שואפות גבוה: הקבוצות שמחפשות מקום בטופ 4

הקיץ חלף, זרים רבים עזבו, אחרים הוחתמו, ישראלים מצאו את מקומם ביעדים חדשים וגם גביע ווינר המסורתי הכתיר זוכה חדשה-ישנה בדמותה של מכבי תל אביב. עכשיו, ליגת העל מוכנה לצאת לדרך וזה הזמן לסקור את כל 12 המשתתפות הנרגשות בעונת 2021/22, כשהבאות בתור לעלות על שולחן הניתוחים הן אלו שבין הצמרת לתחתית. שמצד אחד יכולות להפתיע ולהשתחל לרביעייה הראשונה, אבל גם להיאבק על הכניסה לפלייאוף.

מכבי ראשון לציון
סגל: קריס קלייברן, מוריס קמפ, טי.ג'יי וויליאמס, גיא פלטין, טל פלד, מאליק דיים, תמיר סבן, נועם דוברת, נתנאל ארצי, אלירן חדד, מקס ואגנר, איגור קולשוב.
מאמן: גיא גודס
בכמה מילים: למרות שהעפילה לגמר הגביע, העונה הקודמת לא היתה מוצלחת במיוחד בסטנדרטים של מכבי ראשון לציון, שבכלל לא עלתה לפלייאוף. לכן הקבוצה ביצעה מהפכה גדולה בסגל: כל הזרים, כולל דריל מונרו אפילו, הוחלפו, והסגל הישראלי הורחב ונראה כמו אחד האיכותיים והעמוקים ביותר בליגה. קריס קלייברן, האח של, יקווה לשחזר את ההצלחה של אחיו ועשוי להפוך לאחד הזרים הדומיננטיים בליגה.
סימני הקריאה: מכבי ראשון עשתה ככל שביכולתה להשאיר את נועם דוברת, שהיה מבוקש מאוד בקיץ. ויש סיבה לזה. ילד הפלא בן ה-19 יפתח עונה רביעית (!), הפעם כקפטן, ואמור להמשיך לקבל את האמון מגיא גודס, שמלווה אותו מגיל 16. גם שחקן צעיר נוסף תוצר מחלקת הנוער, טל פלד, אמור לעשות קפיצת עוד מדרגה, לצד ישראלים מוכחים כמו איגור קולשוב ונתנאל ארצי.
סימני השאלה: מי שנראה קצת פחות טוב הוא טי.ג'יי וויליאמס, שהגיע כבאנקר אחרי שעשה עונה טובה בב"ש ב-19/20. הרכז האמריקני אמור להיות הכלי ההתקפי הטוב ביותר של גודס, אבל לפחות בינתיים, נראה שהוא קצת דורך על הרגליים של דוברת, וייתכן שהמפתח יהיה היכולת של גודס לשלב בין שניהם. לצד וויליאמס, יהיה מעניין לראות כיצד ישתלב גיא פלטין, כוכב נבחרת ישראל ב-3X3, בעונת הבכורה בליגת העל. הגנתית, זה נראה טוב - אבל דווקא בחלק ההתקפי, שהיה הפורטה שלו בלאומית, הוא עדיין לא הצליח למצוא את מקומו בסכמה של גודס.
מיקום מוערך: 4-8

הפועל אילת
סגל: בריון אלן, ונג'ליס מנצאריס, קייסי פריית'ר, רועי הובר, צוף בן משה, חואקין שוכמן, בן קרטר, רומלו ווייט, מירון רוינה, ג'אסטין פאטון, עידו הראל, ירדן אשכנזי, אור אשכנזי.
מאמן: אריאל בית הלחמי
בכמה מילים: הפועל אילת עברה הכל מהכל בקיץ הזה. היא פתחה את ההכנה עם שני הפסדים בהפרש מצטבר של 51 נקודות, הודחה במוקדמות ליגת האלופות ועברה סערת הפרת הנחיות קורונה שהסתיימה בשחרור של שניים מהזרים - כולל זה שעל הנייר היה אמור לנווט את הספינה, וויל צ'רי. ולמרות זאת, היא הצליחה להתרומם, להשיג שני ניצחונות נאים על הפועל חיפה והפועל חולון בגביע ווינר - ויצרה לעצמה סוג של הילה של אחת שתיאבק על מקום בפלייאוף העליון. מנצאריס, ששיחק בשנותיו הטובות לצד סקורר לא רע, אחד ואסיליס ספאנוליס, מגיע כדי להיות בעל הבית, שוב ליד סקוררים (לא ספאנוליס, אבל עדיין) כמו אלן ופריית'ר, שהחזרה שלו היא ללא ספק אחד הסיפורים היפים והמרגשים של הקיץ הזה.
סימני הקריאה: כמעט בכל עונה בית הלחמי מצליח לפגוע לפחות בשניים או שלושה זרים. גם העונה, לפחות על פי ההכנה, בריון אלן וג'סטין פאטון נראים כמו בינגו. תוסיפו לכך את הישארותם של צוף בן משה ובן קרטר - שנראים כמו שניים שמצאו את מקומם הטבעי, אך יצטרכו לעשות את קפיצת המדרגה - ותקבלו קבוצה שלא רחוקה מזו שהגיעה לחצי גמר הפלייאוף בעונה שעברה.
סימני השאלה: בעונה שעברה אילת הגיעה כמעט עד הסוף, אבל השחרור של ג'וש ניבו השאיר אותה דלילה מתחת לסלים והוציא לה את הרוח מהמפרשים. העונה, עושה רושם שבדרום ניסו ללמוד את הלקח והלכו על חמישה זרים, מה גם שההתמודדות בשתי מסגרות תשפיע בוודאות. פריית'ר, לכשיחזור לעצמו, יהיה הזר החמישי, וזה כנראה סימן השאלה המשמעותי ביותר. אם ה-MVP של העונה יציג בערך את היכולת מהעונה הקודמת, אז תהיו בטוחים שאילת תלך עד הסוף.
מיקום מוערך: 3-7

בני הרצליה
סגל: ג'ייביון המלט, קווינטון הוקר, כריס באב, יאיר קרביץ, דורי סהר, שון דאוסון, סנדי כהן, אנדי ואן וליט, שא'מרקוס קנדי, צ'ינאנו אונואקו, נועם וינברג, עידו פוגל, עומרי קופרמן, דורי ענבי.
מאמן: אורן אהרוני
בכמה מילים: אנחנו כבר רגילים לראות קבוצות שמשנות את הסגל מקיץ לקיץ, בטח בליגה הצנועה שלנו, אבל בקיץ הנוכחי בני הרצליה לא רק ביצעה חריש עמוק בסגל - אלא שינתה לחלוטין את המודל. במקום וטראנים דוגמת ניצן חנוכי, אלישי כדיר או קותי קלארק - הקבוצה מהשרון בנתה סגל צעיר, כשהשחקן המבוגר ביותר הוא שון דוסון. מי שינצחו על המקהלה הם אורן אהרוני, שחוזר לקדנציה שנייה כמאמן ראשי בליגת העל - אך הפעם בשל הרבה יותר - ולא אחר מאשר זופי אבדיה. יהיה מסקרן לראות לאן תנשוב הרוח החדשה בשרון, אבל התחושה היא שמדובר בצל"ש או טר"ש.
סימני הקריאה: מסיבת העיתונאים לפתיחת העונה הוכיחה דבר אחד - יחד עם זופי אבדיה, משעמם לא יהיה העונה בהרצליה. עוד מוקדם לשפוט את הסגל שכן כל הזרים חדשים, אבל מי שנראה כבר במשחקי ההכנה כמו בינגו של ממש הוא צ'ינאנו אונוואקו. האח הצעיר של ארינזה מראה סל יכולות מרשים - קליעה, אתלטיות, הגנה - ועושה רושם שלא רק שהרצליה עשתה עסקה טובה, היא תהיה עבורו תחנת מעבר לקבוצה גדולה יותר.
סימני השאלה: אם אונוואקו מרשים, הרי שדווקא הקבוצה כולה די חורקת. ההכנה לא היתה אידיאלית: קורטני פורטסון, שאמור היה להיות הגארד המוביל, חלה בקורונה ולא הגיע, מחליפו ג'ביון המלט לא מספיק טוב וממש בימים האחרונים הצטרף כריס באב, זר מוכח עם קליעה טובה. סנדי כהן ודורי סהר הגיעו ממכבי תל אביב, אבל הזרקורים יופנו בעיקר לכיוונו של שון דוסון. מי שנחשב עד לפני כמה שנים כאחת ההבטחות הגדולות בכדורסל הישראלי ואפילו חלם על NBA, עבר שתי פציעות קשות בשנים האחרונות ומגיע להוכיח שהוא עדיין חלק מהטופ של הטופ של הכדורסל כחול-לבן, ומי יודע אולי הוא גם יקבל את הקריאה מגיא גודס לקראת יורובאסקט 2022.
מיקום מוערך: 6-10

גלבוע/גליל
סגל: ג'ו צ'ילי, לונדון פטראנס, תום מעיין, מייקל בריסקר, סשה קיליה-ג'ונס, רום גפן יותם חנוכי, נועם אביבי, דניאל גואטה, חן כלפון, נבו זומרפלד, קיילב ווסון, בניה סרור, רוני הארל, אור קורנליוס
מאמן: גיא קפלן
בכמה מילים: איזה קיץ עבר על גלבוע/גליל. פטירתו של האיש שהיה הרוח החיה של המועדון, חיים אוחיון, גרמה לכך שהיו ימים שבהם היה חשש שהקבוצה הזו - סגנית האלופה למי ששכח - תחדול מלהתקיים. אבל אלמנתו של חיים, תרצה, התחייבה להמשיך את דרכו, הספונסרים החדשים "גבעסול" יתמכו כלכלית בצורה משמעותית והסגל נבנה. אמנם באיחור, אבל נבנה. איש המערכת גיא קפלן, שהיה עוזר המאמן במשך ארבע עונות, קודם לעמדת המאמן הראשי.
סימני הקריאה: עצם העובדה שגלבוע/גליל חיה ונושמת היא סימן קריאה בפני עצמו. ומה שבטוח, היא שהרוח והדרך של חיים אוחיון ז"ל יישארו. גלבוע תמשיך להתבסס על ישראלים צעירים, וגם אם יפתח זיו, נתנאל ארצי ועמית גרשון עזבו - במקום הגיעו שחקנים חדשים שיכולים להזניק את הקריירה לגבהים חדשים. נועם אביבי נראה כמו מועמד מצוין להפוך לישראלי בכיר ועושה רושם שגם זמנו של מייקל בריסקר הגיע. הזרים לונדון פטראנס ורוני הארל עושים רושם טוב וצפויים לתת את הטון.
סימני השאלה: גלבוע/גליל היא סימן שאלה אחד גדול. היא קודם כל תצטרך להסתדר, לראשונה מאז שהוקמה, ללא חיים אוחיון, אבל זה לא רק זה. קפלן יצטרך לעשות את המעבר לא פשוט מעוזר למאמן ראשי, הישראלים הצעירים יצטרכו למלא את הוואקום הגדול שהותירו הישראלים הבכירים שעזבו וגם חלק מהזרים הם סימן שאלה: ווסון פצוע וייתכן שלא ימשיך וגם ג'ו צילי בסימן שאלה לאור מצבו הבריאותי. גם גלבוע, כמו אילת, תשחק ביורופקאפ, ותצטרך ללמוד לשלב כמו שצריך בין שתי המסגרות.
מיקום מוערך: 6-10