פורץ דרך: ההחלטה שהזניקה את שון וייסמן

ספק אם מישהו האמין שעונת הבכורה של שון וייסמן בכדורגל האירופי תהפוך לסיפור הצלחה כל כך מסחרר. 30 שערים בסך הכל העונה ב-31 משחקים, 23 מהם בליגה בליגה האוסטרית ומקום בעשירייה הראשונה בנעל הזהב. אלא שמי שמכיר את החלוץ מקרוב, סוכן השחקנים שחר גרינברג, לא מופתע כלל. גרינברג, שליווה את וייסמן מגיל 15, סיפר על התהליך שהביא למה שנראה כאחד הצעדים הכי טובים שעשה כדורגלן ישראלי בשנים האחרונות: חתימה בוולפסברגר האוסטרית.

"מכבי חיפה היא שם מספיק מוכר בכדורגל האירופי", אומר גרינברג, "שון סומן מגיל צעיר, אפילו בזמן שהותו בהונגריה עם נבחרת הנערים לפני מספר שנים כבר התחילו דיבורים לגבי אוסטריה וינה, אבל זה לא קרה. שון שיחק בנבחרת הצעירה וגם הבקיע נגד גרמניה, הייתה לו חצי עונה טובה בישראל ובגיל 23 הוא סיים חוזה. זו בדיוק המשוואה שמחפשים בשווקים מהסגנון הזה. העולם היום קטן ולקראת הקיץ פנו לשון דרך האינסטגרם הרבה סוכנים שהבטיחו לו עסקאות מפה ועד הודעה חדשה. אני עבדתי בשקט והתמקדתי באוסטריה כי ידעתי ששם שון ימקסם את היכולת שלו".

גרינברג ממשיך וחושף שווייסמן היה מבוקש שם כבר לפני יותר משנה: "היום אני יכול לגלות שכבר בינואר שעבר הייתה הצעה מוואקר אינסברוק, אבל מכבי חיפה לא הסכימה לשחרר אותו, ובצדק מבחינתה. קצת אחרי זה הוא התחיל לקבל הזדמנויות סוף סוף והתחיל להבקיע בצרורות. בסוף העונה אינסברוק ירדה ליגה ושון נכנס לכושר מצוין בחיפה, אז העיכוב היה לטובה".

לא הרבה לאחר מכן נוצר הקשר עם וולפסברגר: "המאמן שלהם ראה את שון ביום האחרון של ההעברות בינואר ומיד התקשר לשותף שלי, לינו, באוסטריה: 'למה לא  לחצת עליי לראות אותו יותר מוקדם? זה בדיוק מה שאני צריך, אבל החתמתי שחקן אחר'. החלטנו להמתין לקיץ ובינתיים התחיל מו"מ עם וולפסברגר".

למה דווקא אוסטריה? "דיברתי עם קבוצות בספרד שחשבו על מסלול של התחלה בקבוצת המילואים והמשך בקבוצה הראשונה, דיברתי עם קבוצות ביוון, בהונגריה ובמדינות אחרות, אבל מהר מאוד החלטתי להתמקד באוסטריה. הסגנון של רוב הקבוצות שם הוא של לחץ מאוד גבוה, עם חלוצים שלא מפסיקים להטריד את ההגנות. הם שמים דגש על ניידות, לא אוהבים שחקנים שעומדים במקום או חלוצים סטטיים. זה בדיוק הסגנון של שון והיום אני יכול להגיד שההחלטה שלי לעשות הכל כדי שהוא ישחק בליגה הזו, הייתה הכי נכונה בשבילו".

"שון הבין כמה וולפסברגר רוצה אותו. הוא מקבל את השכר הכי גבוה שהיה שם אי פעם. כשאנשים בכדורגל האוסטרי שמעו כמה הוא מקבל, הם לא האמינו. טסנו לשם, המאמן כריסטיאן אילצר לקח אותו, חיבק אותו ודיבר איתו בדיוק איך הוא רואה אותו משתלב, הסביר לו על הלוח. הכדורגל באוסטריה אחר ממה שאנחנו מכירים. יש שם פתיחות, שקיפות, רוצים לתת לשחקנים להתבטא ומחבקים אותם".

"אילצר מאוד מוערך באוסטריה ולקראת סוף העונה גם לאסק לינץ וגם אוסטריה וינה רצו אותו", המשיך גרינברג לספר על המאמן, "בסוף הוא הלך לאוסטריה וינה ופתאום שון נותר בלי המאמן שלחץ עליו להגיע. למזלנו, וולפסברגר מינתה מאמן לא פחות טוב, גרהרד שטרובר, והכל המשיך מאותה נקודה. בינתיים גם הוא עזב לבארנסלי באמצע העונה, אבל האוסטרים מייצרים מאמנים צעירים ומודרניים כל הזמן וכשיש חילופים, הרבה פעמים לא מרגישים שינוי".

"צריך להבין שוולפסברגר היא מועדון צנוע, משהו בסדר גודל של בני יהודה או הפועל חיפה", סיפר גרינברג על וולפסברגר, "אין שם סכומי כסף מטורפים וכמו שהם עושים עונה גדולה, הם יכולים אחר כך להיקלע לתחתית וזה לא יפתיע אף אחד. זה הדאיג את שון, הרי הוא מגיע ממכבי חיפה שזה מועדון גדול, אבל הסברתי לו כמה פוטנציאל יש פה. הראיתי לו נתונים סטטיסטיים של הליגה האוסטרית, אמרתי לו שהוא יהנה מכדורגל. הוא גם הבין שאוסטריה זה לא ישראל - שם לשחקנים ולקבוצות יש אינטרס משותף וכולם רוצים להתקדם באותו כיוון. שחקן שמצליח עושה צעד קדימה, הקבוצה מקבלת כסף וכולם מרוצים. לא מחפשים מלחמות".

"אם היו עוד שחקנים עם דרך ומחשבה כמו של שון, הכדורגל הישראלי היה מרוויח", סיפר גרינברג על מי שעשוי בקרוב לעבור לאחת הליגות הגדולות באירופה, "מכבי חיפה רצתה שהוא ימשיך והציעה לו יותר כסף, אבל הוא הבין שעכשיו צריך לצאת אחרת זה לא יקרה. באוסטריה אוהבים לתאר שחקנים עם המושג באנגלית clear mind. מחשבה נקייה, ראש צלול. התעסקות בכדורגל ויכולת להבין את התמונה הגדולה. זה בדיוק מה שהיה לשון בקיץ בשנה שעברה. הוא הפסיד טיפה בהווה כדי להרוויח בגדול בעתיד. שון התקרב לדת בשנים האחרונות וזה עזר לו להיות מאוד מפוקס ונקי. יש לו סביבה קרובה תומכת והוא מרוכז רק בכדורגל ולא בשום דבר מסביב. זו סיבה מרכזית בהמשכיות שלו".

״אין לי ספק שעוד נשמע הרבה על הילד הצנוע מהקריות שהיה חדור מטרה להצליח בענק ואפילו הדגיש את זה בשיחה שערכנו אותו היום שנפגשנו שהיה בן 15״, סיים גרינברג.