מבצע סבתא: צ'ינאנו אונוואקו יעשה תיקון?

אם להיות כנים, השם ארינזה אונוואקו מעלה באוהדי הכדורסל הישראלים בעיקר אסוסיאציות של גיחוך. הוא הגיע למכבי תל אביב במהלך עונת 2015/16 האיומה, כמחליף זמני לפלופ אחר בשם ויטור פבראני, ובמהלך שלושת חודשיו בישראל הוא הפך לסוג של מושא ללעג. החטאות לייאפים, אחוזי עונשין מחפירים (30%), גמלוניות בכל מהלך ואינספור רגעים מביכים. ארינזה, שהיה אחד הזרים החלשים בעשור הקודם במכבי ת"א, היה הסמל של אחת הגרועות בתולדותיה.

האח הצעיר צ'ינאנו מגיע לבני הרצליה לתקן את הרושם, ואפשר להיות די בטוחים שהוא גם יעשה את זה.

מבצע סבתא
צ'ינאנו בן ה-24 הוא שחקן שונה לגמרי מאחיו ארינזה המבוגר ממנו בעשור שלם. אם ארינזה היה פרסומת מהלכת לגמלוניות, הרי שצ'ינאנו הוא בדיוק ההיפך - שחקן עם סל יכולות אחר לחלוטין. הוא סנטר "מודרני" בהרבה: אתלט נהדר, כזה שיודע לשחק גם רחוק מהסל, להוריד כדור לרצפה ולבצע מהלכי פוסט אפ. המספרים שלו גם מגבים את זה, כשרק בעונה האחרונה במדי זאדאר הוא סיים עם 12.3 נקודות ו-7.5 ריבאונדים למשחק, כשהקבוצה שלו גם זוכה בדאבל המקומי.

אבל לפני שאונוואקו הצעיר הפך לכוכב בקרואטיה, הוא נהיה סוג של כוכב קולג'ים עוד לפני שחגג יום הולדת 20. צ'ינאנו, ששיחק במכללת לואיוויל היוקרתית (לצידו של דונובן מיצ'ל בין היתר), היה גם כן קלעי עונשין גרוע, פחות מ-50% מהקו בעונתו הראשונה. לפחות בנושא הזה, נראה היה שהתכונה הזו עברה מארינזה לצ'ינאנו. ואז, ריק פיטינו הגדול שינה לו את הקריירה.

המאמן האגדי, שהדריך את לואיוויל במשך 16 שנים, דחק באונוואקו לשנות את סגנון הזריקה שלו, ולשקול מעבר ל"זריקת סבתא". "המאמן פיטינו אמר לי שאם אני רוצה להתקדם כשחקן כדורסל, אני חייב לשפר את זה", סיפר צ'ינאנו. "הוא הראה לי קטעי וידאו של ריק בארי, שפיתח את הזריקה הזו, והחלטתי שאני הולך על זה".

אונוואקו כבר התרגל לבדיחות סביב הזריקה שלו, והתרגל גם לקהל היריב או לשחקנים מהקבוצה השנייה שמנסים להקניט אותו על הסגנון הייחודי. אבל הוא בשלו - מאוד מאמין בזריקה הזו, ומעדיף להתעלם מרעשי הרקע. מבחינתו, המספרים חשובים יותר, ולא משנה איך זה נראה.

אונוואקו התפרסם בכל רחבי ארה"ב בשל הזריקה המוזרה, בה הוא משתמש עד היום. אבל בשורה התחתונה, השינוי הזה - שנראה מגוחך למדי לפחות למראית עין - עשה את שלו: הסנטר שידרג את מספריו כבר בעונה שלאחר מכן במכללות (59% בעונה העוקבת) ובעונה שלאחר מכן, בליגת הפיתוח, כבר עמד על 71% מהקו. גם בשתי העונות האחרונות, באירופה, הוא מציג אחוזים סבירים של 66%.

ככה מגיעים NBA?
טכניקת זריקת העונשין של אונוואקו היא בהחלט גימיק משעשע, אבל ממש לא העיקר בכל הנוגע אליו. מדובר, כאמור, בשחקן כדורסל איכותי שנבחר על ידי יוסטון רוקטס במקום ה-37 בדראפט 2016, אבל מיעט לשחק במדיה. הוא השתפשף בליגת הפיתוח ובשנתיים האחרונות עזב את גבולות ארצות הברית.

התחנה הראשונה שלו היתה בליגה הקוריאנית ומשם המשיך לזאדאר בקרואטיה. מה שמשותף לשתי העונות הללו, זו העובדה שבשתיהן הוא קטף תארים אישיים. בקוריאה הוא נבחר לחמישיית העונה וגם לחמישיית הזרים של העונה (מסתבר שיש קטגוריה כזו), כשגם בקרואטיה הוא הוא היה בחמישיית העונה, חמישיית ההגנה והמצטיין של גמר הגביע.

מי שהתלהב ממנו יותר מכולם היה המנהל המקצועי החדש של הרצליה, זופי אבדיה, שעדיין צופה באדיקות בליגות הכדורסל של מדינות יוגוסלביה לשעבר. הוא ראה את אונואקו בזאדאר כבר בעונה שעברה, התרשם ממנו מאוד ומהרגע שהתמנה לתפקיד - סימן אותו בתור מטרה מרכזית ופעל כדי להוציא את העסקה הזו לפועל.

מגיע להוביל
אלא על פניו, עם רזומה כזה, אונוואקו אמור היה לשחק בקבוצה בכירה יותר מבני הרצליה, או לפחות בקבוצה שמשחקת בשני מפעלים. הוא נחשב לשם שנמצא בפנקסים של סקאוטים במועדונים גדולים באירופה ובתחילת הקיץ בהרצליה ראו בו סוג של פנטזיה, שחקן שלא נמצא באמת בקליבר של המועדון. ואכן, לצ'ינאנו היתה הצעה אחת כספית גבוהה בהרבה מזו של הרצליה, מקבוצה בדרום קוריאה, אבל מי שדחף לכיוון הקבוצה ממרכז ישראל היה הסוכן, שהוא גם כן דמות מוכרת: שחקן העבר פיט מייקל.

מייקל, אגדת כדורסל באירופה שגם זכה בין היתר ביורוליג עם ברצלונה, היה גורם משמעותי בהגעה של אונואקו להרצליה. הוא הביא להרצליה בעונה שעברה את אלייז'ה תומאס ומעריך באופן כללי את הרצליה כמועדון מסודר, כזה שמקפיד על מוסר תשלומים גבוה והצליח לא פעם לשדרג שחקנים עם פוטנציאל, סטייל שון ג'יימס, שהגיע להרצליה כסנטר אנונימי והפך לאחד הגבוהים הטובים באירופה. גם ארינזה, אגב, המליץ לאחיו הצעיר להגיע לישראל.

בשורה התחתונה, בני הרצליה מצרפת שחקן בן 24 שנמצא בשיא הקריירה, כזה שנראה רגע לפני הפריצה הגדולה. הוא עצמו בחר בהרצליה על פני הצעות אטרקטיביות יותר משום שהוא מבין שהוא מגיע כדי להוביל את הקבוצה, שעשויה לשמש לו כמקפצה למקומות הגדולים באמת ביבשת. לפחות את המורשת המשפחתית, כאן בישראל, הוא ישכתב לטובה.