בכדורגל הישראלי, לא חסרה הערכה ליוסי בניון. אם מתעלמים מהטעם הרע שהשאיר בכמה קבוצות, נדמה שקיים קונצנזוס על עובדת היותו אחד מגדולי השחקנים שצמחו אי פעם בארץ. אבל בליברפול, לעומת זאת, מקומו קצת התעמעם יחסית בהיסטוריה. אבל יש מי שתובע את כבודו; בטקסט שפרסם העיתונאי ג'ואל רבינוביץ באתר אוהדים, חזר ודרש (כמאמר המשורר): תנו כבוד לבניון!
שלוש עונות שיחק בניון במדיה של ליברפול, לשורותיה עבר מווסטהאם עבור 5 מיליון ליש"ט. בעונה הראשונה שלו שם, הוא כבר היה חלק מאחת הקבוצות שהוגדרו (במאמר ולא רק שם) כאחת הטובות שלא הצליחה לזכות בתואר, בעונת 2008/09. בניון, יחד עם סטיבן ג'רארד הבלתי נגמר ופרננדו טורס התזזיתי, הביאו את המועדון לכדי 86 נקודות (שיא שנשבר רק בעונה שעברה ע"י הקבוצה של יורגן קלופ) ותחרות עיקשת עם היריבה השנואה מנצ'סטר יונייטד, שהסתיימה - כזכור - בניצחון של האחרונה.
"החתמתו של בניון בקיץ 2007 עמדה בצל של הגעת פרננדו טורס, שקרתה שבוע קודם, או של ראיין באבל שהגיע באותו יום ממש מאייאקס", ציין רבינוביץ, אבל מיהר לשבח את בניון: "הוא כבש 11 שערים, אבל מעבר לתוצר הסופי, היכולת האלגנטית שלו עם הכדור, לצד הקלילות, הפכו אותו לשחקן אסתטי, שכיף היה לצפות בו". המאמר, כמובן, מזכיר גם את רגע השיא של בניון, ככל הנראה בקריירה: שער הניצחון שנגח לרשתו של איקר קסיאס באותה עונה, ב-0:1 של ליברפול בברנבאו על חשבונה של ריאל מדריד.
"אני צריך שחקן כמו יוסי, עם מסירות נהדרות, שתמיד מחפשות את החלוץ. אמרתי לו שאם אני אהיה מאמן פעם, הוא תמיד ישחק", אמר עליו פרננדו טורס בציטוט שהוזכר במאמר. בנוסף, המאמר מתייחס גם לדרך שבה בניון נפרד מאנפילד: תחושת חוסר הקרדיט מהמאמן דאז, רפא בניטס. "חבל מאוד שמערכת היחסים הפגומה עם המאמן הובילה לכך שליברפול קיבלה רק שלוש שנים משחקן כל כך מוכשר, שהביע את רצונו להישאר במועדון עד שיפרוש".
"המורשת שלו מפוספסת, בעיקר בשל החוסר בתארים", סיכם רבינוביץ את המאמר, "אבל הוא אינו מוערך יתר על המידה, לאור התרומה, היכולת, ובעיקר ההנאה אותה סיפק". 29 שערים כבש בניון בשלוש העונות בהן שיחק באנפילד, בכל המסגרות, בלא פחות מ-134 הופעות. בוודאי כשחוזים היום בעוצמות שיש בליברפול, קשה שלא לדמיין מה היה אם הצליח להישאר. אלה שאלות שככל הנראה לא תבואנה על פיתרונן, ובכל מקרה - באנפילד עדיין יש לו לא מעט מעריצים.