מוקשים בכל משחק: הכירו את יריבות הנבחרת
כוכבי פרמייר ליג, חלוץ בארסה ושוב סקוטלנד. נוח? ממש לא
למעלה מ-50 שנים עברו מאז שהיינו במונדיאל והדרך חזרה לשם לא תהיה פשוטה בכלל - וזה בלשון המעטה. הנבחרת קיבלה בית שאפשר להגדיר אותו כנוח ביותר מבין האופציות האפשריות, אבל בכל זאת תתמודד מול יריבות חזקות וכוכבי על. לפני שמתחילים, היכרות קצרה עם כל אחת מהן.
דנמרק
נכון, מדובר בראש הבית החלשה ביותר, אבל אל תשכחו שמדובר בנבחרת שהגיעה במונדיאל ברוסיה לשמינית גמר ורק הפסד בפנדלים לקרואטיה עצר אותה. הדנים, שעלו לשלושה מונדיאלים במילניום הנוכחי (פעמיים העפילו גם לשמינית) מציגים תלכיד של שחקנים צעירים ומוכשרים כמו יונאס וינד ואנדראס כריסטנסן לצד ותיקים שמככבים או כיכבו בפרמייר ליג כמו כריסטיאן אריקסן, יאניק וסטגארד ופייר אמיל הויביירג - שהפך לבאנקר בקישור של ז'וזה מוריניו בטוטנהאם הלוהטת.
גם נציג לברצלונה יש לדנמרק כמובן - מרטין ברייתווייט שהתחיל לקבל לאחרונה יותר קרדיט מרונאלד קומאן. ובשער כמובן נמצא קספר שמייכל בנו של פיטר ואחד שהיה שותף פעיל מאוד לאליפות אנגליה ההיסטורית של לסטר. מי שעומד על הקווים הוא קספר היולמנד, שהחליף את אגה הריידה והוביל בעבר את נורדשיילנד לאליפות דנמרק וגם את מיינץ.
את דנמרק פגשה הנבחרת פעמיים בלבד במשחק רשמי (פלייאוף העלייה ליורו 2000) וכולם יודעים איך אחת מהן הסתיימה - ב-5:0 משפיל שהיה הצגה די משנית לפרשיית נערות הליווי ובמשחק הנוסף הדנים הביסו 3:0 את ישראל. לא יהיה קל בכלל.
אוסטריה
כמו במוקדמות היורו, הנבחרת שוב פוגשת את האוסטרים בעוד מפגש פיקנטי מבחינתו של ווילי רוטנשטיינר (אם זה יישאר בתור מאמן או בתפקיד אחר כלשהו) ותקווה לשחזור ה-2:4 ההוא בסמי עופר ולא את ה-3:1 בארנסט האפל. מה השתנה באוסטריה? לא יותר מדי, מרקו ארנאוטוביץ' עדיין מוביל אותה בשפיץ, דויד אלאבה בקישור/ההגנה (גם אם עתידו בבאיירן מינכן עדיין לא ממש ברור) ומרסל סביצר ממשיך בנסיקה המטאורית שלו בלייפציג וכנראה יהיה השחקן הכי מסוכן של היריבה. פרנקו פודה עדיין מוליך את האוסטרים והוביל אותם, למי שלא זוכר, ליורו 2020 על חשבון ישראל.
סקוטלנד
אתם בטוחים שאתם צריכים היכרות? סקוטלנד היא כנראה הנבחרת שהכי נמאס לקהל הישראלי לשמוע עליה. פגשנו אותה ארבע פעמים בליגת האומות פלוס פעם אחת בפלייאוף העליה ליורו בו הפסדנו בפנדלים (בדו קרב שערן זהבי ירצה לשכוח) והיא גם זו שעלתה בסופו של דבר לטורניר שייערך בקיץ. יש לה מספר שחקני פרמייר ליג כשהבולט ביניהם הוא כמובן אנדי רוברטסון הנהדר שינסה במקביל למפגשים עם הנבחרת לזכות עם ליברפול באליפות שנייה ברציפות.
איי פארו
אפשר לקרוא לה הנמושה של הליגה, אבל תודות לפורמט ליגת האומות היא זכתה לחוות טעם ניצחון כמה פעמים וסיימה במקום הראשון בבית שלה עם שלושה ניצחונות ושלוש תוצאות תיקו. איי פארו לא מתפארת בשחקנים מוכרים, אבל יש אחד שעשוי להיות מסוכן - יואן סימון אדמונדסון שמשחק בארמיניה בילפלד והבקיע שבעה שערים בנבחרת והעונה הבקיע גול אחד ב-54 בבונדסליגה. את איי פארו פגשנו פעמיים במסגרת רשמית - מוקדמות מונדיאל 2006 - וניצחנו 0:2 ו-1:2.
מולדובה
פעמיים בלבד פגשנו את הנבחרת מהדרג הנמוך ביותר במסגרת רשמית (מוקדמות מונדיאל 2010) ופעמיים ניצחנו. תוסיפו לזה את העובדה שהניצחון האחרון שלה היה לפני שנה וחצי והיא נמצאת ברצף של 14 הפסדים מ-16 משחקים ותקבלו יריבה שישראל חייבת להוציא מול שש נקודות משש אפשריות. אם בכל זאת מחפשים שחקן שיכול לעשות צרות לנבחרת הוא כנראה יהיה קשר בנבנטו ארתור יוניטה שמשחק די בקביעות בליגה האיטלקית ובעונה שעברה בישל שלוש פעמים במדי קליארי.