הכחול כחול מאוד: התחזית של מלר לעונת 21/22 באנגליה

הפרמיירליג חוזרת. בשנה שעברה היתה לנו קורונה ולא ידענו שום דבר. העונה התחילה מאוחר, אחרי סגר, משחקי ההכנה הצטמצמו למינימום, והאצטדיונים היו ריקים. הנגיף הפך את המידע עליו ניתן היה לבנות תיאוריות למועט יותר, ספקולטיבי ובסיסי: מסורת ותנועת היוצאים ובאים. גם שוק ההעברות – פרט לצ'לסי - היה מוגבל ואפרורי מהרגיל.  אז נותרה ההיררכיה ושושלת היוחסין. וראה זה פלא: מנצ'סטר סיטי, מנצ'סטר יונייטד, ליברפול וצ'לסי סיימו בטופ 4. הנסיונות של ווסטהאם יונייטד ולסטר סיטי לנשל אחת או יותר מהן מן המלוכה היו מרעננים ופיקנטיים, אך הסתיימו במקומות 5-6.

הארכיון לא שוכח: התחזית של מלר בעונה שעברה

השנה הסירה הקורונה קמעה את הצל הכבד שלה, אבל שוב אנחנו לא יודעים כלום. העונה האנגלית אמנם נפתחת הפעם כסדרה, והקהל ישוב ליציעים, אבל זה מתרחש כמעט בחטף: 32 ימים בלבד אחרי ירידת המסך על היורו, ושבוע אחרי תום המשחקים האולימפיים טוקיו 2020. שני האירועים הללו נטלו את כל תשומת הלב בפגרה. פרט למעבר של ליאו מסי, עברו כמעט כל יתר פיסות המידע הרלבנטי לליגות הבכירות, מתחת לרדאר. רק האוהדים האדוקים עקבו מקרוב על הכנות ומשחקי הכנה של מועדונים שממילא המתינו לשיירת הכוכבים שלהם שתחזור. ביורו היה לפרמייר ליג הייצוג הגדול ביותר. אפילו בקופה אמריקה 2021 היו לליגה האנגלית הבכירה יותר נציגים מאשר לליגות בארגנטינה ובברזיל.

ולכן גם הפעם אין ברירה אלא לנסות ולהתבונן בעונה שבפתח דרך משקפי העבר וההעברות. ולכן גם הפעם קשה מאוד לראות קבוצה כלשהי פרט לחשודות המיידיות, שתצליח להתברג בין ארבע הראשונות. מנצ'סטר סיטי, מנצ'סטר יונייטד, ליברפול וצ'לסי הן המועמדות להגיע לליגת האלופות גם בעונת 22/23. חמש שנים אחרי ששועלי לסטר זכו באליפות הכדורגל הסנסציונית ביותר בכל הזמנים, הלב משווע לעוד תפניות שכאלה בעלילה, אבל המציאות (בעיקר הכלכלית) משקפת עד כמה היה זה הישג נדיר ללא כל תוקף מדעי ותורה הניתנת ללימוד וחיקוי.

לפיכך, ברוח האולימפיאדה, נותרנו עם סוגיית הפודיום: היכן תתייצבנה קבוצות הלחם והחמאה (והקצפת) בסוף הקמפיין. תשובה אחת ברורה ומוחצת כבר קיימת: אם פפ גווארדיולה ישים את ידיו על הארי קיין, מנצ'סטר סיטי תשאיר אבק למתחרותיה. אם לא – לא בטוח שההגעה של ג'ק גריליש תבטיח לה עוד ריצה פשוטה אל הכתר. פפ משוגע על קשרים בכלל והתקפיים בפרט, אבל כפי שלימד אותנו (ואותו?) גמר האלופות בפורטו השנה, הם עלולים לא להספיק.

יכול להיות שהוא מצפה עדיין לתרומה מצויינת מראחים סטרלינג (אני בספק) ומפיל פודן (סביר), אבל גבריאל ז'סוס הוא בורג חלוד, פראן טורס עוד זקוק כנראה לזמן, ואין הרי מצב שהוא יכול לסמוך גם העונה על כך שמלך השערים שלו (13) יהיה קשר 50:50 (אילקאי גונדואן).

מנצ'סטר יונייטד היא אולי התעלומה הכי מסקרנת, בראש ובראשונה כי אף אחד עוד לא ממש יודע מיהו באמת  אולה גונאר סולשאר ומהן האיכויות שלו כמנג'ר. חרף הסגנות אשתקד, למאמן הנורבגי יש הרבה יותר ספקנים ומתנגדים מאשר סנגורים. אבל מליצי היושר ומעריציו נמצאים בעיקר בקומת ההנהלה ובערבות הגלייזרים בארה"ב, וזה כמובן מספיק על מנת להמשיך לתת לו הזדמנות עד שחבר המושבעים יגיע להחלטה פה אחד.

ההעברות של סולשיאר נראות מעולות: ג'יידון סאנצ'ו בכנף החוד ורפאל ואראן בעורף. אם אליפויות מתחילות בדיפנס, יונייטד מציגה סוף סוף הגנה לתפארת, במיוחד אחרי הטורניר הפנטסטי של המגן השמאלי שלה, לוק שואו. אבל כדי לזכות באליפות ראשונה מאז סר אלכס היא צריכה את סאנצ'ו בהתאקלמות שיא, את מרכוס ראשפורד בהתאוששות שיא, את אנטוני מרסיאל ואדינסון קבאני בתרומת שיא, ומעל הכל את פול פוגבה בגישת הווינר שלו – נקי מתסכולים,  רגוע, שמח וחיוני.

ליברפול הספיקה אשתקד לעמוד על אולימפוס הכתר הראשון שלה זה 30 שנים, ולקפוץ ממנו לתהומות. ההתרסקות נבלמה אך לא ממש שוקמה. גם באנפילד העורף הוא עמוד השדרה. וירג'יל ואן דייק וג'ו גומז חוזרים, ואיברהימה קונאטה, הבלם הצרפתי בן ה-22 של לייפציג מצטרף אליהם כרכש המשמעותי היחיד (40 מיליון יורו). אבל במרכז השדה איבד יורגן קלופ את ג'ורג'יניו ויינאלדום התוסס, ואת החוד הוא לא ריענן. בהתקפה הוא שוב יישען על השלישיה הנוצצת של התואר, שסימני התשישות שלה בעונה שעברה היו כמו קמטי זיקנה. אם בגיל 29 התיאבון והחדות יפעפעו מחדש בעורקי מוחמד סלאח, רוברטו פירמינו וסאדיו מאנה.... אבל זהו "אם" גדול ומעורפל.

לצ'לסי יש כבר תואר העונה – מחזיקת הסופרקאפ. צ'לסי היא גם אלופת אירופה. שני הדברים הללו קרו לפני שהיא שלפה השבוע 100 מיליון פאונד והביאה את רומלו לוקאקו לסטמפורד ברידג'. אם הארי קיין לא יצנח אצל הסיטיזנס, לוקאקו יהיה הגיים-צ'יינג'ר של העונה הבאה עלינו לטובה. כדאי לזכור שהוא מצטרף לסגל עתיר כישרון שחרף הישגיו נמצא עדיין בהתהוות. קאי האברץ וחכים זייש עתירי הכישרון עוד לא הראו לנו אפילו במדים הכחולים קורטוב מהפוטנציאל.

לאנמיות של טימו ורנר נמצא פיתרון. אנגולו קאנטה ובן צ'ילוול מגיעים מהיורו פגועים ועם אמביציה בוערת. צ'ילוול, מייסון מאונט וריס ג'יימס הם גם אלופי אירופה וגם סגני אלופי אירופה (אנגליה). הביטחון שופע, ממוצע הגיל צעיר, והתיאבון רק גדל. טוכל הוא היחיד ממאמני הטופ שהשליך את יהבו בקיץ על חידוד החוד. הוא יצטרך איפוא לוודא שזה לא יבוא על חשבון קו אחורי פחות תחרותי.

 מתחת לארבעת המופלאות תשתרע כרגיל בטן רכה של מה שהאנגלים מכנים ALSO RAN  או בתרגום חופשי "השתתפו במירוץ". לסטר סיטי, שהתחזקה במכונת השערים של זלצבורג, פטסון דאקה, עדיין נראית הבשלה ביותר לעשות קולות של ישורת אחרונה. אבל ווסטהאם תתקשה לשחזר את הקסם עונה שנייה ברציפות למרות שהצליחה להשאיר את דקלן רייס הנפלא, ואילו על טוטנהאם וארסנל עברה פגרה ישנונית להפליא. נונו אספיריטו סאנטו עשה פלאים כמנג'ר וולבס, אבל הפורטוגלי שהגיע לטוטנהאם נדרש למשהו אחר לגמרי אצל התרנגולים, ולא נראה שההגעה של כריסטיאן רומרו (במקום טובי אלדרווירלד) מאטלנטה ובריאן חיל (במקום אריק לאמלה) מסביליה, תהיה משמעותית ברמה של קפיצה נחשונית. מכל מקום, לעומת ארסנל שאת כל כספה הוציאה על בלם (בן ווייט, 50 מיליון פאונד), מצבם של הספרס נראה מדליק.

רפא בניטס חוזר לפרמיירליג כמנג'ר אברטון, והוא ימשיך לשרבט שירבוטים על הספסל גם בזמן שקבוצתו מבקיעה, ולגלות מדוע אפילו קרלו אנצ'לוטי הביא את הטופיס רק למקום ה-10 – לא שזה מנע מריאל מדריד להחתים אותו ולכרות לעצמה בור נוסף. אסטון וילה עשויה להיות הווסטהאם של העונה, משום שהיא השתמשה בכל כספי הבוננזה של גריליש על מנת להביא רכש מבטיח מאוד: אשלי יאנג (חינם), שני קיצוני כנף בדמות ליאון ביילי (ג'מייקה, לברקוזן) ואמיליאנו בואנדיה (ארגנטינה, נוריץ' סיטי) ובעיקר חלוץ נבחרת אנגליה דני אינגס (סאות’המפטון). לידס יונייטד מברכת על חתימת המאמן מרסלו ביילסה לעונה נוספת, והכישורים שלו שוב יסייעו לה ככל הנראה למקום סביר באמצע ללא חשש טריפה וירידה.

רשימת היורדות האפשריות כוללת כמעט כרגיל את העולות ווטפורד ונוריץ', שלא נחות רגע במשחקי הנד-נד עלה ורד שלהן, וברנטפורד, לראשונה בתולדותיה בפרמיירליג, אבל עם סגל יציב וקשוח ומנג'ר דני נהדר, תומאס פרנק, שנכנס לשנתו הרביעית במועדון. הן ישרדו רק אם הכירסום אצל  ברנלי, קריסטל פאלאס, ניוקאסל, וולבס, סאות’המפטון וברייטון (שאצלה הפוטנציאל תמיד נדמה הרבה יותר מהתוצרת בפועל) יתפוס תאוצה. מה שבטוח: איתן או בלעדיהן, הליגה הטובה והפופולארית בתבל עומדת להיכנס לעוד מרתון מטריף.

התחזית
1. צ'לסי
2. מנצ'סטר סיטי
3. מנצ'סטר יונייטד
4. ליברפול
5. טוטנהאם
6. אסטון וילה
7. לסטר סיטי
8. ארסנל
9. אברטון
10. ווסטהאם יונייטד
11. לידס יונייטד
12. וולבס
13. ברייטון
14. ברנטפורד
15. סאות'המפטון
16. ניוקאסל
17. ווטפורד
18. קריסטל פאלאס
19. ברנלי
20. נוריץ'

כדורגלן העונה: מייסון מאונט
מלך השערים: רומלו לוקאקו
גביע אנגלי: מנצ'סטר יונייטד
גביע הליגה: אסטון וילה
המפוטר הראשון: פטריק ויירה (קריסטל פאלאס)