סיאט ארונה 2022 - חיזוק באופי ובבטיחות

ארבע שנים חלפו מאז עלתה הסיאט ארונה על כבישי אירופה. 350 אלף מכוניות בגרסאות שונות כבר נעות בכבישים, והקרוסאובר הקומפקטי (הקטן שבדגמי הקרוסאובר של סיאט לצד האטקה והטראקו) עושה עכשיו צעד חשוב לגיבוש אופי משלו שצריך להציב אותו מול הדגמים היריבים בשוק הרכב כמו יאריס קרוס, אופל מוקה, יונדאי קונה וסיטרואן C3 איירקרוס. הצעד החדש הזה של הסיאט ארונה 2022 לגיבוש האופי והמקום שלה, היה הכרחי לאור התחרותיות הגדולה שממשיכה להתחזק, אבל זה לא היה ממש קל. בתחילת הדרך המכונית קיבלה את הכינוי “איביזה על עקבים” והייתה בעיני העם גרסה משפחתית פרקטית ובורגנית לאיביזה התוססת והצעירה. לאחר מכן היא הייתה “האחות הקטנה של האטקה” לטובת אלה שחיפשו קרוסאובר פרקטי בתקציב קטן יחסית.

עכשיו היא נמצאת כבר במקום אחר, בייחוד אחרי מתיחת הפנים הקוסמטית הבולטת שלה וגם השדרוג הטכנולוגי בתחום הבטיחות שמציבים אותה בקו אחד עם הסטנדרט הנוכחי בעולם הרכב שבו חוויות הנהיגה והנסיעה ובטיחות הנוסעים ברכב נמצאים בראש רשימת הדרישות לצד העיצוב שחייב להיות מיוחד. אבל כל אלה פוגשים אותה בדיוק בתקופה הכי מאתגרת של תעשיית הרכב בעידן הנוכחי, כאשר היצרן הספרדי משנס מתניים במאמץ אדיר להשיג את הרכיבים והמכלולים החשובים בכדי לייצר את המכונית שנכנסה למרכז שדרת המכירות של המפעלים ממרטורל שבספרד ולמעשה להמשיך את המומנטום המצוין שהארונה הביאה איתה.

טכניקת הטרפז ההפוך
בכדי ליצור אפקט שיצוד את העין - ובעיקר ימשוך את תשומת הלב של אלה שמכירים את סיאט וגם את האחרים, החליטו המעצבים ליצור משהו שונה בחזית של הארונה. משהו שיגרום למי שחולף מולה להשתהות לרגע, לקלוט שמשהו השתנה שם, לחפש את ההבדלים ואז לגלות שבעצם המהפך נמצא בגריל הטרפזי הענק של המכונית. נוסח זה תמיד היה עם הבסיס התחתון הארוך מול הבסיס העליון הקצר בעיצוב טרפזי קלאסי, אך כעת העיצוב התהפך והטרפז ניצב על קודקודו ולא על בסיסו, וכל זה חייב את המעצבים לשנות את החזית כולה; הפגוש הקדמי של הארונה סטייל שהגיעה למבחן הוא פגוש חדש עם פתחים מעוצבים ועם שני פנסי ערפל במרכז, מה שמעניק למכונית אופי יותר הרפתקני (קצת בהשראת קופרה?) מאשר הקווים החדים והחלקים שהיו בעבר וזה יוצר את האופי החדש של הארונה המעודכנת.

אם החזית קיבלה נוכחות אחרת, הרי שבזנב אין שינויים משמעותיים. ובכל זאת, הארונה מקבלת את המיתוג של השם שלה בלטינית בסגנון כתב יד כמו במכוניות האחרות של סיאט שנבדלת משאר המכוניות בקונצרן. גם הדיפיוזר התחתון עם פתחי הדמה של מערכת הפליטה עבר עדכון אבל הקוסמטיקה שם פחות מרשימה. תוסיפו את תאורת הפנסים האחורית וגם הקדמית שהפכה לתאורת LED (אם כי לא FULL LED) וזה בתוספת של חישוקי גלגלים במידה 16 אינץ' בעיצוב אלגנטי וכמה גוונים חדשים שלא היו עד עתה כמו למשל ירוק הסוואה צבאי ומיוחד, כל זה משלים את השינויים בעיצוב שלה. לטעמנו, מדובר במהלך נאה שגם מצליח ליצור את ההבדל בין הגרסה הקודמת לגרסה המעודכנת ואכן מצליח במשימה של חיזוק האופי של הארונה. העיצוב החיצוני שלה נאה ואלגנטי לטעמנו ואין בה צעקנות מוגזמת אם כי פחות התחברנו לפנסי הערפל בחזית, הם מודגשים יתר על המידה והשימוש בהם כאלמנט שמבחין בין הגרסאות קצת מיותר לטעמנו.

הפתעה בסביבת נהג
תא הנוסעים של הארונה סטייל לא עבר מהפכה של ממש, ובכל זאת יש שם משהו חדש שכבר היה צריך להגיע, וגם הפתעה קטנה ומעניינת שרומזת על מה שצופן העתיד במכוניות הבאות של סיאט (וכנראה גם בשאר המכוניות של תאגיד פולקסוואגן אאודי). אמנם, המידות של המכונית נותרו כשהיו והארונה ממשיכה להיבנות על אותה פלטפורמת MQB המוכרת כשענייני חשמל והנעה אלטרנטיבית עדיין רחוקים ממנה מרחק רב. לכן, כל מה שהיה בהיבט מרחב מחייה מלפנים ומאחור לרבות נפח תא המטען הנדיב במידה 400 ליטר נותר כשהיה.

ועדיין, האיכות הטובה של החומרים והאיכות הגבוהה של ההרכבה מדברים בעד עצמם, אם כי אין מה לצפות כאן בגרסת “סטייל” לסממנים יוקרתיים שיגיעו בגרסת FR בעתיד. את הגוונים הכהים אשר שולטים בכל מה שקורה במפלס התחתון ובמושבים של המכונית, שוברים העיטורים הצהובים סביב פתחי המיזוג בקונסולה המרכזית, (באיביזה ובגרסאות אחרות הטבעות מגיעות בגוון אדום בתוספת לעוד כמה עיטורים כאלה) ונוסף מפלס לבן שחוצה לרוחב הדשבורד וזה מתווסף לקורות הקדמיות ולתקרה הבהירה שמעניקים תחושה יותר אוורירית גם ללא גג פנורמי או חלון שמש. פתיחת הדלתות האחוריות איננה רחבה מספיק ועבור נוסע מבוגר נדרשת פעולת השתחלות למושב האחורי.

בטיחות משודרגת אבל עם כוכבית
בסיאט סיימו סופית עם מערכות הסיוע לנהג בדמות מובילאיי בהתקנה מקומית וכעת הכל נמצא בתוך מערכות הרכב. אלה מקוריים ישירות מפס הייצור, לרבות פנסים קדמיים עוקבי פנייה, מצלמה ורדאר עם בקרת שיוט אדפטיבית וכפועל יוצא מכך הארונה כוללת שינויים גם בגלגל ההגה שממנו מופעלת מערכת בקרת השיוט באופן מלא וזה מגיע במקום אותו מוט קטן ונסתר שהיה מצד שמאל של ההגה, אחד הדברים הכי פחות אינטואיטיביים שהיו במכוניות של תאגיד פולקסוואגן לסוגיהן, ולשמחתנו זה הולך ונעלם ומתכנס לתוך ההגה כמו שצריך להיות.

גרסת סטייל איננה מצוידת במנופים מאחורי ההגה להחלפת הילוכים וגם לא במתג בחירת מצב נסיעה, את אלה נמצא כנראה בעתיד בגרסת FR, וגם לוח השעונים עדיין אנלוגי ובמרכזו מסכון מידע אודות מצב המכונית, מערכות הרכב הפועלות, מחשבון דלק ועוד כמה נתונים, אם כי כל אלה מוצגים בצורה צבעונית וברורה יותר במסך המולטימדיה הצף והרחב שממוקם במרכז הקונסולה הראשית, מסך חד באיכותו ונקי מכפתורים שפועל בלוגיקה שצריך ללמוד אותה כולל תפריט קיצורי דרך ועליו אפשרות למערכת מקומית עם שיקוף לטלפון סלולארי.

מה עוד?

בין הדברים שאהבנו לקבל כבר בגרסת סטייל אפשר למצוא את מערכת בקרת האקלים הדיגיטלית, את מערכת זיהוי שטחים מתים וגם משטח טעינה אלחוטי לטלפון הנייד. אולם, חיישנים קדמיים ואחוריים אין בנמצא (אלא בתוספת מחיר) ומצלמת נסיעה לאחור ברכב המבחן היא בהתקנה מקומית בתוספת מחיר מקומית או בהלבשת שדרוג מהמפעל בתוספת מחיר. בלם החניה עדיין מכאני ומסעד היד בין המושבים לא כל כך שימושי מפאת מיקומו וגודלו המזערי כאשר מתחתיו מסתתר שקע 12 וולט במיקום לא ברור להבדיל משני שקעי טעינה קדמיים ויעילים.

דומה שמעצבי החלק הפנימי של הארונה נעצרו לגמרי בכל עניין יצירת תאי אחסון בדלתות או במקומות אחרים וחבל שמכונית שעל דגלה נמצא (גם) ערך השימושיות, רחוקה מזה בעניין המקומות בהם ניתן לאחסן פריטים יומיומיים שנחוצים לכל נסיעה, בטח אם יש ילד במשפחה. לסיום פרק זה, נוסיף כי המחיר של המכונית מתייחס רק לצבע לבן, וכל צבע אחר יגיע בתוספת של 2,000 שקלים נוספים ואם תרצו להתפנק בצביעה דו גוונית, תצטרכו לקנות את גרסת FR.

אל תגעו לי במנוע
סיאט נכנסים באיטיות לעולם החשמלי ופרט ללאון פלאג אין, או לדגם בורן החדש של מותג קופרה, אין עדיין בשורות משמעותיות בתחום, והס מלהזכיר את הגרסה המחושמלת של הסיאט טראקו. בזמן שיצרנים אירופאים אחרים מעלים הילוך בחישמול מכוניות עירוניות בסגמנט A או בסגמנט B, כאן עדיין משתמשים ביחידות כוח מהמלאי ובתיבות ההילוכים המוכרות בטכנולוגיית DSG עם 7 הילוכים בהתאם לטעמו של הנהג הישראלי מוכה הפקקים, כאשר צריכת הדלק המוצהרת היא 6 ליטרים ל-100 ק”מ. הגרסה הראשונה שנוחתת בישראל, רמת גימור סטייל, מציעה מנוע טורבו בנזין בנפח 1.0 ליטר בהספק 110 כוחות סוס ומומנט של 20.4 קג”מ. מהנדסי סיאט לא התעכבו על שיפורים במערכת ההיגוי או במערך המתלים ובולמי הזעזועים ולכן אנחנו מקבלים גם כאן את אותם מכלולים כמו בגרסה הקודמת, אם כי אין לנו על מה להלין, שכן אלה עבדו היטב וכך גם הפעם.

חוויית הנהיגה והנסיעה במכונית נוחה - ויש תרומה לצמיגים שמורכבים על חישוקי 16 אינץ'. המכונית מנצלת היטב את מערך המתלים והבולמים שלה ודילוג קליל ופשוט על כל פס הרעדה מוכיח את זה כשנוסעים בעיר וזה לא משתנה והופך לקופצני כאשר המהירות עולה בכבישים בין עירוניים. הביצועים של הארונה מפתיעים בזריזותם בעיקר בזכות גמישות המנוע, והתאוצות שמגיעות אחרי השתהות קלה של הטורבו מאפשרות לבצע עקיפות ללא חשש. ההיגוי שלה נעים במיוחד גם אם ההגה מרגיש לעיתים במהירות נמוכה קל מהרגיל (בזכות התגבור שלו) ואין לו את המשקל שנותן משוב מלא, אבל אין בזה בכדי להעיב על ההרגשה הטובה וככל שהמהירות עולה התחושה משתפרת.

תיבת ההילוכים עושה את העבודה בצורה חלקה וטובה וזה מצטרף לעבודת המנוע, אם כי מלאכת בידוד הרעשים עדיין לא מספיק טובה ורעשי הרוח, מאמצי המנוע ותהודת בתי הגלגלי והמגע שלהם באספלט חודרים פנימה ויוצרים רעש קבוע. לא מדובר בתדר גבוה בעוצמה גבוהה אבל זה נמצא שם כל העת. אחרי 3 ימי נסיעה משולבת עירוני ובין עירוני, ולאחר שגמאנו 400 ק”מ, הגענו לצריכת דלק מפתיעה של 15 ק”מ לליטר בנזין ורק הידיעה על כך שמדובר במנוע בקבוצת זיהום 11 הפתיעה כי הצפיות ממנועים קטנים היא לזהם פחות, אם זה חשוב לכם.

השורה התחתונה
מתיחת הפנים של הסיאט ארונה מגיעה בתזמון טוב כמענה הולם למתחרות שלה בשוק שמצטיידות בטכנולוגיה ומשדרגות את העיצוב ואת איכות החומרים וההרכבה. השאלה היא האם הארונה סטייל עושה את כל הצעד המתבקש לכך ברמה מושקעת? אם בוחנים את השינויים החיצוניים ואת הטכנולוגיה של מערכות הבטיחות ששודרגה יחד עם כמה היבטים ויזואליים המשפיעים על הופעתה, אז התשובה היא כן; היא חסכונית ובטוחה יותר מקודמתה, מעודכנת עם פנסי LED וחישוקים מעוצבים והיא בהחלט כיפית לנסיעה ולנהיגה.

בה בעת, הארונה סטייל 1.0 ליטר טורבו לא מצליחה להיפטר (לגמרי) מסממני העבר שמתנגשים עם הדברים המתקדמים בענף כמו למשל טעינה אלחוטית, תפעול מערכות מההגה והכוונה היא גם לידית בלם חניה מכאנית ארכאית, שקע 12 וולט נסתר, חוסר בתאי אחסון בכל חלל המכונית וחשוב מכל אלה יש לה חורים במערכת הבטיחות כמו אי שמירה על מרכז נתיב, חוסר בחיישנים קדמיים ואחוריים, עם תשלום נוסף על מצלמת נסיעה לאחור וחיישנים, וכפועל יוצא גם התרעה על תנועה חוצה מאחור.

אז האם המחיר תחרותי? לטעמנו, ועל אף הביקורת, התשובה חיובית בזכות עלות של 117,000 שקלים (ללא אגרת רישוי למכונית בצבע לבן). אבל, אם כבר עושים מתיחת פנים שכזאת וגם אם לא נוגעים במנוע ובתיבת ההילוכים, אזי לעניות דעתנו השדרוג נעצר מוקדם מדי - וזה יוצר תחושה מעורבת של מכונית שהתקדמה אבל במתינות גדולה מהצפוי מול האופי המחודש שלה.

סיאט ארונה סטייל
אורך:  4.153 מטרים
רוחב: 1.780 מטרים
גובה: 1.532 מטרים
בסיס גלגלים: 2.552 מטרים
משקל עצמי: 1,233 ק”ג (כולל נהג)
נפח תא מטען: 400 ליטרים

מנוע: טורבו בנזין
מספר בוכנות: 3
נפח מנוע: 1.0 ליטר
הספק מנוע: 110 כוחות סוס ב-5,000 עד 5,500 סל”ד
מומנט: 20.4 קג”מ ב-2,000 עד 3,000 סל”ד
הנעה: קדמית
תיבת הילוכים: אוטומאטית כפולת מצמדים DSG 7 מהירויות
זינוק מעמידה ל-100 קמ”ש: 10.8 שניות לפי יצרן
מהירות מרבית: 190 קמ”ש לפי יצרן
צריכת דלק משולבת: 6 ליטר ל-100 ק”מ יצרן
צריכת דלק משולבת מבחן: 6.7 ליטר ל-100 ק”מ
ציון בטיחות משה”ת: 6
מחיר ללא תוספות עם צבע לבן וללא אגרת רישוי: 117,000 שקלים