זה עדיין לא סופי, יש (כנראה) עדיין דרך לא קצרה עד שלאו מסי ייפרד סופית מברצלונה. מדובר כאן במאות מיליוני יורו, עניינים משפטיים סבוכים וכמובן העתיד של הרבה מאוד אנשים. אבל עושה רושם שגדול שחקני בארסה בכל הזמנים החליט. ואת ההחלטה הזו יהיה קשה מאוד לשנות. מסי לא רצה לעזוב. הוא תכנן לסיים את הקריירה המופלאה שלו במדי הבלאוגראנה. אבל מה שקרה בשנים האחרונות וביתר שאת בשבועות האחרונים, גרם לו לקחת החלטה לא פשוטה. גם מבחינתו האישית וגם מבחינת המשפחה שלו.
ב-16 בספטמבר, כלומר בעוד שלושה שבועות, ימלאו בדיוק 20 שנה ליום שבו לאו מסי בן ה-13 עזב את רוסאריו, העיר בה נולד וגדל, וטס עם אביו חורחה לברצלונה. 20 שנה חי מסי בברצלונה. שם הוא הפך מנער לגבר, למי שבעיני רבים הוא הכדורגלן הטוב בהיסטוריה, ולא פחות חשוב, שם נולדו שלושת ילדיו. ברצלונה היא הבית שלו. ובארסה הייתה הקבוצה היחידה בחייו – עם כל הכבוד לשנים בהן שיחק בקבוצת הילדים של ניואלס אולד בויס.
ההחלטה לעזוב הייתה עבורו קשה הרבה יותר מאשר לכל שחקן אחר. מרבית השחקנים עוברים במהלך הקריירה מדי כמה שנים מקבוצה לקבוצה, לא מעטים עוברים ממדינה למדינה. מסי הוא שונה. כמו אריק איינשטיין ז"ל, הוא אוהב להיות בבית. הוא אדם פשוט, שהעולם הגדול לא מסקרן אותו. לא מעניין אותו להכיר תרבויות אחרות, ללמוד שפות. הוא אוהב להיות עם המשפחה, החברים הקרובים, לאכול אסאדו שמורידים מהפאריז'ה, ללגום מאטה של החבר לואיס סוארס.
אבל מה שקרה בתקופה האחרונה גרם לו להרגיש שלא נותרה לו ברירה. שהנהלת המועדון בראשות הנשיא ג'וזפ מריה ברתומיאו דוחקת אותו לפינה. אחרי התבוסה 8:2 לבאיירן מינכן הוא הבין שעד כמה שהקבוצה לא הייתה טובה העונה, היא תהיה הרבה יותר גרועה בעונה הבאה. הוא הגיע למסקנה שזהו, לקבוצה הזו לא תהיה תקומה בעתיד הקרוב.
וכשאתה בן 33 ויודע שנותרו לך שנתיים-שלוש טובות אחרונות, במקרה הטוב, חבל לך לבזבז את השנים האחרונות בקריירה על תסכולים ואכזבות נוספות. כשרונלד קומאן, המאמן החדש, ה"בובה" של ברתומיאו, נשלח לבשר ללואיס סוארס בשיחת טלפון של דקה שהוא משוחרר מהקבוצה, מסי הבין שהסיפור נגמר גם בשבילו.
אותו כמובן אף אחד לא יגרש מהקבוצה, אבל כשאין לו אמון לא בהנהלה ולא במאמן (שהשיחה הראשונה בינו לבין קומאן עלתה כנראה לטונים לא נעימים), מה יש לו לחפש שם? עדיין רב הנסתר על הגלוי, אולם הדיווחים בשעות הלילה המאוחרות סיפרו על שיחה שהייתה בין מסי לפפ גוורדיולה לפני מספר ימים.
זה לא משהו שצריך להפתיע. השניים נמצאים בקשר קבוע כל השנים, גם אחרי שפפ עזב את ברצלונה ב-2012. אלא שהפעם זה היה מסי שכנראה שאל את פפ מה הסיכוי שמנצ'סטר סיטי תוכל לצרף אותו אליה.
ההצלחות הגדולות ביותר של מסי בברצלונה היו אצל פפ. שתי הזכיות בליגת האלופות ב-2009 ו-2011. זה יהיה סיפור מדהים אם הם יתאחדו שוב אחרי 8 שנים. רק לחשוב על ההרכב של סיטי שיכלול את מסי לצידו של חברו הכי טוב בנבחרת ארגנטינה, סרחיו אגוארו, ועם קווין דה בריינה וראחים סטרלינג (על פי השמועות סיטי תשחרר את גבריאל ז'זוס לברצלונה כחלק מהעיסקה), זה מצמרר.
אבל כל זה עדיין לא קורה. רעידת האדמה אותה חולל מסי אתמול עם המכתב ששלח עדיין מורגשת היטב באיזור הקאמפ נואו. האם ברתומיאו יתפטר? האם יוכרזו בחירות? האם ברצלונה תסרב לשחרר את מסי לפני שהחוזה שלו יסתיים בעוד שנה ותיכנס עימו למלחמה משפטית? האם מסי עדיין משאיר לעצמו אפשרות לפניית פרסה במידה וההנהלה תתפטר וצ'אבי יחזור מקטאר כדי להיות מאמן הקבוצה?
יש עדיין הרבה מאוד שאלות פתוחות, שלחלקן נקבל את התשובות בקרוב, לחלקן כנראה שלא. אבל אם מסי יעזוב, מה שיהיה הכי עצוב זו הדרך. לא כך צריך לעזוב השחקן הגדול בהיסטוריה של המועדון, האיש שחתום על 34 תארים, 634 שערים, 513 נצחונות ו-80 שיאי גינס. הרי במוקדם או במאוחר מסי היה מסיים את דרכו בברצלונה. הוא לא היה נשאר שם לנצח. חבל רק שהעזיבה, אם תהיה, תגיע בדרך צורמת כל כך, כשהמשחק האחרון שלו היה התבוסה ההיסטורית 8:2 לבאיירן מינכן והאקט האחרון היה אותו מכתב כתוב שנשלח. כל כך שונה מהמפית עליה חתם על החוזה הראשון שלו בברצלונה.