כדורגלן השנה בליגה הבכירה בהיותו בן 20 בלבד. קפטן נבחרת ישראל. הליגיונר הראשון של הכדורגל הישראלי בליגה האיטלקית. על כל ההישגים האלה - ועוד רבים וטובים - חתום טל בנין. כבר למעלה משנה וחצי שקשר העבר האגדי לא חלק מהכדורגל, אבל אין אחד שקשור לענף ששכח את תרומתו. לכבוד יום הולדתו ה-50 שצוין השבוע, עלה בנין לראיון מיוחד ב"מגרש פתוח" בערוץ הספורט וסיפק זווית נוספת לקריירה המפוארת, ובשני מקרים במהלך השיחה לא יכול היה לעצור את הדמעות. בנוסף, נתן את חוות דעתו על מצב הכדורגל הישראלי בימים אלה.
תחילה, התבקש בנין לשתף ברגע הזכור ביותר מבחינתו במהלך הקריירה ואמר: "אני לא חושב שזה הוגן כלפי לבקש רגע אחד, אבל אני יכול להגיד שהרצון שלי תמיד היה לתת בחזרה עבור ההערכה שאני מקבל מהקהל. אני מקווה מאוד שעשיתי את זה בצורה הכי טובה שיכולה להיות".
"מבחינתי יש דברים חשובים מכדורגל", הוסיף בנין באותו נושא. "הכי חשוב מבחינתי זה שתמכתי וליוויתי לאורך שנים רבות שני ילדים: אחד שעבר תאונת דרכים מאוד מאוד קשה, ירין מזרחי, והשני בחורצ'יק צעיר שבזמנו הגיע אליי לאיטליה, זאב לקט, שחלה בלוקמיה". בשלב הזה קולו של בנין נסדק מרוב התרגשות: "שניהם החלימו ואנחנו בקשר עד היום, אלו דברים שמרגשים אותי, כי אני חושב שבכדורגל ההתמקדות לא צריכה להיות רק בנו, אלא גם באנשים ומה שהם חווים ממה שאנחנו עושים עבורם. אלו דברים שהרבה יותר משמעותיים וחשובים עבורי".
אחרי הדברים האלה, נושא השיחה הבא היה סביב הפועל חיפה, מועדון נעוריו של בנין. קשר העבר אמנם לא היה חלק מהאליפות היחידה של הקבוצה ב-1998/9 - הוא היה בברשיה האיטלקית באותם ימים - אבל ההישג הזה בכל זאת חרוט בזכרונו. ובעיקר איש אחד, אשר מבחינת בנין הוא האחראי העיקרי לאותה הצלחה נדירה של המועדון האדום מהכרמל.
"אפשר להזכיר הרבה מאוד אנשים באליפות הזו, אבל יש אדם אחד שאחראי לכולה, אדם יקר, רובי שפירא ז"ל", אמר בנין והחל לדמוע. "אני בקשר רציף עם משפחתו עד היום ועולה לקבר שלו כל שנה, לא רק ביום פטירתו, כדי לראות שהכל בסדר שם ומדבר איתו מדי פעם. זה איש שמאוד יקר לליבי ולליבם של אוהדי הפועל חיפה ואוהדי הכדורגל בישראל. הכדורגל הוא עולם שאין בו יותר מדי קשרים לאחר מכן, בורכתי לשמור על קשר עם אנשים מאוד מיוחדים שעשו דבר או שניים בשביל המדינה והרבה יותר".
ומה דעתו על מצב הכדורגל המקומי כיום? "אני חושב שהכל צפוי, הדברים צפויים. אני לא רואה קבוצות מאומנות, אני רואה מאמנים פחדנים, אני רואה מאמנים שמתגוננים ומנסים לגנוב גול, כל המשחק הוא על תוצאות, לא רואה ניסיון ליצור סדר במשחק, שום תבניות התקפה מתוכננות כמעט", טען בנין והוסיף: "שמחתי שמכבי חיפה פרצה אחרי כל כך הרבה שנים, אבל גם כשהיא הובילה ב-11 הפרש הבעתי את דעתי בפני הקרובים אלי ואמרתי שהדברים עדיין תלויים במכבי ת"א, גם כשזה לא היה נראה כך".
"הכדורגל אצלנו הרבה יותר מדובר מאשר משוחק", סיכם בנין את הנושא. "מדי פעם אני קצת מאלץ עצמי לראות משחקים, אבל מראש אתה יודע מה הולך לקרות. כמובן שזה תלוי מי משחק נגד מי, אבל בגדול אין שום יוזמה, אני לא רואה יותר מדי יוזמה. אני חושב שמכל הכדורגל אפשר לציין את מכבי ת"א שלפני לא מעט שנים קיבלה החלטה, ואתה רואה שדברים שם מתנהלים בצורה אחרת לגמרי וזה גם בא לידי ביטוי במגרש".
אז לאור כל הדברים האלה, האם בנין סיים עם הכדורגל? "נכון לרגע זה, הלכתי לתחומים אחרים, לתחום העסקי. אני לא אחזור לכדורגל בכל מחיר. עם זאת, כדורגל זה אהבה מבחינתי. זה חלק ממני. אני מאמין שאמצא את עצמי שם ממקום של אהבה".