רגע לפני שהיא מתחילה את שלב הפלייאוף בדרבי התל אביבי אחרי ההפסד אתמול (שני) להפועל חיפה, במכבי ת"א עוד מעכלים את אירועי אמש. בינתיים, ג'יימס נאנלי התייחס ברשתות החברתיות לצוות המקצועי של מכבי ת"א: "אבי, פרקינס ונועם היו מעולים בעיני", כתב נאנלי. "כל הזמן היו בקרב מתמשך, אבל הצליחו לעזור לנו להישאר מוכנים. יש שאמרו שהם חסרי ניסיון, אבל אני רואה הרבה ידע בכדורסל, כמה רצפי ניצחונות והופעה בפלייאוף. מישהו צריך להגיד את זה".
הרגע המפחיד של הערב אתמול קרה במהלך המשחק, כאשר אנטה ז'יז'יץ' נפגע בראשו והובהל לבית החולים. היום אחד השחקנים הבולטים של הצהובים, יפתח זיו, שחזר.
זיו אמר: "הייתי על הספסל ברגע הנפילה של אנטה ז'יזיץ' וראיתי אותו נופל, כולם צעקו על הברך או הרגל. לא הבנו מה קורה. ואז הגיע הרגע שבו הוא התחיל לפרכס, זה היה מבחינתי רגע שבו הבנו שקורה משהו קצת מעבר למכה. מיד קפצנו, התאספנו סביבו וניסינו להזיז אנשים, להרגיע עניינים. הרופאים, הפיזיותרפיסטים, כולם קפצו. מהמבט שלי זה נראה שהצילו לו את החיים, אני לא באמת יודע מה היה שם מבחינה רפואית. היו רגעי חרדה לא נעימים".
"חסרי מילים, חסרי תגובות, לא ידענו מה ואיך לעשות. אני אישית הרגשתי שאני לא נמצא שם, לא הבנתי מה קורה סביבי. ראיתי את אנטה שוכב בלי יכולת לשלוט בעצמו. דקות ארוכות, מה עושים? איך עושים? מה הלאה? כבר דיברנו על זה שאי אפשר להמשיך ככה. איך אפשר להמשיך לשחק? להגיב לחבר שלך ששוכב על אלונקה? רגעים שאני לא מאחל לאף אחד לראות, לחוות, להרגיש. תחושות בגוף שמעולם לא חוויתי. לא חוויתי תחושה כזאת".
זיו התייחס להמשך הערב: "פתאום אמרו לנו שצריך להמשיך לשחק, שיש חימום ושצריך לשחק. לא הבנתי מה הלאה, איך אפשר לשחק. עשינו את זה, חזרנו לשחק. אני חושב שהיינו שם, התקבצנו כולם ודיברנו אחד עם השני. אמרנו שלמרות שזה קשה אנחנו נלחם ונביא את הלב שלנו. זה היה מאוד קשה. חווינו משחק כדורסל מטורף, אולי אחד המטורפים ששיחקתי בהם. שתי הארכות, סלים משוגעים, המון לחץ. פלאשבקים כאלו לרגע הזה בחדר ההלבשה במחצית, המון רגעים שהיו יכולים להוציא אותנו מהאיזון. בסוף הפסדנו את המשחק, רצינו להלחם ולנצח בשביל אנטה ובשביל הרוח שלנו כקבוצה".
"אחרי המשחק התקלחנו וטסנו לבית החולים, זה פשוט קרה. מצד אחד זה לא מובן מאליו, מצד שני זה כן. הגענו כמעט כולם ביחד, אחד אחרי השני, לבית החולים. אחד עלה במעלית, השני נכנס. הגענו לחדר. אנטה, ברוך השם, דיבר, חייך, כמו שהוא מתנהל בדרך כלל. לא כל כך הבין מה ואיך קרה, לא זכר מהמקרה. החיוך והאופטימיות שלו אמרו שזה קרה, שממשיכים הלאה, מרגיש טוב. פאולה, ארוסתו, הגיעה לארץ באותו יום וגם עברה טלטלה קלה. היא הייתה שם איתו, קצת יותר רגועה. הוא הרגיע את כולנו. באמת הגענו לשם שחקנים, מאמנים, הצוות, כולם".
זיו המשיך: "אני אישית הרגשתי משהו שלא בטוח שהרגשנו העונה כקבוצה, סוג של משפחתיות בלי מילים. התלכדנו סביב המיטה שלו, דיברנו וצחקנו. אמרנו לו שהיה רגע שם שהוא חצי התעורר כמו הרקולס והתחיל להזיז אנשים, הוא לא זכר את זה. הזכרנו לו כמה הוא חזק. אנטה בסדר. אני חושב שעברנו פה נס, באמת. אני שמח. קמנו היום אחרי שהוא שלח לנו סרטון ואמר שהוא בסדר, הוא יצא הביתה. הפרוטוקול, לפי מה שהרופאים אומרים, זה עניין של ימים. אין משהו חריג. הפנים לפלייאוף. עשינו שיחה קבוצתית, עברנו טלטלה. ידענו שהוא בסדר".
"הפנים קדימה. קרה משהו, לא טרגדיה, אבל קרה אירוע ששיבש אותנו. סוף טוב, אפשר להסתכל קדימה. מגיעים לדרבי בעוד יומיים. הקארמה מחזירה אותנו למשחקים נגד הפועל. מתכוננים, נשים כל מה שעברנו בצד. נבוא ביחד, נלחם. היה רגע בבית החולים שגרם לי להרגיש כאילו אנחנו חבורה של גברים שתמיד תהיה שם אחד בשביל השני למרות כל מה שעברנו. זהו. כל העונה שיחקנו, עם כל הכבוד ליורוליג ולגביע ווינר, בשביל הליגה. הגענו למאני טיים של המאני טיים, הזמן הוא לדבר על המגרש ונתכונן לעשות את זה", סיכם.