מייקל קייזר הוא הרבה דברים. הוא מנתר מצוין, חוסם נהדר וגם הפך לחביב אנשי ליגת האלופות הודות לסרטוני ההילייטס שהוא מספק העונה. הסנטר חווה עונה ראשונה טובה במדי הפועל חולון עם ממוצעים נאים של 10.5 נקודות למשחק ו-5 ריבאונדים. "מחוץ לפרקט אני רגוע, שקט מאוד, רוצה לוודא שכולם רגועים ונהנים", סיפר קייזר בראיון לערוץ הספורט. "בתחילת העונה קניתי לכולם כובעים וחולצות, להראות הערכה לשחקנים. הייתי בהמון קבוצות, אבל מה שיש פה הוא מיוחד. אני רוצה להשאיר חותם בהפועל חולון".
הדבר המיוחד הזה שקייזר מדבר עליו לא היה כל כך מיוחד בתחילת העונה. ההתחלה תחת המאמן האיטלקי מאוריציו בוסקאליה הייתה לא פשוטה וחדר ההלבשה היה אז בקרשים. אבל היום, כולם מבינים שאפשר להשיג יותר. "הייתה לנו תחילת עונה מאוד לא פשוטה", נזכר קייזר. "המון עליות, ירידות ותסכול. כשגודס הגיע, הכל השתנה. הוא היה שחקן, הוא מבין אותנו, זה אחד המאמנים הטובים שהיו לי. גודס מאמין בי גם כשפחות הולך. הדבר הגדול שהוא עשה זה לחבר אותנו, כי לפני כן לא היינו מחוברים. היו לו המון משימות כשהוא הגיע, אבל את כולם הוא צלח".
לא מעט פעמים במהלך העונה, בעיקר כשסטיב זאק מקבל את המנוחה, מייקל קייזר מתפקד כסנטר היחיד של הקבוצה. הוא לא מתנער מאחריות ויודע שלפעמים הכל נופל עליו: "לא פשוט לפעמים להיות היחיד בעמדה הזו, אני יודע שיש הרבה על הכתפיים שלי, אבל לא אשקר שלפעמים אני אוהב את זה. שיחקתי הרבה בעמדות 4-5 ואהבתי את זה מאוד. אני אתן את הכל, לא משנה אם אשחק דקה או שלושים דקות. אני מאוד נהנה בהפועל חולון – כל מה שקורה פה מאוד יקר לליבי".
באופן אישי, לא הכל הלך חלק עבור קייזר. הוא נולד למשפחה קשת יום וראה איך אחד מהאחים שלו נכנס לכלא כשהיה צעיר. "אמא שלי (מישל קייזר, נ.פ) גררה אותי לכדורסל. במשפחה בה גדלתי הכל היה קשה, כדורסל היה הדרך החוצה. גבהתי במהירות וידעתי שזה יקרה. הכדורסל הציל לי את החיים. אמא שלי שמה אותי במקום הראשון ונתנה לי הכל, גם שלא היה לה מה לתת. בזמן שהכל היה נורא סביבה, היא הייתה שם בשבילי. ראיתי אותה עוברת המון קשיים ורציתי מאוד להצליח רק כדי להעניק לה חיים טובים. זה אחד הדברים המאושרים שעשיתי בחיים, אם לא המאושר שבהם". סיפר קייזר.
כיום הוא גר בארץ לבד, כשמדי פעם זוגתו ובתם המשותפת מיה מגיעות לבקר. "מיה כל כך נהנית לראות אותי משחק", הוא מספר עם חיוך מאוזן לאוזן. "מאוד קשה לחיות בצורה הזאת, זר לא יבין זאת, אבל היא נהנית מהמשחקים ורוקדת בלט כשהיא מגיעה לארץ. היא כל הזמן אומרת לי כמה דאנקים אני צריך לעשות וכשאני עושה אחד אני תמיד מסתכל עליה. היא הכוח שלי".
כשקייזר הגיע לארץ לבד והיה לו קשיים בהתאקלמות, שני שחקני הקבוצה אימצו אותו - אופק פוגלמן ועידו רומי הצעירים. "אין שבת שאני לא איתם, אין חג שהם לא מזמינים אותי לעשות ביחד", הוא סיפר. "כשהגעתי, הרגשתי שאני המנטור שלהם, הם רואים בי כאבא. הם גרמו לי להרגיש בנוח בישראל כשלא היה אף אחד סביבי, אזכור את זה תמיד. לא משנה מה יקרה העונה, ישראל והאנשים פה תמיד יהיו יקרים ללבי".
קייזר יודע שיש עוד הרבה עבודה העונה, אבל לא מפחד לצאת בהצהרות: "הוכחנו העונה שהכל אפשרי. זה תלוי אך ורק בנו, ולא באף אחד אחר. עשינו היסטוריה, אבל הספר עוד לא גמור, אני רוצה להמשיך אותו. מה שבטוח זה שיהיה קרב ונבוא מוכנים כמו לכל משחק עד עכשיו בליגת האלופות - רק צריך להאמין".