"אלונה לא רצתה לעזוב, אבל לא הייתה לה ברירה"

הטלטלה בהפועל באר שבע עם עזיבת הבעלים אלונה ברקת המשיכה כמו אפקט דומינו לאחר שהיום (שני) הודיע גם המנכ"ל אסי רחמים שהוא נפרד מהקבוצה מבירת הנגב. אחד האנשים היותר מזוהים עם המועדון דיבר יותר מאוחר בתכנית הרדיו "5 באוויר" על הסיבות לכל הבלאגן הזה, הסביר את קבלת ההחלטה האישית שלו וגם הגן על הצעד של ברקת.

"זו הייתה בהחלט תקופה מדהימה בראשות אלונה ברקת, עם המון הישגים ורגעים משמעותיים, שבאה לסופה", הוא פתח. "הייתי בתוך התהליך וחשתי את כאבי הראש של אלונה, איך להמשיך ולתמוך נוכח המשבר הקשה, כדי להביא קבוצה שתמשיך להיאבק על תארים. ההחלטות לא היו קלות לה, זה אף פעם לא נעים לבוא לעובדים שמקבלים שכר עם תכנית כזו. אבל זו הייתה הדרך היחידה להמשיך ולהציל את המועדון סביב המשבר העצום הזה שנחת עלינו ביום בהיר, להמשיך לקיים מועדון חזק שנאבק על כל תואר".

רחמים פירט את השתלשלות האירועים: "הייתה שיחה גלויה עם השחקנים בסלון ביתה של אלונה, הייתי שם. גם עם הסוכנים, גם עם השחקנים, גם עם מליקסון וברדה, הכל נבנה בצורה הכי פתוחה וכנה. לא הייתה החלטה שרירותית, נכנסנו לעומק הכי גדול של כנות. היה רצון וכוונה מצד אלונה לבוא לשחקנים ולהגיד 'אני כאן בשבילכם', לתת ודאות במקום שבו יש אי ודאות. לא מכיר הרבה חברות שייתנו אופק של 70% בזמן הקרוב".

"הטענה שלא יהיה מו"מ לא הגיעה ממקום דיקטטורי", הוא המשיך את קו ההגנה. "היא אמרה 'זו הדרך שלי להמשיך בכדורגל, אני לא יכולה להביא 50 מיליון ש"ח'. גם העסקים של משפחת ברקת נפגעו. השחקנים החליטו אחרת, זו זכותם. אני רוצה להרגיע את הרוחות: בסוף נשחק כדורגל, חשוב שליבוי היצרים ייפסק. אפשר היה לבחור כך או אחרת. ברמה האישית אני לא כועס, אלא מאוכזב בשבילם, הם הולכים בדיוק למה שלא רצינו שיקרה, אל הלא נודע".

"זה לא ממקום כוחני, אלא ממקום של זאת המציאות שנכפתה"
המנכ"ל לשעבר סיפר מעט יותר על הלך הרוח בשיחה: "הובהר בשיחה הזו שהם יכולים לחזור עם כל שאלה, כל צוות המועדון. מאיך ייראו התלושים החדשים, כל שאלה אינפורמטיבית, אנחנו בשבילכם. אבל לא יהיה משא ומתן, לא כי היא קמה והחליטה פתאום לקצץ להם כי הם לא טובים - כי נכפה עלינו מצב שהוא קטסטרופה עולמית, והשיחה הייתה גלויה של 'תחזרו אליי ותגידו אם אתם איתי'".

"גם אני, לא נעים לי שאני מתבשר על קיצוץ בשכרי. אני לא מרוויח מיליונים, הבנתי שזה צו השעה. מי שמתנגד, לא מבין את המציאות. היה אפשר לשאול שאלות, להתלבט, לשבת עם בני המשפחה ולשתף, אבל הבהרנו מראש שההחלטה לא תשתנה - לא ממקום כוחני, ממקום של זאת המציאות שנכפתה".

כשנשאל לגבי השוואה עם בעלי הקבוצות האחרות, ענה: "התכנית שלנו לא נבנתה ביום אחד ולא ביומיים. אפשר היה ללכת על מה שכל קבוצה אחרת בחרה, ללכת לכל תכנית לפי הבנתם. כשאנחנו הבנו את המספרים, ידענו שאם אנחנו הולכים לתכנית של שתי פעימות, המצב יהיה רע יותר. אלונה כרגע נותנת 20 מיליון ש"ח, אם יהיה יותר רע - היא תכסה, ואם יהיה טוב יותר - היא תחזיר את זה לשחקנים. אם היינו הולכים על שתי פעימות, היינו צריכים למכור שחקנים בקיץ. זה המצב, ומי שלא מבין את זה, יתעורר למצב הזה. היא לא קמה והלכה כענישה. אם כולם מבינים את המצב, היא הייתה ממשיכה".

"ברור שהסברנו את המצב, בנינו את זה עם כל השחקנים, כולל הזרים. נפגשנו עם ברדה ומליקסון, שקיבלו ללא היסוס את התכנית הזאת והבינו את צו השעה. גם בשיחה, כשהשחקנים אמרו שהם רוצים להתייעץ עם עורך דין - זה היה בסדר, זה לגיטימי, לא היה כעס. אבל הובהר שבמצב כזה גם לא יהיה משא ומתן. אבל אחר כך הם כל הזמן ניסו לקחת את זה למקום שאנחנו לא מדברים ואטומים, והסברתי שזה לא ממקום כוחני או מקום שרוצה להתנגח, אלא שבאה אלונה ואומרת: 'זו ההשקעה שאני יכולה לתת'. לצערי כל הזמן זה חתר למו"מ שאמרנו שלא יהיה".

"באנרגיות האלה זה לא נכון מבחינתי או מבחינת המועדון שאמשיך"
רחמים נשאל אם זו הייתה טעות לא ללכת עם השחקנים למו"מ: "הייתה אי הסכמה לגבי הקיצוץ הרוחבי של 15 חודשים, הסברנו שזה לא סתם סכום שהומצא. ישבנו על זה ימים כלילות ובנינו את התכנית הזאת, כדי להחזיק את המועדון בסטנדרטים האלה. המו"מ מבחינתם היה שהם מסכימים לדבר תחילה על שלושה חודשים, ואז ללכת לעונה הבאה ו'נראה מה יהיה'. את הנראה מה יהיה לא קיבלנו".

כשנשאל אם הוא האמין שברקת באמת תעזוב, ענה: "האמת שלא. יכול להיות שזו הייתה משאלת לב. גם אני היום אחרי 30 שנים במועדון אעזוב. למה אני עוזב? אלונה הציעה לי לקחת את תפקיד הנאמן, להבדיל ממה שהיה בבחירות, אז היא אמרה לי שהיא רוצה להמשיך, לא היה היסוס בכלל שאני צריך להוביל את זה. עכשיו באנרגיות האלה, ללא השקעת בעלים, כשאני אעמוד מול עובדים, פיטורים וקיצוצים כואבים, אני לא חושב שזה נכון מבחינתי. הייתי שותף לרגעים נהדרים במועדון. זה לא נכון מבחינתי או מבחינת המועדון שאמשיך".

"אני אסייע בכל דבר, אני לא קם והולך. דיברתי עם עו"ד יונגר, ואמרתי: אני כאן כדי לעזור, עד היום האחרון שיצטרכו איתי. הדבר הנכון הוא שאפנה את המקום, ואני מקווה מאוד שיבוא אדם שיעמוד בסטנדרטים של השנים האחרונות. ראש העיר? אלונה עדכנה את אנשי המפתח שליוו את הקבוצה. רוביק (דנילוביץ') הציע את עזרתו, אבל אין כל כך מה לעזור, מעבר לתמיכה של עיריית ב"ש. הוא כאב כמו כולם, גם לאלונה לא היה קל, אבל כך היא החליטה לצערנו".

רחמים ניסה לשמור על אופטימיות: "עשיתי שיחות אישיות כדי שיבינו את גודל השעה והאחריות, לא ברמת לפרק את האחד מהאחרים. מאמין שהמועדון ימשיך, יהיה חזק יותר. מועדון הוא חזק מהכל. כשהמצב יירגע, עו"ד יונגר ייקח את הדברים לידיו, הוא לומד את המספרים, הוא יעבוד קשה כדי למצוא פתרונות למצב החדש ויעשה את הכל כדי להעמיד קבוצה. צריך לזכור שיש הרבה שחקנים שחתומים קדימה, וחלק מתפקידו של יונגר הוא להשאיר כמה שיותר למרות מגבלות התקציב".

המנכ"ל לשעבר המשיך להבהיר שברקת לא 'חיפשה סולם כדי לרדת מהעץ': "לפני חודש יוסי אבוקסיס מונה, ברק בכר ממשיך לקבל שכר. ויש את וארן, אלטון, סימאו, וקייס גאנם נקנה בקרוב ל-2 מיליון ש"ח. אתה מכיר בעלים שמתכנן לעזוב, שמשקיע סכומים כאלה בחלון, רק לפני חודשיים? זה לא הגיוני בעליל. מה גם שמי שרוצה לעשות את זה, לא מגיע עם תכנית כמו שהבאנו. אלונה לא רצתה לעזוב. מי שרוצה לעזוב לא שם חמישה מיליון ש"ח רק לפני חודש".

"אני יודע מקרוב שאלונה רצתה להמשיך ולהשקיע, חבל שזה כבר לא יקרה, אבל זכותו של כל אדם לבחור את מה שהוא רוצה. עזבה סופית? כן. ואני אתמול בלילה קיבלתי את ההחלטה אחרי שיחה איתה. גם אני נולדתי למציאות חדשה, אחרי שנים כקפטן וכשחקן, לא תכננתי לעזוב. זה עצוב גם ברמה האישית שאני אעזוב. לא יודע מה אני הולך לעשות".