה של ניצחונות, עד שנעצר בידי קבוצות טובות יותר ומאומנות יותר. "זה שמכבי ת"א העבירה חצי עונה בלי מאמן אמיתי היא הבעיה", אמרו במכבי. "אבי יכול היה לעשות יותר טוב, זה בטוח, אבל סיום העונה הזה הוכיח כמה מכבי צריכה מאמן מוכח בעונה הבאה".

עבור אבן עצמו, אלו היו ארבעה חודשים לא פשוטים ובלתי צפויים. הוא סיכם אותם כך: "נקלעתי לסיטואציה לא פשוטה במועדון, וכשאני נכנס למשהו אני נכנס בכל הכוח, במאה אחוז ובכל הלב. אני יודע שלא השארתי שניה אחת פנויה לספק, באתי להילחם פה עד הסוף. עמדנו במטרה אחת, את המטרה השניה לא הצלחנו להשיג, אין דרך מתסכלת יותר ועצובה יותר לסיים את המסע הזה".

כשנשאל אבן האם בדיעבד הוא מתחרט שלקח על עצמו את התפקיד, הוא ענה: "בכל מקום שאני אעבוד בו ויקראו לי כשצריכים, אני אגיע. יכולתי לקום ולעזוב לפני חודש, כשסיימנו במקום החמישי ביורוליג, ואז מה? הייתה פה אליפות על הכף, אני מבחינתי בא לעשות הכי טוב שאפשר. הרגשתי שאני עושה מה שאני יכול, זה חלק מהחיים. לפעמים אתה שם את כל הלב בחוץ וזה לא מספיק. אני לא מתחרט על דברים שעשיתי, אני לומד מהם".

אבי אבן. ישוב לתפקידו הקודם (אלן שיבר)
אבי אבן. ישוב לתפקידו הקודם (אלן שיבר)