השנה היא 2020 ואלון מזרחי הוא עדיין מלך השערים של ליגת העל בכל הזמנים (206), ולא נראה שחקן באופק שמסוגל לעבור אותו. בזמן שהאווירון בילה את מרבית הקריירה שלו בארץ, הכדורגלנים הצעירים נוטים לצאת כעת בשלב מוקדם לחו"ל על מנת לנסות להגשים את החלום, או בעקבות הכסף הגדול.
למרות ההישגים הרבים, מזרחי, שעלה לתוכנית הרדיו של ערוץ הספורט "5 באוויר", סיפר על התחושות שלו שנים רבות לאחר הפרישה, שכוללות את המעברים המפוספסים לווסטהאם ואסטון וילה. "הכדורגל לא תמיד מתחיל ומסתיים על כר הדשא, לא תמיד היכולת שלך על המגרש מביאה אותך לאן שאתה רוצה - יש כספים, עורכי דין, סוכנים".
"בעונת 98/9 שיחקתי במכבי חיפה ודושאן אוהרין הגיע, זה היה חסר תקדים להביא מאמן כזה. הגענו לקמפיין אירופי שנחשב לאחד הטובים ביותר של מועדון כדורגל בישראל, הגענו לרבע גמר גביע המחזיקות. כבשתי צמד מול פ.ס.ז' הגדולה (2:3) של אוקוצ'ה, לאמה, מרקו סימונה וכל התותחים ששיחקו באירופה. כתוצאה מהמשחק הזה, הגעתי לניס מתחתית הליגה השנייה בצרפת".
"הנשיא היה איטלקי ולמעשה ניס הייתה קבוצת בת של רומא", המשיך האווירון. "הוא הביא אותי לניס כדי שהוכיח את היכולת שלי, ואם אהיה טוב אעבור לרומא. הגעתי לניס בדצמבר 98/9, ובחצי עונה הבקעתי חמישה שערים שעזרו לנו להישאר בליגה וסיימנו המקום ה-12. כתוצאה מכך, מנכ"ל ווסטהאם, בזמן שאייל (ברקוביץ') שיחק שם, נפגש עם נשיא ניס והסוכן שלי במונטה קרלו במטרה לסכם את המעבר שלי לווסטהאם בסכום של 5 מיליון פאונד, אבל הנשיא שלנו דרש 8 מיליון".
"רק תג המחיר שלי מנע ממני להגיע לווסטהאם, בגלל שהנשיא חשב שאני איזה מראדונה, מסי או רונאלדו, והוא עמד על 8 מיליון. שבוע לאחר מכן היתה פגישה עם אסטון וילה שגם הציעה 5 מיליון. הרי אני זר, מישראל, אני לא כוכב ברמה אירופית, לא היה קל אז להגיע לאירופה. אמרתי לסוכן שלי 'איך לא ישבת לנשיא על הראש כדי שיבצע את ההעברה, גם אני וגם אתה היינו מרוויחים'".
מזרחי המשיך: "זה פספוס אדיר. כשאתה מתבגר, אחד הדברים עליהם אתה חושב הוא 'מה מעצבן אותך?'. אני יודע שמבחינת יכולת הייתי יכול להצליח ברמות הגבוהות. אם אתה מבקיע מול פארמה או פ.ס.ז'... הגנות יותר טובות מאשר באיטליה אין. הסכומים האלו, ב-1999 זה המון כסף. זה לא כמו היום ששחקן ישראלי נותן חצי עונה טובה וקופץ לכל מועדון באירופה".
"אז היה קשה מאוד לצאת לאירופה ולכן הכעס שלי הוא רק לסוכן שלי שעשה הכל על מנת להעביר אותי. עד היום אנחנו מדברים על זה ואני שואל אותו איך לא נתת לזה לקרות. כשהסתיימה העונה והתחילה 99/00, הנשיא של המועדון עזב אחרי חודש ואני נשארתי. הגיע נשיא חדש מטעם רומא, והחוזה שלי היה כ"כ יקר שהם לא רצו להשאיר אותי ואמרו לי או שאתה עוזב, או שאתה נשאר פה, מקבל כסף אבל כדורגל אתה לא משחק".
"סיימתי בגיל 30 את הקריירה האירופית, נאלצתי לחזור לישראל והגעתי אז בתקופת גד זאבי לבית"ר ירושלים. בחיים, לא תמיד היכולת המקצועית על המגרש מביאה אותך לאן שאתה רוצה. אני יכול להגיד שהייתי משתלב בכדורגל האנגלי, אין לי ספק בכלל. הכדורגל האנגלי מאוד פיזי ומהיר, אבל היכולת שלי עם התנועה האלכסונית ועל המגרש, הייתי מהיר וחד - אין לי ספק שהייתי מבקיע שערים. בחיים צריך מזל ולי לא היה", אמר באכזבה.
ואיך אפשר בלי להזכיר את ערן זהבי? "יש לי יותר שערים בליגת העל מכל שחקן אחר. לצורך העניין, לערן זהבי, שהוא ה-כוכב של הכדורגל הישראלי יש 125 שערים. בגיל 19.5 הייתי מלך השערים של ליגת העל, וזהבי בגיל 24 רק פרץ. בגיל 24 כבר הייתי יכול לפרוש. היו לי 7 תארים אישיים וקבוצתיים, שתי אליפויות עם בני יהודה ומכבי חיפה, שני גביעי טוטו ו-3 פעמים הייתי מלך השערים של הליגה", סיכם האווירון.