"רוצה שעל קברי יכתבו: 'היה חבר של מודי'"

(צפו באבי מלר מדבר על מודי בר-און ב"מגרש פתוח" בנגן שלמעלה)
חברים סופדים למודי. מספר שעות אחרי היוודע הבשורה על לכתו של מודי בר-און, הגיע לאולפן "מגרש פתוח" אבי מלר, אחד מחבריו הקרובים ביותר של המגיש והשחקן האגדי.

"זו אבידה בלתי נתפסת. זה אסון גדול מאוד. אישית, אני זכיתי. אני זכיתי להיות לצד האיש הזה. אני גדלתי לצידו, אני חסיתי בצילו. אני למדתי ממנו הכל. למדתי ממנו טלוויזיה, היסטוריה, תרבות אומנות, החיבור של הספורט עם התרבות. ובעיקר מודי, שהיה לדעתי איש הטלוויזיה מספר 1 בארץ, שינה את פני הטלוויזיה ובוודאי שאת פני ערוץ הספורט ושידורי הספורט בארץ. מודי לימד אותנו שאפשר, אפשר לעשות את הטלוויזיה שאנחנו רוצים ואוהבים".

"אני לא מתבייש לומר. התייחסתי אליו בהרבה מאוד מובנים כאליל. היה ראיון שעשיתי בעיתונות ושאלו אותי על חברים, אמרתי שאני רוצה שעל הקבר שלי היה כתוב - "היה חבר של מודי בר-און". זו לא בושה להגיד שאת מעריץ אותו. אבל הוא עצמו לא העריץ את עצמו. הוא היה בגובה העיניים, צנוע".

גם נדב יעקבי נפרד: "מודי החל את דרכו כאיש כדורסל, עם "סל בסלון". לא הכרתי אותו אז, אבל שנה לאחר מכן אם אני לא טועה הוא עבר להגיש את אולפן ליגת האלופות שהיה בחיתוליו. לא היה ברור לאן זה הולך. משהו השתנה בכל האווירה מסביב. נהיה שמח, חגיגה. זה הפך לחגיגה.

אומרים שלכל בן אדם יש מחליף. למודי בר-און אין. אף אחד לא יחליף אותו. יחליפו אותו, כבר החליפו אותו וזה בסדר. אנשים מעולים ומצוינים במה שהם עושים, אבל הוא יצר את הדבר הזה. הוא המציא אותו. הוא עשה את זה במשך למעלה מעשרים שנה בצורה מושלמת מעצם אישיותו. מעצם היותו מודי בר-און עם כל המטען התרבותי, המוזיקלי, הקולנועי, כל העולמות. מודי בר-און עשה עוד עשרות דברים גדולים, ענקיים".

"מבחינתי מודי בר-און הוא אריק אינשטיין של תרבות התקשורת הישראלית. הוא יצר שפה חדשה, מנסים ללכת בעקבותיו. לא כולם יכולים או מצליחים, הרמה מאוד גבוהה. הרף שהוא הציב מאוד גבוה. כמו אריק אינשטיין, שאין מי ששנא, לא שנאו את מודי. הוא היה קונצנזוס, אין הרבה כאלה. הוא ניסה להגיד שכדורגל זה חלק בלתי נפרד מהתרבות. לא לידה. לא תת תרבות. זאת תרבות. כדורגל, מוזיקה, קולנוע, תאטרון, אותו דבר".

"הוא היה איש של אנשים, הכל אנשים. זה כל כך הוא. הוא היה גדול הדור, באמת. הוא היה לא רק חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו, אלא אחד האנשים שהשפיעו על כל אחד מאיתנו. כל מי שיושב כאן, מסביבנו, גם בהנהלה וגם מי שכבר לא פה וכל האנשים מסביב, אין אחד שהוא לא השפיע עליו ושינה לו את החיים".

"יצא לי לדבר איתו, לא הרבה כי הוא רצה לשמור על הפרטיות וכיבדתי את זה. פה ושם דיברנו, העברתי לו מסרים מאנשים שרצו להעביר לו מסרים. אספר לכם יותר מזה, לפני יומיים בגמר ליגת האלופות בפריז, שעה לפני המשחק ולפני שידענו על הבעיות בחוץ התכוננתי למשחק, כבר ביציע, האוהדים שרו בשני הצדדים. עשיתי סרטון, צילמתי את היציעים, פשוט אמרתי למודי שהוא חסר לי פה ובכלל. שלחתי לו. חיכיתי לאיזה תגובה, סמיילי, משהו. כלום. אז הבנתי". צפו בפרידה >>

עידו גור, מגיש "חדשות הספורט", ספד למודי גם הוא ודמע: "הוא גרם לאנשי הספורט להתאהב בדבר הזה. הטקסטים הנוגעים, הקאץ'-פרייזים הבלתי נשכחים, האהבה הבלתי נגמרת, התשוקה, ההגשה הייחודית, הטקסטים האדירים. כמה שהוא אהב טקסטים".

"מודי היה מגדלור, הסתכלנו עליו בהערצה והערכה. במאי, כותב, מגיש על, בעיקר קונצנזוס בכל החברה הישראלית. אולי חשוב מהכל: חבר אמיתי. אחד מאבני היסוד של תקשורת הספורט בארץ ואדם שתרם כל כך הרבה לתרבות הישראלית. שולחים את תנחומינו למשפחתו היקרה. מקווים שאתה מבלה שם למעלה וכותב טקסטים כמו שרק אתה ידעת, כמו למערכונים שבשמיים". צפו >>>