היד רועדת והלב מסרב לקבל את הבשורה המרה. עולם הכדורגל באבל עם דבר מותו של דייגו ארמנדו מראדונה שהלך לעולמו בגיל 60. לפני כשלושה שבועות, מראדונה עבר ניתוח בראשו בשל דימום מוחי וכעבור מספר ימים שוחרר לביתו בטיגרה להמשך התאוששות. הערב (רביעי) כוכב העבר לקה בליבו ונשם את נשימתו האחרונה על פני כדור הארץ. על פי הדיווחים בארגנטינה, מראדונה פונה לבית החולים המקומי אך הרופאים לא הצליחו להצילו.
עדכונים שוטפים: כל התגובות למותו של האגדה
זיקוקים, עוגה והנשיטה: כשמראדונה שב לדשא
"אין מילים, לא ייאמן": עולם הספורט באבל
גדול מהמשחק: מראדונה לא היה עוד כדורגלן. טור
האזינו לפודקאסט "הנוסע המתמיד" לכל הסיפורים על האגדה
לזוז כמו דייגו: הרגע בו התאהבנו במראדונה. טור
מראדונה סבל בעשורים האחרונים שלאחרי פרישתו לא מעט מבעיות בריאותיות ונזקים שנגרמו לו כתוצאה משימוש מופרז בסמים ובאלכוהול, כמו גם בעיות משקל. הכוכב הארגנטינאי שהוביל את נבחרתו לזכייה בגביע העולם היה סמל עבור דור שלם של חובבי כדורגל ונחשב לאחד הגדולים שידע המשחק היפה בתבל. קוסם שרקד על המגרש ועכשיו יעשה את זה למעלה בשמיים.
מראדונה תמיד ייזכר בגלל מקסיקו 1986. מספר 10 הוביל את ארגנטינה לזכיה במונדיאל השני שלה (והאחרון עד עצם היום הזה) בזכות הופעת יחיד מהגדולות שנראו אי פעם בטורניר. דייגו סחב על הגב את הנבחרת של קרלוס בילארדו ובישל בגמר לחורחה בורוצ'גה את שער הניצחון שהעניק לארגנטינה 2:3 על מערב גרמניה באצטדיון האצטקה המיתולוגי. מראדונה הקפטן הניף את הגביע וגם זכה בתואר השחקן המצטיין בטורניר החשוב מכל.
שני רגעים ספורטיביים מונומנטליים מסמלים אולי יותר מכל את דמותו מעוררת המחלוקת של מראדונה. שניהם התרחשו ברבע הגמר של אותו טורניר מול נבחרת אנגליה. הראשון הוא כמובן "שער יד האלוהים", לאחר שהשתמש בידו והבקיע את שער היתרון מול האנגלים כשהוא מנצל את העובדה שהשופט לא רואה עבירה. השני התרחש כמה דקות לאחר מכן, אותו שער סלאלום מפורסם שהתחיל ממהלך במחצית המגרש והסתיים בשער השני שלו כאשר הוא חולף על פני שישה שחקנים יריבים. רבים רואים בשער הזה כגדול ביותר שהובקע אי פעם במשחקי המונדיאל.
בסך הכל רשם מראדונה 91 הופעות במדי נבחרת ארגנטינה והבקיע 34 שערים. הוא השתתף בארבעה מונדיאלים. ארבע שנים אחרי הזכיה במקסיקו, הוביל דייגו את האלביסלסטה לגמר איטליה 1990, שם הפסיד לגרמניה מפנדל של אנדראס ברמה. ב-1994 נזרק מהמונדיאל האחרון שלו בארה"ב לאחר פרשת שימוש בחומרים אסורים.
הנער שגדל בשכונת עוני וגדל בפרבריי של בואנוס איירס, החל לשחק כדורגל בגיל צעיר ונכנס לתודעה כבר בהופעת הבכורה שלו בטרם מלוא לו 16, במדיה של ארגנטינוס ג'וניורס בליגה הבכירה בארגנטינה. אחרי שכבש למעלה מ-116 שערים עבר לבוקה ג'וניוס וב-1982 נמכר בסכום שיא לברצלונה.
את הקדנציה שלו בקאמפ נואו לא ירצה לזכור לטובה לאחר מחלות ופציעה קשה בקרסול וכעבור שנתיים עם שני תארים (גביע המלך והסופר קאפ) המעבר הסתכם ככישלון. ב-1984 עבר לדרום איטליה והפך לאליל הגדול ביותר של האוהדים כשהוביל את נאפולי לשתי אליפויות היסטוריות (1987 ו-1990) וזכייה אחת בגביע אופ"א (1989) כשהוא כובש 81 שערים ב-188 הופעות.
מראדונה, שנודע בעיקר בזכות יכולת כדרור נדירה, שיחק גם בסביליה בתחילת שנות התשעים אחרי שחזר מעונש הרחקה על שימוש בקוקאין, אבל מעולם לא חזר לשיאו. שנה לאחר מכן עבר לניואלס אולד בויס ופרש ב-1997 בבוקה ג'וניורס, לאחר עוד קאמבק פחות מוצלח.
קריירת האימון של מראדונה כללה מספר קבוצות בארגנטינה: דפורטיבו מנדיז'ו, ראסינג קלוב ולאחרונה חימנסיה לה פלאטה. הוא הדריך גם באיחוד האמירויות ובבלארוס, אבל הקדנציה הכי זכורה שלו היתה כמאמן נבחרת ארגנטינה, אותה הוביל למונדיאל 2010 ולאחר יכולת רעה הודחה נבחרתו ברבע הגמר 4:0 ע"י גרמניה. הוא פוטר לאחר המונדיאל.
במשך עשורים שלמים היה מראדונה דמות נערצת בכל רחבי העולם - רוקסטאר עוד הרבה לפני עידן האינטרנט והרשתות החברתיות. בנאפולי סגדו לו ברמת משיחית ובארגנטינה הוקמה לכבדו כנסייה. כתבו עליו ספרים, מאמרים ועשו עליו סרטים וסדרות. ועכשיו הוא נפרד מאיתנו לעולם, כך נקווה, שכולו טוב.