אחרי שראה את ערן זהבי מככב מול אייאקס, שון וייסמן רצה להפוך את הערב (ראשון) הזה למושלם עבור הליגיונרים - אבל לוולנסיה היו תכניות אחרות. ויאדוליד, עם הישראלי בהרכב, ספגה 1:0 כואב בבית מול העטלפים ונותרה עמוק בתחתית. הישראלי השלים 90 דקות, קרלוס סולר הכריע עם גולאסו.
וייסמן הגיע לקרב התחתית בתנאים אידיאלים מבחינתו. תחילה, משום שכבש במשחק הליגה האחרון מול חטאפה וצבר ביטחון. ושנית, מאחר וקיבל מנוחה במשחק הגביע שגלש להארכה לא צפויה. ואם לא די בכך עבורו, אזי שוולנסיה, שבימים כתיקונם הייתה מגיעה כפייבוריטית למשחק שכזה, רשמה את ניצחון הליגה האחרון שלה אי שם בנובמבר האחרון - הרביעייה הזכורה מול ריאל מדריד - ומאז עברו שמונה משחקים נטולי ניצחון.
אלא שבמחצית הראשונה, איך נגיד בעדינות, זה לא ממש הורגש. ולנסיה שלטה בקצב המשחק, וכמעט גם זעזעה את הרשת של המארחת, כשחוסה גאיה שלח פצצה לעמוד. למזלה של ויאדוליד, ג'ורדי מאסיפ היה ערני מספיק בין הקורות. שוער הסגולים, אגב, גם היה המצטיין על כר הדשא במחצית הראשונה - אך רגע אחד של חוסר תשומת לב, שעוד נגיע אליו בהמשך, הרס לו ערב נהדר.
המחצית השנייה כבר נראתה הרבה יותר עבור ויאדוליד ו-ויסמן, לפחות בתחילתה. הישראלי יצא מחדרי ההלבשה חד, ונראה היה שחבריו לקבוצה קיבלו הוראה לחפש אותו ברחבה. זה התבטא בשני מצבי כיבוש ממשים בחמש הדקות הראשונות של המחצית השנייה, ולאחר מכן בסחיטת פנדל שלצערו בוטל בעקבות נבדל. לצידו, מי שהרשים יותר מכולם בוויאדוליד היה ז'וטה, שסומן כ"יורש" של ז'ואאו פליקס בבנפיקה, אך גם זה לא התבטא בשערים.
ודווקא כשנראה היה כבר ששתי הקבוצות השלימו עם התיקו נטול השערים, קרלוס סולר שינה את התמונה: הקשר הניף את רגל ימין ושלח פצצה מחוץ לרחבה לרשת של מאסיפ, שדווקא אחרי משחק אישי טוב, לקח חלק משמעותי בשער. עבור סולר זה היה השער הראשון העונה שלא נכבש מכדור עונשין והשישי בסך הכל במסגרת הליגה, אך עבור ויאדוליד זו נורה אדומה בוהקת - שכן הקו מתקרב בצעדי ענק והמרחק מאלצ'ה נעצר על שתי נקודות בלבד.