חקירה אפידמיוליגית
נשארו: דיימון סימפסון, דומיניק ווטרס, ניב משגב, איתי שגב, אייל שולמן, טוני גפני, שליו לוגשי, נועם אקריש, טראוויס ווריק, תומר כהן, אלדר יעקב, איגור קולשוב
באו: איבן אלמיידה
עזבו: ג׳רל מקניל
מאמן: דני פרנקו
סיבות לאופטימיות: לא מובן מאליו שקבוצה עם משאבים מוגבלים כמו נהריה הצליחה לשמור כמעט על כל הסגל שלה, שכזכור הגיע עד לגמר גביע המדינה והיה מרחק שלשה של ג׳רל מקניל מזכייה היסטורית. ולכן זה הדבר החיובי העיקרי שהיא תיקח מפגרת הקורונה - היכולת לשמור על הקיים ולייצר המשכיות. זה אולי קצת מוזר להסתכל על המשכיות כדבר חיובי עבור קבוצה שרשמה רק 8 ניצחונות, אבל אין ספק שהסגל של נהריה היה שווה יותר מהמקום העשירי שבו הוא נמצא כרגע.
סיבה לדאגה: אז לקחנו סגל שאיכזב במידה מסוימת והוצאנו ממנו את השחקן הטוב והחשוב ביותר. ג׳רל מקניל היה המוציא והמביא של דני פרנקו, זה שהכדור האחרון בדרך כלל הולך אליו, זה שתורם בכל אספקט על המגרש. למשל, הוא סחט כמות עבירות כמעט זהה לדיימון סימפסון (4.3 למשחק), חטף כמעט 2 כדורים וקלע כמעט 15 נק׳ למשחק. הוורסטיליות של מקניל תחסר מאוד לנהריה, אבל אולי את החלל ימלא המחליף המסקרן.
השינוי הגדול: למחליף המסקרן יש שם - איבן אלמיידה. לעומת מקניל - שהוא גארד שיכול גם לרכז - אלמיידה הוא שחקן קצת שונה, סווינגמן קלאסי שמשחק בעמדות 2-3. הקליעה שלו משלוש לא יציבה כל כך, אבל הוא יודע לייצר לעצמו לא מעט מצבים מחדירות ונחשב יעיל מאוד במגרש הפתוח. אלמיידה מביא איתו הרבה מאוד ניסיון, ואמנם בעונה החולפת לא הצליח להביא את יכולתו הרגילה במדי נימבורק, אבל בקבוצותיו הקודמות, בהן אנוויל, קאלב-כרמו ורואן, הוא היה הסקורר העיקרי.
איזו גרסה תהיה טובה יותר? כפי שהדגשנו, נהריה היתה עד כה קבוצה אנדר-אצ׳יברית. על הנייר, נדמה שיריבותיה לפלייאוף אולי נחלשו מעט, ולכן יהיה זה הוגן להעריך שנהריה תצליח להשתחל לפלייאוף ממקומות 7-8, אבל קשה להאמין שנהריה 2.0 תצליח לספק תצוגות גדולות יותר מאלו שהיו בחצי הגמר ובגמר הגביע.