קשה בלעדיו: ההתמודדות של עופרי ארד
בעוד הוא מנסה לעכל את המוות של הרוח הגבית בקריירה שלו, אביו עודד, מתמודד עופרי ארד עם ביקורות על ירידה ביכולתו. השיחה באיי פארו, הקושי בלוויה ותחושת השליחות. מבט פנימה
עופרי ארד לעולם לא ישכח את ה-8.9.21, היום בו איבד את אביו, עודד, לאחר שבע שנים של התמודדות עם מחלת הסרטן. מאז הוא הספיק לשחק שלוש פעמים במדי חיפה בליגה, לפתוח בשלב הבתים של הקונפרנס ליג נגד פיינורד במהלך השבעה ולרשום שתי הופעות במדי הנבחרת הלאומית.
במסיבת העיתונאים לקראת המשחק הערב (19:45) נגד סלביה פראג התייחס ברק בכר לחוליית ההגנה ולשינויים התכופים בה ובהקשר של ארד הזכיר "את כל מה שעבר". בחיפה מגלים אכפתיות ונוהגים בבלם באנושיות רבה, כאשר לכולם ברור שכרגע הוא רחוק מהכושר שהציג בשנים האחרונות.
לא רבים זוכרים, אבל כבר בגיל 20 היה ארד שחקן הרכב במדי מכבי חיפה. בעוד שחקנים כמו מוחמד אבו פאני ושון וייסמן בילו מספר שנים בהשאלות עד שקיבלו קרדיט במדים הירוקים, עונה אחת בלבד במדי הפועל רמת גן מהלאומית הספיקה לו כדי לתפוס את המקום וכעת הוא נחשב לבלם הישראלי הבכיר במועדון, כשברקע המחלה של אביו.
עודד ארד ז"ל ליווה את בן הזקונים, עופרי, לכל אימון ולכל משחק לאחר שיצא לפנסיה לפני כתשע שנים. שנתיים לאחר מכן הוא חלה במחלת הסרטן, אך זה לא מנע ממנו להגיע מדי יום למתחם האימונים בקצף ולאחר מכן לכפר גלים. הוא היחיד שהורשה להגיע לאימוני הקבוצה מלבד אנשי המועדון.
החיבור בין עופרי לאביו היה אבסולוטי, לא רק סביב הכדורגל. ההערכה הראשונית של הרופאים שעודד לא יחזיק יותר משנתיים לא הפריעה להם להמשיך לחלום. עודד, שהיה כדורגלן בפני עצמו בהפועל זכרון יעקב, התגייס לסיירת צנחנים וכעת חי את הקריירה של בנו. גם אחיו הגדולים של עופרי שיחקו כדורגל. דורי אף לבש את המדים של מכבי נתניה, אך פרש ועבר ללימודי רפואה.
רבים הרימו גבה כאשר ארד התאמן במהלך השבעה ואף עלה לשחק נגד פיינורד, אך ברשתות החברתיות הסביר שמדובר בצוואה של אביו - ששום דבר לא ימנע ממנו לשחק ולהמשיך את הדרך שהתחילו. חבריו מספרים כי בלוויה היה שבור לחלוטין. אנשים רבים שהגיעו ניסו לנחם את ארד, לאחר שנכנס ללב של כולם בעקבות הסיקור של המקרה.
מצבו הרפואי של עודד ז"ל ידע עליות ומורדות במהלך שבע השנים. בעונה שעברה, לפני המשחק נגד מכבי ת"א, קראו למשפחה להיפרד ממנו כי המצב היה לא טוב, אבל הוא עבר גם את זה ולא פספס את חגיגות האליפות הראשונות של בנו, כאשר התמונות שלו מובל בכסא גלגלים ע"י עופרי על כר הדשא ריגשו את כולם.
ארד המריא עם הנבחרת למשחקים נגד איי פארו, אוסטריה ודנמרק כשהוא לא יודע שאביו מחוסר הכרה בביה"ח והרופאים ייעצו למשפחה להיפרד כי מדובר בלילה האחרון שלו. במשפחה התקבלה החלטה שלא לעדכן את עופרי, אך בבוקר המשחק נגד איי פארו, עודד פקח את עיניו ובמשפחה מיהרו להתקשר לעופרי כדי שישוחח עמו. באותה שיחה הוא החליט שברצונו לשוב לישראל על מנת לשהות ליד אביו. במשלחת חיפשו עבורו טיסה ללא הצלחה, והוא עלה לשחק 20 דקות במדי הנבחרת. עם חזרתו ארצה, הוא מיהר לפגוש את אביו ואז הבין שאלה הם ימיו האחרונים.
בעונה שעברה ארד כמעט לא זכה למנוחה. הלו"ז בקורונה היה צפוף, בפגרות הנבחרות הוא שיחק במדי הצעירה או הבוגרת וגם עם סיום העונה הוא היה בנבחרת. באימון הפתיחה של העונה הוא נפצע בברכו, האבחנה: קרע ברצועה הצידית. את המשחקים נגד קייראט אלמטי הוא פספס וראה כיצד מכבי חיפה מסיימת את דרכה במוקדמות ליגת האלופות כשאין ביכולתו לעזור. בקבוצה העידו: "הוא היה גמור מכך שהוא לא יכול היה לעזור. כשעופרי לא משחק וחיפה מפסידה, הוא בוכה".
חבריו מספרים על קושי גדול עבורו לא לשחק תקופה ארוכה ולא לשמח את אביו. הרי הרבה מהמוטיבציה שלו מגיעה מכך שהוא עולה למגרש עם תחושת שליחות כדי שאביו יראה את בנו פורח. בסביבתו הסבירו: "עופרי ועודד חיו יחד, עופרי הרגיש שההצלחה שלו נותנת לאביו חיים. זו הייתה תקופה של כמה שנים. עופרי הסתכל על ההתקדמות של הכדורגל כהתקדמות משותפת".
מההנהלה, דרך הצוות ועד אחרון השחקנים עוטפים את ארד בחום. גם לאחר הכרטיס האדום נגד הפועל ב"ש, הייתה הכלה מצד המועדון. הצוות המקצועי והיועץ המנטלי, דני ענבר מקפידים לשוחח עמו, כשגם הקהל דואג להזכיר לו כל הזמן שהוא לא לבד. בעונה שעברה ארד ובוגדן פלאניץ' היו צמד הבלמים הטוב בליגה ובחיפה בונים על השניים גם העונה וממתינים שארד יתגבר על הטרגדיה האישית ועל הפציעה.
הערב הוא צפוי לקבל דקות נגד סלביה פראג, לאחר שבמשחק נגד הפועל ירושלים הוא לא שיחק בשל הרחקה. לאחרונה ספג ביקורות בעיקר מצד אוהדים, אך בסביבתו מעידים שהוא חזק, בוגר ויכול לעבור את התקופה הזו עם העוצמות שלו. לאף אחד אין ספק שהמוות של אביו גרם לו לטלטלה, אך לכל אחד שמדבר איתו על הנושא הוא מספר על הרצון להגשים עוד חלומות ולתת לאביו סיבות לגאווה.