ניצחון בשיניים
המילטון הצליח להוציא ניצחון מבין מלתעותיו של ורשטאפן
כמה חיכינו למירוץ ראש בראש של ורשטאפן והמילטון? בסוף ההכרעה על המסלול נהפכת על ידי השופטים במה שאני טוען שהיא טעות שיפוט חמורה.
אחרי המירוץ הזה יהיה קשה מאד ללואיס לטעון שב-FIA מחפשים אותו ואת מרצדס. לא אופתע לגלות שעמנואלה פירו שפט גם פה (השופט מקנדה 2019 וההחלטה השערורייתית לקחת את הניצחון מפטל ולהעניק להמילטון). כמעט כל המכוניות חרגו מהמגבלות בפנייה 4, כולל כמובן בעקיפות, כאשר צמד נהגי המרצדס עושים זאת יותר מכולם, אבל כאשר מגיעה העקיפה המכריעה של המירוץ, כאשר ורשטאפן נאלץ לעקוף מבחוץ את המילטון, פתאום העקיפה לא חוקית. על זה יש לי שני דברים לומר: האחד נקרא אכיפה בררנית (התעלמו מכל העקיפות האחרות הזהות שקרו שם) והשני, המילטון לא שמר על קו פנימי הדוק כאשר ורשטאפן עקף בחיצוני במקביל אליו. במצבים כאלה כשהעקיפה והחריגה מהמסלול היא בקו החיצוני ובמיוחד כאשר הנהג בפנימי דוחק החוצה אזי מקובל לאשר את העקיפה, זאת לעומת העקיפה של ורשטאפן על רייקונן באוסטין ב-2018, כאשר מקס קיצר את המסלול בקו הפנימי. למעשה, כמו שכתבתי, ראיתי כמה וכמה עקיפות כאלה ללא ענישה במירוץ הזה.
אז התוצאה מהווה עוול מסויים לורשטאפן ומזל להמילטון, אבל היא לא יכולה לשנות את העובדה שורשטאפן ורדבול ״ניצחו״ (שוב ללא עזרת הנהג השני בקבוצה) את צמד המרצדס. זה מצביע בהסתברות גבוהה מאד על המשך המאבקים האלה וזה כמובן חדשות מעולות לכל האוהדים. למקס יש יתרון מהירות קטן, אך ברור בדירוג ויתרון מהירות זעיר במירוץ מול המרצדסים, אבל ורשטאפן מתמודד לבד, בעוד המילטון ובוטאס קרובים אליו ויכולים לתקוף אותו עם אסטרטגיות שונות.
זו הנקודה להביע תמיהה על הבחירה בפרז כנהג המירוץ. אמנם לא חסרים צופים מקסיקנים, אבל מה קרה לצבא הכתום? איפה האוהדים של לנדו? והכי חשוב - לטעמי פרז נכשל בנקודה החשובה ביותר מבחינת רד בול והיא התמיכה שצ׳אקו אמור לספק מקרוב לורשטאפן מול מרצדס. אם לא זה, לפחות שיסיים רביעי, ולצערו של פרז, נוריס ניצח אותו במכונית נחותה לכאורה. לתחושתי רד בול לא יסתכנו יותר עם פרז וצמיגים קשים יותר במקצה הדירוג השני. רד בול צריכה אותו בחוד צמוד למרצדסים ולמקס כבר מהזינוק. את היכולות של פרז לחזור עם אסטרטגיית צמיגים במהלך מירוץ, רדבול וכולם מכירים, אבל זה לא מה שהם צריכים.
מי היה הכי דומיננטי?
שלושה נהגים בלטו לטעמי מעל כולם במירוץ: המילטון, ורשטאפן ונוריס. ורשטאפן הצליח לנצח על המסלול למרות תפעול לא חלק של המירוץ מבחינה מכאנית לפחות, והוא עשה זאת מול המילטון במיטבו! הנהגים הללו והקבוצות נתנו קרב ענקים ראש בראש ושני הנהגים הטובים ביותר כיום, לא השאירו דבר בכיס. אפשר להמשיך להלל את המירוץ שזכינו בו, אבל אני בעיקר תקווה שנמשיך לראות את זה בהמשך העונה ואם המילטון יצליח לקחת אליפות מול ורשטאפן, במכונית ללא יתרון (אם לא נחותה), זו תהיה לא רק האליפות המדהימה ביותר שלו (יותר ממול פטל ב-2018), אלא שמרצדס יאלצו מהר מאד לסגור את הבעיות החוזיות מולו (למעשה עוד לפני שיקח את האליפות בכדי לתת לו את הביטחון הדרוש) ואז אפשר יהיה גם להגיד שלואיס הוא היחיד שניצח גם את טוטו וולף.
ורשטאפן ורדבול צריכים לקחת את מה שקרה בבחריין ולהפוך את הכעס על העוול שהשופטים עשו להם, למוטיבציה חיובית. יש להם מה לשפר מבחינה אסטרטגית אולי ובוודאי בניצול הנכון של פרז, אבל הם עכשיו במצב שהיה לפרארי עם שומאכר ב-2000. מכונית לכל הפחות תחרותית והנהג המהיר ביותר. אסור להם ליפול על אמינות או טעויות וכל עוד לא יעשו שטויות, לאורך זמן, אני מאמין שמקס ינצח את לואיס.
לנדו סיים בסט אוף דה רסט כולל לפני הרדבול השנייה. כל סוף השבוע נוריס הפגין ביצועים מעולים במקלארן ועדיפים על ריקארדו, למעט בדירוג, אבל נראה לי שהוא הצליח לכוונן את המכונית טוב יותר למירוץ וזה ניכר בסטינטים במירוץ בהם לא רק ניצח את בן קבוצתו, אלא גם את לקלר (כולל בקרב ראש בראש) וכך הצליח לסיים לפני פרז במכונית עדיפה. אלה בדיוק הביצועים שיהפכו את לנדו ל״נהג הבית״ או מספר 1 במקלארן. בעונה שעברה נוריס היה קצת פחות טוב במירוצים מאשר בדירוג והנה בבחריין, קרה ההיפך. זה בדיוק הסימן להתבגרות שהוא עובר ואם ישמור על זה, יוכל להחזיר את הפוקוס הבריטי אליו כדבר הבא במקום ג׳ורג׳ ראסל.
בשורה השלישית
נהגים נוספים שבלטו לדעתי, הם יוקי טסונודה, פרננדו אלונסו ולאנס סטרול. היפני הוא כישרון בולט שברור שמהירות אדירה יש לו והוא רק צריך להשתפשף ולהתרגל לפורמולה 1. על זה אומרים ש״מהירות אי אפשר ללמד אבל את היתר כן״. אני רואה עונה נהדרת של פריצה עבורו השנה, כאשר אלפא טאורי כה תחרותיים. למעשה אני מקווה שהוא כל כך יצליח עד שחברי ההנהלה בהונדה יאלצו לבצע טקס בושה כלשהו על ההחלטה שלהם.
פרננדו אלונסו הראה שהוא לא איבד דבר מהיכולות שלו ומהאש שבתוכו וזה הדבר החשוב ביותר מבחינתו ומבחינת האוהדים. לצערנו אלפין לא הצליחו לשמור על התחרותיות של רנו מהעונה שעברה, אבל הם לא מאד רחוקים, אז אולי זה עוד בר שינוי, למרות שהשקעה גדולה בפיתוח העונה מגיע על חשבון הפיתוח לעונה הבאה וכל השינויים המהפכניים שלה.
לאנס סטרול הפתיע אותי מאד לטובה ואני מדגיש שלא ביחס לפטל, שנראה שממשיך את הביצועים העלובים שלו מהעונה שעברה. סטרול הפתיע אותי כי הוא פשוט נהג טוב ושקול ולא נאבק מעבר ליכולתו וכך הצליח להביא את המכונית של אסטון מרטין לנקודות במירוץ ״הראשון״ של הקבוצה. אמנם גאסלי סבל מתקלות, אבל סטרול היה צריך לגבור על נהגים רבים אחרים במכוניות תחרותיות לשלו והוא אכן הצליח להישאר לפני צמד האלפא רומיאו למשל ולתת פייט לטסונודה ולאלונסו. אותי הוא הרשים.
אדומים
פרארי יכולים לצאת עם הרגשה טובה יחסית (עם חמיצות קלה), משום שהמכונית הפגינה ביצועים תחרותיים גם במירוץ, אם כי פחות ממקלארן. זה אולי מציב אותם במיקום הרביעי בדירוג, שהוא בהחלט שיפור ביחס לעונה שעברה והביצועים היו תחרותיים. השאלה שנותרה היא מה גאסלי היה מצליח לעשות במירוץ ללא תקלות ואובדן הכנף הקדמית, אבל ביצועים כה קרובים למקלארן מהווים את המדד החשוב ביותר לפרארי ואפילו עוד לא הזכרתי את הנהג השני בסקודריה. סאיינז נתן סוף שבוע טוב ביחס לנהג חדש בקבוצה. הוא היה תחרותי עם לקלר ובדירוג ובמירוץ נתן הופעה סולידית ושקולה, כאשר הוא מפעיל לחץ על מקלארן עם אסטרטגיה מעט שונה (שפגעה בו בסופו של דבר). זה בדיוק מה שפרארי צריכים.
הדבר המדאיג ביותר מבחינתי היה הקלות בה לנדו ופרז עקפו את לקלר. יחידת הכוח של פרארי בוודאי משופרת לעומת העונה שעברה, אבל הפרארי של לקלר לפחות, נראתה פגיעה עדיין בישורת מול מכוניות תחרותיות. פרארי מתכננים יחידת כוח שונה מהותית לעונה הבאה, עובר להקפאה המוחלטת על כל יחידות הכוח, אז יש לקוות שהם יצליחו לחזור איתה לתחרותיות מלאה.
מקלארן מצד אחד יוצאים מרוצים מאד משום שלמרות שהם ביצעו את השינוי הטכני הגדול ביותר מכל הקבוצות, הם שמרו על המקום השלישי מבחינת דרוג הקבוצות. מצד שני ברור להם שאם בעונה שעברה הם היו במאבק בעיקר מול רייסינג פוינט, העונה הם במאבק מול פרארי ואלפא טאורי לפחות. בכלל ההפרשים בין מקלארן, פרארי, אלפא טאורי, אלפין, אסטון מרטין ואפילו אלפא רומיאו, הם קטנים אפילו ביחס לשנה שעברה! כל עונה אנחנו מדברים על המידפילד הלחוץ, אבל השנה זה מגיע לרמות היסט(ו)ריות.
בקו האחרון
מאחור ויליאמס יכולים להתנחם שעקפו חד משמעית את האס ולא יהיו האחרונים (לפחות ראסל), אבל מצד שני אלפא רומיאו שוב עקפו אותם וזה משאיר אותם רחוקים מאד מהנקודות. במצב המיוחד של העונה הזאת, זה ישים אותם שוב בדילמה אם לנסות לשפר את המכונית על חשבון משאבים לפיתוח המכונית של העונה הבאה.
האס בעונה של מזעור ההוצאות ומקסום ההכנסות, במקביל לפיתוח המכונית לעונה הבאה. המכונית אינה אסון, אך בוודאות היא האיטית ביותר וברור שלא יהיה פיתוח העונה. זה משאיר את שני הרוקיז לכאורה ללא לחץ עליהם לתוצאות, אבל בפועל להיות אחרונים זה דבר שוחק מאד. רק תשאלו את ראסל. לקלר זכה לאלפא רומיאו חצי תחרותית בעונתו הראשונה. הצופים זכו לראות אותו. לא זכור לי שראיתי את מכוניות ההאס בסופש הזה למעט כשביצעו טעות או נעקפו בהקפה מלאה. זה אולי יספיק למישהו כמו מזפין, אבל למיק שומאכר וכל הציפיות, זה עשוי לגרום ללחץ.
הדברים נכתבו במהירות, בניסיון שיתפרסמו כשעוד רלוונטיים, אך במחיר חוסר במידע שמתפרסם אחרי המירוץ. מקווה שנהניתם כמוני מהמירוץ.