בחודשים האחרונים, משה חוגג, הבעלים של בית"ר ירושלים, חזר והדגיש בכל הזדמנות - אביאל זרגרי לא למכירה. היהלום בן ה-19 הוא בעיני רבים מאוהדי הקבוצה הכשרון הכי גדול שצמח במועדון מזה הרבה שנים, אבל ההחלטה של חוגג להעביר את זכויות הניהול לנאמן יצחק יונגר, טרפה את הקלפים. זרגרי בהחלט עשוי למצוא את עצמו במועדון אחר עוד בחלון ההעברות הנוכחי.
אבל קודם כל, בוא ננסה להבין את ה'הייפ' הגדול סביב הילד. "אני פה הרבה שנים וחיכיתי לכזה שחקן. יש לנו ילד שהרבה זמן לא ראיתי דבר כמוהו". הדובר? עידן ורד, אז עוד שחקן בית"ר ירושלים, אחרי הניצחון על מכבי פתח תקוה בחודש פברואר האחרון.
עמדת הקשר האחורי וקשר ה-50/50, בה זרגרי גם יכול לשחק, הפכה ובצדק בשנים האחרונות לאחת העמדות שמקבלות הכי הרבה כבוד בכדורגל. זרגרי הוכיח כבר מהמשחק הראשון שהוא ניחן באינטלגנציית משחק יוצאת דופן, משחק באגרסיביות, יודע לתקל ומקרין המון שקט וביטחון.
זרגרי שימש כקפטן בכל קבוצות הנוער של המועדון מהבירה. הדבר הכי מרשים בקשר הוא גרף ההשתפרות שלו למרות הגיל הצעיר, ולמרות סביבת הכדורגל הלא בריאה ששיחק בה בשנה האחרונה. זרגרי הוביל את בית"ר בעונה שעברה בחילוצי כדור בשטח היריבה, והיה בין המובילים בתיקולים, מאבקי קרקע מוצלחים, תיקולים מוצלחים ומסירות מדויקות.
אבל יש גם חסרונות. זרגרי עדיין חסר ניסיון וזה התבטא בכמות הצהובים הגדולה שספג בעונה שעברה, תשעה כאלו היו לו, הכי הרבה בקבוצה. הוא גם עדיין לא הוכיח שיש לו יכולת להשפיע בהתקפה. אך מעבר לזה, נראה שכרגע הדאגה הכי גדולה סביב הקשר הצעיר היא הכשירות שלו, והפציעה בגבו ממנה הוא מתקשה להתאושש.
למעשה, יש שלושה מועדונים בלבד שיכולים להחתים את אביאל זרגרי בישראל: הפועל באר שבע, מכבי חיפה ומכבי תל אביב (חלון העברות באירופה סגור).
בואו נתחיל עם באר שבע. לחבורה של רוני לוי יש כבר את מריאנו בריירו וגם את רועי גורדנה שיכול לרדת אחורה ולשחק בעמדה הזאת. עם זאת, איליי מדמון כבר שוחרר לבני יהודה, וגם דויד קלטינס עשוי לעזוב. אלונה ברקת הוכיחה בקיץ האחרון שהיא חזרה כדי להשקיע ובגדול, ואחרי שבנתה סגל מבוגר יחסית, החתמה של כישרון צעיר כמו זרגרי, יכולה להצביע גם על מחשבה לטווח ארוך. עבור הקשר עצמו, הוא גם יתאחד עם רוני לוני, שנתן לו דקות בודדות עוד לפני עידן דראפיץ' וברדה, ויצטרך להוכיח שהוא יכול לשלב את זרגרי הצעיר ולתת לו דקות משמעותיות.
כאן אנחנו מגיעים לאלופת המדינה וכנראה לקבוצה הכי טובה ביום בישראל, מכבי חיפה. האינטרס של הירוקים ברור - המו"מ מול מוחמד אבו פאני תקוע, וזרגרי לפחות על הנייר יכול להיות התחליף המושלם. מעבר כזה טומן בחובו גם סיכון גדול עבור הירוקים, שכן הם יוותרו על אבו פאני המנוסה והוכיח, בשחקן שעדיין לא הוכיח שהוא יכול לשחק במועדון בסדר הגודל של חיפה. עבור זרגרי, מדובר אולי במעבר הנחשק ביותר. הוא ישחק תחת ברק בכר, במועדון שצפוי לרוץ בצמרת בשנים הקרובות, ויכול לצמוח ליד קשרים נהדרים דוגמאת חוסה רודריגס, וכמובו הקפטן נטע לביא.
אחרונה חביבה ועל פי חלק מהדיווחים גם המועמדת המובילה להחתימו, היא מכבי תל אביב. ההתעניינות של הצהובים בקשר לא חדשה והחלה כבר בעונה שעברה, כאשר פטריק ואן לוון מעריך מאוד את זרגרי. הצהובים עוקבים אחריו במשך תקופה ארוכה, ומאמינים שהוא יכול להשתלב בפאזל שלהם בקישור. להזכירכם, מכבי איבדה בקיץ האחרון את דור פרץ, וגם אייל גולסה עדיין לא מצליח לחזור לכשירות. אם תשים את ידה על הקשר הצעיר, תוכל אולי להבטיח לעצמה שקט בעמדה הזאת לשנים הקרובות. זאת כמובן בתנאי שזרגרי עצמו יוכיח שהוא באמת מתאושש מהפציעה שלו.
וכן, יש גם אפשרות שאביאל זרגרי יישאר בבית"ר ירושלים. לא לחינם משה חוגג התעקש בכל פעם מחדש שההילום הצעיר שלו לא למכירה. הבעלים עשה אינספור טעויות בניהול המועדון, אבל גם הוא הבין את הנכס הגדול שיש לו ביד. כנראה שמאז ימי אבירם ברוכיאן לא היה לאוהדי בית"ר שחקן בית שהם כל כך נרגשים ממנו. במועדון שמשווע לזהות מקומית ומישהו שימשוך אותו קדימה, שחקן עם האופי של זרגרי, בעמדה שהוא משחק בה, הוא משהו שלא מוותרים עליו כל כך מהר. בהחלט יכול להיות שלבית"ר כדאי לקחת דוגמא ממכבי פתח תקווה, שלא מוכרת את הכשרונות שלה ליריבות בישראל, מוציאה מהם את המיטב כאן בליגת העל, ומוכרת אותם בכסף גדול לאירופה.