זה לא הגיל: סיפור ההצלחה של רועי לוין

איך שלא ננסה להסתכל על זה, כשבוחנים את הסיפור של רועי לוין, מאמנה של הפועל פ''ת לנשים בכדורסל, האסוציאציה הראשונה שעולה בהקשר אליו הוא נושא הגיל. "אני אעשה לך את זה מאוד פשוט. אני עוף מוזר בכדורסל הנשים, אנשים לא תמיד ידעו לאכול אותי", סיפר לוין, שבגיל 28, ובעונתו הראשונה כמאמן ראשי ברמת מקצוענית, הצליח לקחת קבוצה ששנה שעברה נלחמה על הישארות בליגה, ובניגוד לציפיות הפך אותה לקבוצת פלייאוף עליון.

למרות שהוא בוחר לתאר את עצמו כ"עוף מוזר", בשיחה עם לוין קשה להבחין במה זה בדיוק בא לידי ביטוי. הוא אמנם נושא בתואר הלא רשמי של "המאמן הצעיר בליגה", אבל עם קילומטראז' של 12 שנים בתחום האימון, קשה להרגיש שהוא עדיין חווה כאבי גדילה, בעודו מנסה להסתגל לעמדה שלו בענף: "כבר בתור ילד כשהייתי שחקן נמשכתי לרעיון של להיות מאמן, ובגיל 16, תוך כדי ששיחקתי במחלקת הנוער של קבוצת הכדורסל בקריית אונו התחלתי לאמן ילדים". מכיוון שאת שירותו הצבאי העביר בבסיס תל השומר, לוין המשיך לאמן גם בתקופת הצבא, וממש לקראת סוף השירות הגיע הקפיצה הגדולה שלו.

"התקשר אליי רועי לזר, שהיה מאמן שלי גם בנוער והציע לי לבוא להיות עוזר מאמן שני בפ''ת, בלי כסף, ולקחתי את זה. לזר ידע שאני חזק בצד הטכני ויש לי נגיעה למחשבים, אז הפכתי להיות אחראי על הדוחות סקאוטינג בקבוצה", למעשה כך המשיך לוין לבסס את עצמו יותר בכדורסל, כשהוא לוקח כל הזדמנות שנותנים לו בלי לחשוב פעמיים.

"אחרי פ''ת, לזר הציע לי להיות עוזר מאמן שלו בהפועל ראשל''צ והלכתי על זה. בסוף השנה השנייה שלי בראשל''צ הגיעה אליי הצעה להיות מאמן בקבוצת הנערות באקדמיה. זאת עבודה 24/7, אתה עובר ממש לחיות בוינגייט, עושה שלושה אימוני בוקר בשבוע, אתה ממש חי עם הקבוצה והופך להיות אמא ואבא של השחקניות, ההורים נותנים לך את הילדה ביום שבת בערב, ומקבלים אותה חזרה בחמישי. כבר הייתי במסלול להתקדם בכדורסל נשים בליגה, אבל החלטתי ללכת על זה, וזאת הייתה אחת ההחלטות הכי טובות שקיבלתי".

תוך כדי העבודה בנבחרות לוין בנה לעצמו שם של איש סקאוטינג וערך וידאו לכמה קבוצות בליגת העל. לוין, שהיה אחראי על הסקאוטינג בפ''ת בשנה שעברה, קיבל הצעה ממה שהיה מאמן דאז, גיל סלע, להיות עוזר מאמן, וגם הפעם, לא מיצמץ כשקיבל החלטה: "הייתי עוזר מאמן, ולקראת סוף העונה עזבתי את כל שאר העיסוקים שלי כדי להתרכז בקבוצה. המצב שלנו בטבלה התחיל להסתבך, ואני רואה שזה משפיע על גיל. הוא אחד האנשים הכי טובים שאני מכיר, והיה לו קשה לסחוב הכול, במיוחד כשהוא גם המנהל של הקבוצה, ועוד מורה בבית ספר במהלך היום, ככה שהרגשתי שהמצב התחיל להכביד עליו. לקראת סוף העונה הוא התחיל לתת לי יותר ויותר סמכויות, גם באימונים, וגם בזמן משחקים. היה לנו משחק מכריע מול רעננה, וממש לפני גיל שאל אותי: "אתה רוצה להוביל את המשחק?" ואמרתי לו שכן".

פ''ת ניצחה את אותו המשחק והבטיחה את ההישארות שלה בליגה, ולוין, שבגיל 27 מצא את עצמו עומד על הקווים במשחק הישרדות בליגת העל, הרגיש שזה הזמן שלו: "אמרתי לגיל לפני המשחק שאם אני משאיר את הקבוצה בליגה, אני רוצה חוזה לעונה הבאה, והוא ישר ענה שכן. ניצחנו ב-11 הפרש את המשחק, ולאחר מכן הלכתי עם גיל ואשתו למסעדה, וממש שם הוא דיבר עם הצוות סושיאל אצלנו שיוציאו הודעה שאני הולך להיות מאמן בעונה הבאה. להגיד לך שלא היו לבטים, ברור שכן. ביני לבין עצמי חשבתי המון על האם אני באמת מוכן לזה, אבל התייעצתי עם לזר, שהוא באמת האיש הכי קרוב אליי בכדורסל, והוא אמר שאין לי מה להתלבט, אני חייב ללכת על זה".

אמנם את השם שלו לוין בנה בכדורסל הנשים, אך לאורך השנים, וגם כיום במחלקת הנוער של עירוני קריית אונו, הוא מאמן בכדורסל גברים: "לאמן כדורסל נשים וכדורסל גברים זה שונה, אין ספק. צריך לשים לב לאיך אתה אומר דברים, לטון, לבחירת המילים. לטוב או לרע, בנות מגיבות רגשית שונה מגברים, ואני למדתי את זה טוב מאוד העונה. אצל הבנים אני יותר חופשי באיך שאני מדבר איתם, גם ברמת הצעקות שלפעמים צריך להרים, וגם בצחוקים. שלא תחשוב, גם כאן אני קשוח עם השחקניות, אבל חשוב מאוד לעשות את זה בחוכמה".

המעבר העונה מעמדת העוזר, למאמן הראשי אילצה אותו גם לעשות סוויץ' בראש, ולמרות שהוא קרוב בגיל למרבית השחקניות, הוא מסביר שכשמגיעים למגרש, הוא שם את זה בצד: "כעוזר מאמן הייתי הרבה יותר סחבק של השחקניות, אבל ידעתי שכדי להיכנס לתפקיד לזה כמו שצריך, אני חייב לעשות שינוי, והשינוי הזה היה קשוח. אתה יכול לשאול חלק מהשחקניות. אני הרבה פחות נחמד משהייתי, ויכול להיות שחלק מהאנשים פחות יאהבו אותי אבל זה בסדר, זה חלק מהתפקיד".

קפטנית הקבוצה הדר חדד (22), שהכירה את לוין כמאמן בנבחרת הנערות,  סיפרה שגם עבורה לראות אותו עושה את השינוי הזה היה קשה לעיכול: "אני אוכלת ממנו צעקות העונה שבחיים לא קיבלתי, אבל בסוף הוא יודע להוציא מאיתנו את הטוב ביותר, ואנחנו באמת הפכנו להיות משפחה. אני יכולתי לשחק בקבוצות אחרות שגם הציעו לי יותר כסף אבל בסוף החלטתי להגיע לכאן, ורועי היה אחד מהשיקולים שלי במעבר".

השיחה עם השניים מתגלגלת גם לנושא הסטטוס של השחקניות הישראליות, וכאשר חדד מציינת ש:"רציתי להגיע לקבוצה שבא אני יודעת שאני גם אוביל כדור, לא לעמוד בצד ולחכות כדור לזריקה", לוין מציג את עמדתו בנוגע לפערים בסטטיסטיקות בין השחקניות הזרות לישראליות בליגה: "הציעו לי בהתחלה מתאזרחות לקבוצה, אבל סירבתי ובחרתי דווקא לשחק עם יותר ישראליות בקבוצה. כרגע צריך להגיד את האמת, אין מספיק ישראליות טובות, אבל כדי שזה יקרה צריך להוריד את מספר הזרות בקבוצה לאחת או שתיים בקבוצה, לחסל את הליגה הלאומית כדי שהקבוצות יתמלאו בישראליות בסגל. אין ספק, בכמה שנים הראשונות הרמה תרד, אבל עוד 5-4 שנים אנחנו נראה יותר שחקניות ברמה גבוהה".

וההחלטה לתת יותר קרדיט לישראליות כמו חדד ואיילה רוט אכן הוכיחה את עצמה. למרות שתקציב הקטן ביחס לקבוצות הבכירות בליגה, פ''ת הצליחה לסיים במקום השישי על חשבון הקבוצה של המנטור שלו, רועי לזר מאמן מכבי ר''ג. "בראיון שעשיתי בתחילת עונה אמרתי פאק איט, אנחנו רוצים להגיע לפלייאוף עליון" סיפר לוין, "עמדנו בזה, השחקניות באמת התעלו על עצמן במאני טיים". שלושה משחקים אל תוך שלב הבית העליון פ''ת מחזיקה במאזן של ניצחון אחד ושני הפסדים, ולמרות שעמד בהבטחה שלו מתחילת העונה, עוד לא ידוע אם לוין ימשיך לעמוד על הקווים בעונה הבאה, במיוחד לאור העובדה שקיבל את תפקיד מנהל ליגת העל לתיכונים במחוז גוש דן.

"עוד לא דיברנו על העונה הבאה, ועדיין לא קיבלתי עם עצמי החלטה בנושא. המקום הזה מושלם מבחינתי, גיל סלע באמת נותן לי את המיטב כדי להצליח, ואני מאוד מחובר לקבוצה ולשחקניות". ובמבט אל עבר העתיד הרחוק, למרות שלוין נראה במסלול הבטוח להפוך לאחד המאמנים המובילים בארץ, הוא עדיין מתקשה להגיד מה באמת החלום הגדול: "להגיד לך אם אני מעדיף להתקדם בכדורסל גברים או נשים?", המאמן שבקרוב יחגוג 29 תופס את הראש ומתמהמה עם תשובה, "קשה לי להגיד, לכל ענף יש את היתרונות שלו, ואני באמת נהנה בשניהם. להגיד לך שאני חולם בלילה שאני עומד על הקווים ומאמן ביורוליג? התשובה תהיה לא. אולי  אני אבחר להישאר באימון, אולי ללכת לתחום של ניהול, אני לא יודע להגיד כרגע. אני עדיין לא החלטתי מה אני רוצה לעשות כשאני אהיה גדול".