תוך 48 שעות: כך הוקמה וקרסה הסופר ליג

לפני שנה בדיוק ובמשך 48 שעות עולם הכדורגל רעש וגעש. ההכרזה על הקמת הסופר ליג והפרידה של 12 מועדונים גדולים מהמונופול של אופ"א ופיפ"א יצרו מחאות עצומות של אוהדי כדורגל באירופה ובעולם כולו. אבל לא רק זה: שחקנים בכירים התבטאו בפלטפורמות שונות בתקשורת, בעלים ונשיאים ספגו איומים קשים ובעולם כולו ריחפו לא מעט סימני שאלה על כל ההשלכות של המהלך הזה - מבחינה כלכלית, חברתית וספורטיבית. ואז, אחרי יומיים בלבד, הכל קרס. אז מה בדיוק קרה שם?

בסופו של דבר האופי הבין לאומי של הכדורגל, בעיקר של הקבוצות בליגות הטובות ביותר בעולם, הוא מה שהפך את הענף הזה לפופולארי ביותר. קבוצות פאר מאירופה מתחזקות בשחקנים מדרום אמריקה, אפריקה, אסיה וכל מה שביניהן, וזה מושך קהל עצום מכל כך הרבה קצוות של התבל. מועדונים כמו ליברפול, ברצלונה, פ.ס.ז', באיירן מינכן ועוד זוכות לאהדה בקנה מידה גלובלי ממדינות כמו סין, אוסטרליה, הודו, ניגריה וברזיל, וכל המספרים האלה מובילים לזרימה בלתי רגילה של כספים בעקבות זכויות שידור.

ומנגד, יש את האופי המקומי יותר, של קבוצות עם סיפורים היסטוריים שהוקמו בשכונות קטנות או בעיירות נידחות. כדורגל של ליגות פחות מוכרות בהן מדי פעם יש הבלחה של שנה אחת בה קבוצה פורחת ומקבלת במה גדולה יותר. הקונפליקט הזה בין הכסף הגדול לרומנטיקה ריחף באוויר במשך עשורים שלמים, וכעת זה התפוצץ עם ההתפתחויות בהקשר של הסופר ליג. ומה קורה כשמחברים משקיעים אמריקנים קפיטליסטים עם אוליגרכים רוסים, שייח'ים עשירים מהמפרץ והטייקונים הגדולים של אירופה? ניסיון להשתלט על העניינים וליצור מפעל סגור של הקבוצות הכי טובות בעולם.

החלק היותר מסקרן הוא איך הכל התרסק תוך יומיים, וזה נוגע לכל הרעש שנוצר מסביב לסאגה, אבל גם לדברים שקרו מאחורי הקלעים כשהכל רק התחיל. לדוגמא, בספרד, נשיא הליגה חבייר טבאס נפגש עם נשיא ברצלונה החדש-ישן ז'ואן לאפורטה בשבוע שעבר, שם טבאס נחשף לראשונה לתכנית של הקטאלונים. זה לא היה מידע חדש מדי, שכן כבר זמן מה היו דיבורים על האפשרות של הקמת הסופר ליג, אבל הפעם הבין טבאס שזה הרבה יותר קרוב וריאלי. לפיכך, הוא היה האיש שהפעיל את האזעקה ושוחח עם ראשי ליגות נוספות ברחבי היבשת וכן עם אלכסנדר צ'פרין, נשיא אופ"א, הארגון שהיה יכול להפסיד הכי הרבה מהדבר הזה.

צ'פרין נשמע מזועזע, שכן אנדראה אניילי, נשיא יובנטוס ויו"ר התאחדות המועדונים האירופיים, הבטיח לו שהדיבורים שהיו עד כה הם בגדר שמועה. רק יום לפני אותה פגישה, אניילי סיכם עם אופ"א על רפורמות חדשות לליגת האלופות, המפעל הבכיר בכדורגל האירופי כיום. הסיפור הזה הסעיר את צ'פרין, שהוא הסנדק של הילדים הצעירים של אניילי, וכשהאיטלקי לא ענה לטלפונים של הסלובני, האחרון ניסה גם את אישתו של נשיא יובה. רק לאחר שלוש שעות הוא קיבל ממנו טלפון בחזרה, עם עוד הבטחה שכלום לא קורה. צ'פרין ביקש שתצא הודעת הבהרה על כך, ואניילי הסכים. כל זה קרה בזמן שנשיא אופ"א נמצא ברכבו, בנסיעה מלובליאנה למשרד בשווייץ (8 שעות), ולכן הוא ביקש מאניילי לסדר זאת. אולם, זה לא קרה, ואז האיטלקי הפסיק עם ההתקשרות וכיבה את הטלפון.

אין ספק שהמצב הכלכלי של הכדורגל כולו תלוי במועדונים הגדולים ובנאמנות מסוימת שלהם. גם בליגות מקומיות כמו הפרמייר ליג באנגליה או לה ליגה בספרד, וגם מפעלים בין לאומיים כמו ליגת האלופות, מסתמכות ומסתמכים על הנוכחות של האליטות. זה מושך קהל, וקהל מושך זכייניות שידור, ספונסרים וכסף גדול. בלי כל זה, גם הקבוצות הקטנות יותר עלולות לספוג מכה רצינית. את כל זה הבין צ'פרין, שהמשיך במסע הטלפונים שלו כדי לצעוק את הסכנה, להודיע עד כמה האיום הוא ממשי. משם החלה המתקפה חסרת התקדים של אופ"א וכל שאר הגופים שהיו יכולים לחטוף נזק נגד אותם מועדונים.

אגב, לא כל המועדונים היו שותפים מלאים לכל התכניות והצטרפו רק כשגילו על ההתקדמות ביום שישי האחרון. מנצ'סטר סיטי וצ'לסי למשל קיבלו התראה של יום, והקברניטים שם היו צריכים לקבל החלטה מהירה. דבר דומה קרה עם באיירן מינכן ופ.ס.ז', שכזכור החליטו לא לחבור לליגה בינתיים. בהמשך, החדשות הודלפו החוצה ואירופה כולה השתגעה מרוב רעש תקשורתי. זה בדיוק מה שחששו ממנו ראשי המיזם, שבשיחות סגורות ביניהם רצו אולי לדחות את ההודעה עד לקיץ. אולם, כאן נכנס לתמונה פלורנטינו פרס, נשיא ריאל מדריד והעומד בראש של המפעל החדש. הוא היה נחוש להשיג את החתימות של המועדונים האחרונים שהיססו, ולאחר מכן 'לחץ על הכפתור' שגרם להתפרצות.

מאותו הרגע, הקו היה ברור - 12 הקבוצות שבחרו להצטרף לסופר ליג היו לבד ללא שום תמיכה. בינתיים, צ'פרין עירב כמובן את נשיא פיפ"א ג'יאני אינפנטינו. כל הפעולות של האנשים החזקים ביותר בענף היו על מנת להראות לעולם את ההשלכות של הקמת ליגה כזאת, וגם את הדרך בה הכל קרה. נשיא אופ"א כינה בראיונות רבים את אניילי "נחש" ואת אד וודוורד (מנכ"ל מנצ'סטר יונייטד) "שקרן". "מי שהכי אכזב אותי הוא אניילי", הוא אמר. "אף פעם לא ראיתי מישהו משקר כל כך הרבה ובעקביות כזאת".

במקביל, מועדונים שונים באנגליה, ספרד ואיטליה קיימו ישיבות כדי לחשוב כיצד מגיבים ל'נטישה' של אותן קבוצות חזקות מורדות. בישיבה גדולה באנגליה בכיר מברייטון הקריא הודעה של יו"ר טוטנהאם דניאל לוי, בה הוא מביע צער וחרטה על המהלך, אך הנוכחים האחרים בישיבה לא היו מעוניינים לשמוע. גם בסרייה א' בכירים יצאו נגד יובנטוס, מילאן ואינטר. כנראה שבאנגליה ההשפעה הייתה הגדולה ביותר, לנוכח העובדה שחצי מהמיזם הכיל קבוצות מהממלכה. המחאות של אוהדים שחסמו אוטובוסים של מועדונים, החולצות שבלידס הניחו בחדר ההלבשה של ליברפול והאיומים שספגו מאמנים ובכירים בצוות המקצועי של חלק מהקבוצות - כל זה היה רק קצה הקרחון.

כל זה הוביל לכך שראשי המועדונים האנגלים החלו לפקפק בהחלטה לפתוח את הסופר ליג, וכשפלורנטינו פרס עלה לראיון ב"אל צ'ירינגיטו" שם הוא הסביר את הסיבות למהלך ועד כמה הדבר הזה "יציל את הכדורגל" כלשונו, האנשים החזקים בכדורגל האנגלי לא כל כך יצאו בהצהרות לטובתו. הסנקציות שבאופ"א ופיפ"א הצהירו לצד הביקורות הנוקבות מכל כיוון הובילו למועדונים הראשונים לשקול את העזיבה של המפעל, והן היו תחילה צ'לסי ומנצ'סטר סיטי.

"חברים, עשיתם טעות חמורה", פנה צ'פרין לאותם 12 מועדונים מורדים מול המצלמות. "יש שיגידו שזה מונע מחמדנות, אחרים יגידו שזה בורות, חוסר אכפתיות או כל דבר אחר. זה לא משנה. מה שכן משנה זה שיש לכם עדיין זמן לשנות את דעתכם. כולם טועים". וכך, בסופו של דבר, הם שינו את דעתם. כמו כדור שלג, הסופר ליג התגלגל לתהום כשקבוצה אחר קבוצה (תחילה האנגליות ואז האיטלקיות ואתלטיקו מדריד) נטשו את הספינה, ובכך הליגה הפכה ללא רלוונטית יותר והושהתה. צ'פרין חזר את הדרך משווייץ ללובליאנה, וסגר את 48 השעות הכי מטורפות בחייו כנראה עם חיוך על הפנים.