עמד בלחץ
ורשטאפן ניצל עד תום את הצרות של האחרים במונקו
מקס הגיע למונקו כפייבוריט, למסלול שאמור להתאים למאפיינים של מכונית הרדבול וזכה בכל הקופה מול לואיס. ברמה האישית, קל להגיד שכל האיומים על ורשטאפן נעלמו מעצמם (לקלר ובוטאס), אבל צריך לבחון את כלל הסופ״ש. בחמישי ורשטאפן ורדבול נראו בבעיה ולא רק בהפתעה מהתחרותיות של פרארי, אלא מהביצועים הלא מספקים של עצמם. לאורך סוף השבוע היה זה מקס (וולטרי במרצדס) שהצליח לקדם את עצמו ביחס לפרארי ולזה אני מתכוון בכך שורשטאפן עמד בלחץ. הוא לא עשה טעות כמו לקלר למשל, אלא התקדם לאט ובזהירות (אולי למעט הזינוק שלו מול בוטאס) וזכה בכל הקופה. לא רק שמקס עמד בלחץ, אלא שבאליפות צמודה שכזאת, ההכרעה תהיה לפי התוצאות הגרועות שלו ושל לואיס וכרגע היתרון (הקטנטן) הוא של ורשטאפן.
מונקו הוא מרוץ כל כך שונה מיתר המרוצים, אבל עדיין הופתעתי מכמה המציאות הייתה שונה מהציפיות שלי (כלומר טעיתי) בכתבת ההכנה למרוץ. אחד הדברים להם איש לא ציפה (אולי למעט לנדו), היה עד כמה פרארי יהיו תחרותיים (מי חלם על יותר מפודיום ללקלר), אבל בשל הקושי לחמם את הצמיגים, לא רק שקבוצות כמו מרצדס התקשו, אלא שאסטרטגיית האוברקאט הייתה חד משמעית עדיפה על אנדרקאט כפי שלמשל פטל ופרז הוכיחו. גם מבחינת ביצועי הקבוצות והנהגים הצפויים, טעיתי עד כדי הטלת ג׳ינקס.
ההפתעה הנעימה (ושוברת הלב לאוהדי לקלר), הייתה כמובן התחרותיות של פרארי. המהירות שלהם בסקטור האחרון המפותל של ברצלונה, אולי רמזה על איום על הפודיום, אבל בוודאי לא על הפול פוזישן ובוודאי לא על המהירות במהלך המרוץ כפי שסאיינז הפגין. כמובן שאנחנו מדברים על מונקו, אז הפעם הבאה שאולי ניתקל בזה תהיה בהונגרורינג, אבל התחרותיות הזו בדרוג הכניסה את רדבול ומרצדס ללחץ נוסף, שכן אם ורשטאפן והמילטון יכולים לספוג לסיים האחד אחרי השני, הם לא יכולים לספוג מכוניות אחרות ביניהם וזה בדיוק מה שקרה ללואיס.
אליבא ד׳סקיי ספורטס ופרארי, התקלה אצל לקלר הייתה בסופו של דבר בגל ההנע השמאלי, שלכאורה לא נפגע בתאונה. דברים כאלה קורים, אבל דווקא אחרי ריסוק שכזה, נראה לי שרד בול או מרצדס היו מחליפים כל מה שמותר בשני הצדדים של המכונית. הייתה פה טעות בבדיקה הטכנית וכישלון של הקבוצה, אבל בסופו של דבר, אנחנו חוזרים לכך שלקלר ראה רק דבר אחד בעיניים, מהרגע שמכוניות הפרארי התגלו כתחרותיות ולמרות שהפסיד כמעט את כל האימון הראשון. לקלר עושה לפעמים ניסים, אבל דווקא בבית שלו, תחת לחץ, הוא היה צריך לתפוס את עצמו. הוא ידע שההקפה השנייה ב-Q3 לא טובה מספיק ודחף יתר על המידה. זו דרך בטוחה להפוך מזל רע לקללה. לא היה קורה אסון אפילו אם סאיינז היה עוקף אותו, אבל שארל הוא נהג מרוצים וטוב שכך.
בכוונת מכוון
מצחיקה ומטרידה באותה המידה, כמות האנשים שראיתי שחשבו ששארל, ירסק כך את מכוניתו בכוונה, בכדי לשמור על הפול, אבל בהחלט עולה כאן השאלה מה ניתן לעשות בכדי לא לדפוק את הנהגים האחרים, אפילו שלא היה פה חשש אמיתי לכוונת זדון נוסח שומאכר ב 2006 או רוזברג ב-2014. הסבו את תשומת לבי לפתרון שנהוג באינדי, שם יש ענישה אוטומטית למי שגורם לעצירת הדירוג או אף לדגלים צהובים. זה פתרון אפשרי למונקו לפחות, אבל מייצר תמריץ שלילי ביותר לנהגים מבחינת דחיפת המגבלות, כאשר על טעות משלמים לא רק בריסוק, אלא גם בהתדרדרות אוטומטית במורד הגריד. אפשרות אחרת היא תוספת זמן אחת ויחידה שמספיקה להקפת חימום והקפת דירוג. במונקו זה אומר תוספת של כדקה וחצי על השעון (כשלוש דקות בפועל) מה שיאפשר לכל מי שנפגע לקבל עוד סיכוי. כמובן שיש מגבלות של זמן, אבל ראינו כבר את הדירוג נעצר בכדי לאפשר פינוי ואז ממשיך. גם אז לוחות הזמנים מתארכים והפתרון הזה נראה לי נכון יותר ספורטיבית.
עונה שלמה פרארי לא נהנתה משני נהגים תחרותיים ובמונקו סאיינז הוכיח עד כמה התאקלם בפרארי. המהירות במונקו מגיעה בחלקה הגדול מהבטחון של הנהג במכונית ולקרלוס היה המון מזה! יתר על כך, אם חששתי כאוהד, שהמהירות של הפרארי בדרוג תגיע על חשבון הביצועים במרוץ על הצמיגים הקשים יותר, הרי שסאיינז הוכיח שהפרארי הייתה תחרותית גם שם. הוא גם עמד בלחץ הנוסף על הגריד כשגילה שכל ההצלחה של פרארי תלויה רק בו. בסה״כ, סופ״ש סופר מרשים עבורו, שקט ככל שהוא.
רבות דובר על סגנון הנהיגה המתון של המילטון, שמעמיס את הצמיגים באופן הדרגתי וללא נקודות שיא פתאומיות. נראה שדווקא במונקו, השילוב המנצח הזה של לואיס עם מכונית המרצדס שנוטה לחמם לאט את צמיגיה, הפך לחיסרון משמעותי בדרוג. הלחץ כתוצאה מכך שהאיום היה לא רק מורשטאפן, נראה שהכניס את הצד של לואיס במוסך לסחרור ולדבריו, הם נפלו עמוק יותר ויותר ״במחילת הארנב״ של שינויים טכניים שרק החמירו את המצב. על זה תוסיפו את אי הצלחת האנדר קאט של לואיס על גאסלי ואז שניהם אכלו אובר קאט מפטל ומפרז! קשה היה לשמוע את השיחות בקשר של המילטון עם הקבוצה. בדיעבד ולאור החולשה בחימום הצמיגים, אולי הקבוצה הייתה צריכה לנסות ללכת עם סטינט ארוך במיוחד שלו, אבל מנגד, אני די בטוח שגאסלי היה עושה בדיוק אותו הדבר. נקודת האור עבור לואיס, היא שזהו, המסלול הגרוע ביותר עבורו ועבור קבוצתו מאחוריו והוא בסה״כ 3 נקודות מאחורי ורשטאפן, כאשר עכשיו חוזרים לנורמליות כזאת או אחרת.
אם מה שקרה להמילטון היה קשה, אז מה שקרה לבוטאס היה נדיר! הרס כזה של ההברגה של נעילת הגלגל הינו כמעט בלתי אפשרי כיום. כל הקבוצות מתכננות ומייצרות את כל החלקים בדיוק בכדי למנוע תקלה כזאת בלחץ הזמן המטורף של העצירות כיום. אני זוכר תקלות כאלה בשנות התשעים, אבל בכדי שהעצירות תהפוכנה לפחות משלוש שניות, הקבוצות פיתחו את החלקים והמכשירים שמאפשרים את הפעולה המכנית המדוייקת והמהירה הזאת. אני בטוח שמרצדס יגלו מה קרה, אבל לולטרי זה כבר לא יעזור וסופ״ש שלם בו התעלה על לואיס, נזרק לפח ההיסטוריה בשל תקלה שאינה קשורה אליו כלל.
סרחיו
פרז לעומת זאת הצליח להציל את הסופ״ש עבור עצמו. בדרוג הוא סבל והפגין שוב עד כמה הביצועים של ורשטאפן אסור שילקחו כמובנים מעליהם. למרות זאת, במרוץ נפתחה לו הזדמנות לבצע אוברקאט על שלושה נהגים, לא פחות. לפרז מעולם לא חסרה מהירות במהלך המרוץ, והנה דווקא במונקו, היכן שלא ניתן לעקוף על המסלול, הוא הצליח לעקוף בזכות האסטרטגיה ויכולתו לשמור את המהירות לרגע שהנהגים לפניו עצרו. זה בדיוק מה שרדבול צריכים ממנו. שיסיים לפני המילטון או לפחות יפריע לו במאבק מול ורשטאפן. היום פרז הצליח במקסימום.
שני נהגים נוספים סיימו לפני המילטון ולשניהם מגיע כבוד על הביצועים שלהם. גאסלי הפגין כבר בעבר ביצועים חזקים במונקו, אבל היכולת להיות מדורג לפני לואיס היא הבולטת (ולא ההשוואה לטסונודה חסר הניסיון). במרוץ הוא הגיב להמילטון וכך נחשף לפטל ולפרז, אבל הוא לא ביצע טעות תחת לחץ מצד אלוף העולם. פטל הצליח להכניס את האסטון מרטין ל-Q3 שזו כבר תוצאה מרשימה ביותר, אבל היכולת שלו לבצע את האובר קאט על המילטון וגאסלי הייתה אחד מההיילייטס של המרוץ, כאשר סבסטיאן ופייר עלו את כל העלייה מסן דיבוט ועד לתוך מאסנה צד לצד! אם חשבתי שפטל איבד מאש הלחימה, טעיתי... באותה נשימה, ראוי להזכיר את סטרול שכמובן הלך על אוברקאט ארוך והצליח מעל ומעבר למצופה וסיים שמיני לאחר שזינק 13. לשפר חמישה מקומות במידפילד זה לא עניין של מה בכך. הוא אולי לא אלוף עולם בעתיד, אבל הוא גם לא רק ילד מגה עשיר שקנו לו קבוצה.
המאבק צד לצד של פטל וגאסלי, הזכיר לי שלמעשה לא היו תאונות, או אפילו דגלים צהובים לאורך כל המרוץ. הפרשנים הזכירו שמדובר במרוץ המהיר ביותר בהיסטוריה של מונקו. מנגד, נדמה לי שראיתי רק עקיפה אחת על המסלול, וזו הייתה של שומאכר על מזפין בהיירפין, כך שניהול הסיכונים הפעם נטה לצד הזהיר. אולי זה המחיר שלקלר שילם לפני הזינוק שהשפיע על הנהגים.
נוריס
במקלארן כמו בפרארי יש רק נהג אחד שיוצא מרוצה ממונקו והוא לנדו. ביום חמישי הקבוצה הייתה בבעיה לא קטנה, אבל נוריס והצוות שלו הצליחו לצאת ממנה בניגוד לריקארדו והצוות שלו. לנדו נראה היה אחרת בשבת בעוד דניאל התקשה להסביר את ההפרש, למרות שהרגיש מרוצה מהמכונית. ציפיתי שדווקא במונקו ריקארדו יוכל להמשיך את קו השיפור מברצלונה, אבל הוא חטף סטירה מהמציאות אם לא מנוריס. ה״ליברי״ החדש של מקלארן סבל מהשמש הישירה בחמישי, אבל בשבת ובמרוץ, עם קצת עננים, נראה נהדר, כמו הביצועים של לנדו. לסיים את הדרוג חמישי היה אולי התצוגה המרשימה ביותר של נוריס עד כה בעונה מרשימה גם ככה. במרוץ הוא שמר על המיקום שלו מול פרז וזכה בפודיום שהיה נראה ביום חמישי כחלום. למעשה מקלארן כמעט ולא נפגעה באליפות היצרנים מול פרארי בזכות התצוגה הזו של לנדו והתקלה של לקלר.
אם אני מחפש עוד פיקשוש שלי בכתבה לקראת המרוץ, הרי שאלפא רומיאו נראו חזקים ממה שציפיתי בעוד אלפין נראו חלשים יחסית. יש לומר שבאלפא רומיאו העונה, גיובנאצי נראה טוב יותר ביחס לרייקונן מאשר בכל העונות הקודמות. האם זה ההסבר לקרדיט שלו אצל פרארי? אינני יודע, אבל הוא נכנס ל-Q3 ונתן עוד מרוץ משכנע. מי שכן הצליח לעקוף אותו היה אוקון, שאמנם סבל מביצועי החסר של אלפין, אבל עדיין הצליח לסיים תשיעי ולתת מרוץ משכנע. בוודאי ביחס לאלונסו, שנראה פשוט רע. סליחה, לא נראה בכלל במרוץ.
ציפיתי שויליאמס וראסל יככבו במידפילד במונקו, אבל דבר מזה לא התממש. למעשה הם היו נחותים בבירור לעומת כמעט כולם, למעט האס האומללים. רציתי מאד שחגיגות המרוץ ה 750 של הקבוצה יציגו את מגמת השיפור שלהם, אבל זה לא קרה. אני מקווה שכשנחזור למסלולים יותר מהירים ופתוחים, הם יעלו במעלה המידפילד ואולי ג׳ורג׳ יחזור לאיים על ה-Q3.
קרדיט להאס?
אני מסרב להצטרף להילולת הירידות על מזפין, משום שהוא ושומאכר תקועים בקבוצה אומללה שאינה יכולה לפתח את המכונית של השנה ולמעשה משתמשת במכונית הגרועה של שנה שעברה, בהתאמות לתקנות השנה. לא ברור מה העתיד של הקבוצה, אבל לג׳ין האס הבעלים, אין כנראה כוונה להמשיך להפסיד כסף בנוסף לכבוד. זוהי בעיה קשה לשני הנהגים הצעירים וניתן למדוד אותם רק האחד מול השני וגם זה בעייתי. בכל אופן, נראה שמיק מפגין מהירות עדיפה על ניקיטה, אבל מה שמשדרים מהם הוא כמעט רק הטעויות והתאונות. אני חושב שאפילו ורשטאפן היה מתקשה לעשות משהו שם.
אז מהנסיכות המודרנית של גרימאלדי אנו עוברים לממלכה האזרית עם מסלול רחובות שמאפשר עקיפות. את הזמן תוכלו להעביר בנעימים בלימוד סוגיית הכנפיים הגמישות.